אמסלם על דברי הרב נריה: "נחיתות והתקטנות"

יו"ר 'עם שלם' יוצא להגנת הציונות הדתית בעקבות הביקורת הפנימית שהשמיע הרב יצחק נריה: "פרץ של רגש נחיתות" {"שואף לחרד את הדת"ל"}

ומי מתגייס להגנת הציונות הדתית מפני הביקורת הפנימית שנשמעה מתוכה? הרב חיים אמסלם: יו"ר תנועת 'עם שלם' לא אהב את הביקורת הפנימית שהשמיע הרב יצחק נריה כלפי מצבו הירוד של עולם התורה הדת"ל ביחס למקבילו החרדי, ופירסם טור מיוחד שבו הוא עונה לההאשמותיו של הרב נריה.

"בפרץ של רגש נחיתות מול העולם הישיבתי החרדי הרב יצחק נריה פתח את סגור ליבו וכנראה את סגור ליבו של העולם הרוחני החרדל״י, שרואה אסון בכך שאין מספיק כוללי אברכים, כמו בעולם החרדי", פותח אמסלם את הטור שפורסם באתר 'סרוגים'.

אמסלם ממשיך: "כמובן בתקשורת החרדית משפשים ידיהם בהנאה מרובה, הנה סוף סוף הנחתום המעיד על עיסתו, העגלה הריקה של המזרוחניקים שמספר האברכים המועט בה יחסית משקף חולשה רוחנית גדולה.

אז כך, אינני שייך ל״מזרוחניקים״ ואין אני חייב ללמד עליהם זכות, ואם מרבית הרבנים הדתיים לאומיים שותקים אז מה לי כי אדבר, ואם הם חפצים להתחרד שיערב ויבושם להם.

אבל מכיון שדעתי ידועה בעניין ״חברת הלומדים״, שהיא המצאה ליטאית מאז קום המדינה, ואצל הספרדים זו תופעה שלא היתה קיימת מעולם בצורה כזו, כי גם אם ישבו אברכים ללמוד תורה אחרי החתונה ולא לעסוק במלאכה, היתה לכך מטרה ברורה ומוגדרת, לעלות בסולם הקודש, ולהיהפך בבוא יום לרבנים, דיינים, מורי הוראה, שוחטים, מלמדים, מוהלים, ושאר כלי קודש ולהתפרנס מעבודתם, המושג התלמודי ״עשרה בטלנים״ בעצמו היה די נדיר".

בהמשך מחדד אמסלם את ההבדלים בין הגישות: "חייבים להדגיש כי הדבר נבע משיטת לימוד יחודית לקהילות הספרדים מה שהיה נקרא בלשונם שיטת ה״עיון״. התלמיד מגיל צעיר הורגל בשיטת הלימוד העיונית, שעיקרה הבנת עומק הפשט בדרך נכונה ואמיתית ועצמאית מבלי מורה, עם שילוב לימוד סוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכתיבה הלכתית, ואכן שנות הלימוד בדרך זו מגיל 13 עד 18 הספיקו למוכשרים לההפך בעצמם ללמדנים, כל יתר הלימוד היה למען הידע להקיף מסכתות וסוגיות וענינים אחרים לפי הדרישה והצורך. מגיל מוקדם היה אפשר לזהות מי ראוי ומי מתאים, לא היה שום יעד רק ללמוד ולא לצאת לעבוד.

למעשה גם הלמדנים וה״מעיינים״ בסופו של יום יצאו לעבוד אבל קבעו לעצמם מה שנקרא ״ד׳ אמות של הלכה״ מידי יום בבוקר או בערב או גם וגם שעות ללימוד עיוני עד לפסיקת הלכה.

שיטת הלימוד הזו כמעט נעלמה מנוף חיינו, עולם הישיבות כיום עוסק בעיקר בפילפולים ובלמדונ׳ס, אין כאן הבמה להרחיב כמה צווחו על זה גאוני עולם, דרך הלימוד הקיימת קשה לה להעמיד תלמידי חכמים ראויים בזמן קצר יחסית, ובמיוחד קשה לה לגרום שגם אחרי היציאה מהבועה הישיבתית יתמידו בלימוד.

הדוגמא המופתית היא רבני וחכמי ג׳רבא, שהיו כולם בעלי מקצוע, ותלמידי חכמים עצומים שחברו ספרים בש״ס ובפוסקים, משל היו אלו רבנים היושבים על מדין בו בזמן שהם עבדו רוב שעות היום לפרנסתם".

בסיום הדברים חוזר אמסלם ומתייחס לאמירותיו של הרב נריה: "הרב נריה, שכנראה שואף להפוך את כל אנשי הציונות הדתית לחרדים רק בהבדל קטן בכיפה סרוגה, ובלאומיות יתרה, קשה לו עם המצב, אולם לנו הספרדים השאיפה צריכה להיות העמדת תלמידי חכמים שישלבו יחד עם תורתם, את כל המקצועות החופשיים כפי שהיה מאז ומעולם.

אין לנו רגשי נחיתות מול העולם הליטאי כלל ועיקר, אף אין אנחנו זקוקים לחותמת הגומי ולגושפנקא להקרא ״חרדים״, לא זו המטרה ואף לא זו התכלית.

למידה בכולל מספר שנים מוגבל על מנת להעמיד תלמידי חכמים לתפקידים ראוי ומצויין וכדי לתמוך, להפוך את הכלל לחברת לומדים, לא זו דרכינו.

חבל שהציונות הדתית לאט לאט מאבדת את ערכיה המופלאים ערכי תורה ועבודה, ונופלת לתחושת התקטנות מול החרדיות".

האום תוכחה חסר תקדים. הרב יצחק נריה
האום תוכחה חסר תקדים. הרב יצחק נריה

כזכור, הרב יצחק נריה, ראש ישיבת תורה בציון ויו"ר קרן "אחד לאחד" נשא אמש נאום תוכחה בועידת ירושלים של 'בשבע' ותקף בלשון חדה את ההתפרקות בציבור הדתי לאומי:"קחו נא את שתי הישיבות הגבוהות הכי גדולות בציבור שלנו, מרכז הרב והר המור. הוסיפו אליהם את ישיבת ההסדר הכי גדולה כיום, בשדרות, כמה התחילו שם שיעור א'? ביחד? אולי 200. בישיבת חברון גבעת מרדכי לבד! יש 1200 בחורים מהם כ 250  בשיעור א'. כיום בשנת תשע"ו עלינו לצעוק כפי שצעק הרב צבי יהודה זצ"ל: לא איפה ׳שכם׳ שלנו אלא איפה ה'חברון' שלנו? זעק הרב נריה.

אתמול, בכנס ירושלים, הציב שר החינוך יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט את היעד הבא לגייסות של הציבור הדתי לאומי "אחיזה ברסן השלטון". "לשם מה לנו שלטון?", שואל הרב יצחק נריה. "מה נגשים אם השלטון יהיה בידינו? אבל לעת עתה, גבירותי ורבותי,  אלו חלומות באספמיה. פופוליזים חסר אחיזה".

כציבור אנחנו מתיימרים להשתלב בכל מקום. אנחנו רוצים להנהיג, להוביל ,ולפקד. בפועל מרוב רצון לרוץ קדימה אנחנו כמו צבא של טקטיקנים חסרי איסטרטגיה. חבורת לוחמי סיירת שהבקיעו עמוק עמוק לשטח האויב אבל אין להם שום צירי אספקה.

מורי ורבותי, כציבור דתי ומאמין, אם לא נבין לעומק את הבעיה, אם לא נפנים שבלי עוצמה רוחנית תורנית אין לנו קיום לא נצליח להנהיג, להוביל, ולבטח לא לשלוט. הסוף יהיה שנאבד את המאחזים שלנו בנסיון לכיבוש המאחזים האחרים.

 

הרב נריה הציג נתונים מחקריים שונים שסקרו את  הציבור הדתי לאומי על כל גווניו ולפיו  מונים קרוב למליון נפש! כ15 אחוז מהאוכלוסיה הכללית.

לעומת זאת מחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה אומד את מספר החרדים ב-2010 ב-736,000 נפש, המחקר משער שב-2022 הם יעברו את המיליון נפש‏ כ-8% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל (מגיל 20 ומעלה) מגדירים את עצמם "חרדים".

כאשר הנתונים מגיעים לעולם התורה, יכול להיות שיש מקום לטעון כלפי אחינו החרדים שיצאו לעבוד! אבל המציאות היא שיש שם עשרות אלפי אברכים ואני לא כאן כדי לדבר עליהם, אלא עלינו.

הרב נריה המשיך לתקוף והלם בציבור חובשי הכיפות הסרוגות, "אבל מה המצב אצלינו? ובכן מתוך אוכלוסיה של מעל מליון נפש אנחנו מדברים בסך הכל על שלושת אלפים אברכים ציונים דתיים!!! זה הכל!!!

 

הציבור הדתי לאומי יפתח את הכיס כדי לשקם משפחות.  יפתח את הכיס ליהודי שבא לעשות שנור בתפילה.  יפתח את הכיס כדי לתמוך בארץ ישראל ולהיאבק בסרטן ובתאונות דרכים. אבל לתמוך באברכים? להחזיק בעוצמה ישיבות זה כבר קשה!

למה? מנין יהיו לנו רבנים שלנו? איך ייצמחו גדולי הדור משלנו? מי יתמוך בהם יהדות ארה"ב וקנדה? מדוע אני כראש ישיבה צריך לכתת רגלי לניו יורק וטורנטו אבל לא יכול לקבל תמיכה באחד היישובים הדתיים שנמצא באשכולות הגבוהים ביותר של מעמד סוציו אקונומי גבוה.

בדיון של הקרן עם אחד מראשי הישיבה, הציגו בפנינו מקרה של אברך שראש הישיבה העיד על שקדנותו ורצינותו, והעיר שהוא ממש נזקק. אחד מחברי הועדה שאל, האם הוא לא הבן של פלוני? ראש הישיבה השיב כן זה אביו!

שאלנו אותו הרי אביו הוא מעשירי הארץ הוא לא יכול לתמוך בבנו? והתשובה העצובה מיהרה להגיע האבא החליט שאם הבן לומד תורה במקום לבוא לעסק הוא לא תומך בו. השתגענו? אנחנו מענישים את טובי בנינו על רצונם ללמוד תורה?

הרב נריה המשיך וסיפר על אחד מתומכי הקרן יהודי אמיד וטוב לב, בוגר ישיבת הסדר מפורסמת שסרב לתרום ל״קרן אחד לאחד״, כיוון שאנחנו ידידים ישבתי במשרד שלו ושאלתי אותו למה? תשובתו הממה אותי. "אני תומך בכולל של בעלזא שם אברכים שוקדים על תלמודם"!, השיב  הייתי בהלם, אין לי שום  בעיה שתתמוך בבעלזא! אבל אני לא מוכן לשמוע שעולם התורה שלנו פחות חשוב! וכי יעלה על הדעת שאברך ששרת כקצין ביחידה מובחרת וחזר ללמוד בישיבה לבוגרי צבא בעלי, פחות שוקד על תלמודו מחסיד בעלזא?  אחרי שיחה ארוכה שכנעתי אותו. אבל טעמה המר של השיחה עדיין בפי.

 

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אמסלם הוא סוס מת (פולטי ורבני כמובן)
    את מי הוא מעניין מה דעתו על הדלי"ם?

    מיקי |
    הגב