הרב לאו לוקח אחריות על מי שלא תטבולנה? / הרב שאול פרבר

כמו דיונים ציבוריים רבים המתנהלים במדינה, גם שיח המקוואות הפך לצערנו בחודש האחרון לדיון פופוליסטי-משהו ופוליטי. בתוך השיח הזה, אט אט הלכו והיטשטשו הטיעונים הענייניים שבגינן נשים דתיות רבות מבקשות להסיר או לשנות את חוק המקוואות ולאפשר להן את האופציה ההלכתית (!) לטבול ללא בלנית./ הרב שאול פרבר

כמו דיונים ציבוריים רבים המתנהלים במדינה, גם שיח המקוואות הפך לצערנו בחודש האחרון לדיון פופוליסטי-משהו ופוליטי. בתוך השיח הזה, אט אט הלכו והיטשטשו הטיעונים הענייניים שבגינן נשים דתיות רבות מבקשות להסיר או לשנות את חוק המקוואות ולאפשר להן את האופציה ההלכתית (!) לטבול ללא בלנית.

ראשית, בהקשר הזה ראוי להתייחס לדברים שפרסם היום (ראשון) כבוד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. בתוך הדברים שכתב, תמוהה במיוחד השורה הבאה: “על פי ההלכה המקובלת וכפי שנפסק בשולחן ערוך, כשאשה טובלת לטהרתה יש צורך שתעמוד בלנית לוודא שכל גופה נכנס למים”. הדברים תמוהים משום שהספר בו תולה הרב את עמדתו, אומר בדיוק את ההפך.

השלחן ערוך (סימן קצח סעיף מ) מביא שתי אפשרויות לטבילה: האחת, טבילה עם בלנית שמפקחת על הטבילה (כפי שמציין הרב לאו), והשנייה, טבילה עצמאית, ללא בלנית, עם נקיטת אמצעי טכני (רשת לשיער) שמוודא כי הטבילה נעשית כדת וכדין. הדברים הללו שנכתבו לפני 450 שנה בצפת, מסתמכים על עמדה הלכתית עתיקה יותר שמופיעה כבר לפני למעלה מ-800 שנה, בדברי הראב”ד. למעלה מזאת, הדברים אף משתקפים בפסיקות הלכתיות עדכניות יותר, כמו זו של כבוד הרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו (דרכי טהרה השלם עמ’ 242).

מקווה

כעת לעצם העניין: לצד הדיון ההלכתי הלגיטימי בנושא, יש לדיון גם צד מקומם במיוחד. ארגון ‘עתים’ בראשותי הגיש ביוני 2015 עתירה לבית המשפט העליון בשמן של 13 נשים דתיות (!) המבקשות שיאפשרו להן טבילה כמנהגן וכדרכן ההלכתית, בין היתר, ללא נוכחות הבלנית. כפי שנכתב בעתירה: “מדובר בנשים אשר מצוות הטבילה במקווה חשובה להן… אשר ערכו בירור הלכתי בעניינים אלו, ונסמכות על פוסקי הלכה התומכין במנהגן”.

אחת הנשים שבשמן הוגשה העתירה חוותה יחס מזלזל ובעייתי במיוחד מצד בלנית בירושלים. בעקבות זאת, כמצוין בעתירה, “בעקבות חוויה שלילית, חדלה העותרת לטבול במקווה” (ההדגשה במקור). בהקשר שלה מצוין בעתירתנו כי “הטבילה במקווה חשובה עבור העותרת כאישה דתייה”. כך גם עותרת נוספת בשמה הוגשה העתירה: “לאחר חוויה שלילית זו, בו נדרשה העותרת להיחשף למאבק ארוך, מתיש ובלתי נעים אודות הצורה בה בוחרת לקיים את מצוותה, נמנעה מלהגיע למקווה כלל”.

לאחר הדברים האלה, ראוי להפנות לרב לאו שאלה כנה: האם כבודו לוקח על עצמו את האחריות לביטול מצווה מהתורה, עם כל המסתעף מביטול מצווה זו, כפועל יוצא מהעמדה שפרסם? האם הרב, באמת ובתמים, מאמין כי עדיף שנשים אלה, המוזכרות בעתירה שלנו, ורבות אחרות, לא יטבלו במקווה ובלבד שלא ננקוט, ח”ו, בעמדה ההלכתית המקילה שתאפשר להן זאת?

אציין כי אלו אינן שאלות קנטרניות. חשיבות הנושא מחייבת אותנו ליותר מדיון פופוליסטי. לכן לציבור הדתי מגיעות תשובות עומק אמיתיות ממנהיגיו, ההלכתיים והציבוריים.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. נשמע סוג של רפורמי שמנסה "להנגיש את היהדות"

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. הכותב טועה ומטעה! השו"ע אינו מתיר לכתחילה טבילה בלא בלנית! אלא רק במקרה שאין ברירה, אזי מותר לטבול בלא בלנית עם ציוד מתאים!
    ולכן ודאי שאין להתיר לכל נודניקית שמחפשת תירוצים לעשות מה שתרצה, וזו פרצה חמורה!
    מי שמחפשת תירוצים שלא לטבול, שום דבר לא יעזור לה. אותן נשים משתמשות בתירוצים הללו כדי לקדם אג'נדה שמטרתה לקעקע את ההלכה, ולכן יש לנהוג כנגדן באפס סובלנות הלכתית.

    אסף |
    הגב
  3. אידיוט מטומטם.
    יש הלכה, והיא הקובעת. אולי תתיר להשתמש בחשמל בשבת כדי שעוד אנשים יוכלו לשמור שבת?
    הטענה המטומטמת שיהיו נשים שלא יטבלו לא מחזיקה מים, ולא עלינו המלאכה לגמור.

    דוד |
    הגב
  4. ריק מתוכן
    אם הם בחרו לא ללכת יותר למקווה מובן לבד מה מצבם הרוחני והדרישות שלהם זו פירצה חמורה

    האחריות על מעשיהם היא על גבם בלבד וצודק הרב לאו שלא מאפשר את הפירצה הזו
    וכי יעלה על הדעת שכל אחד שיחווה חוויה שלילית יתחיל לחפש היתרים כדי לפרוץ גדר ולקעקע את המקובל מאות שנים?
    יש מספיק מקוואות עם בלניות נהדרות ןעצם זה שבחרו לא ללכת למקווה מעיד על מטרתם

    שי |
    הגב