הר יונה, פוריה וגבעת זאב: השכונות החרדיות החדשות

אחד הנושאים המרכזיים שמלווים את הציבור החרדי בעשרות השנים האחרונות הוא 'מצוקת הדיור'. שנים רבות שנושא זה מדיר שינה מעיני נציגי הציבור,כינוסים נערכו,דיונים התקיימו,יוזמות שונות ומשונות הופרחו לחלל העולם,אבל פתרון מעשי אין. נתי רוזנטל מציג – השכונות החרדיות החדשות. חלק ב'

 

אחד הנושאים המרכזיים שמלווים את הציבור החרדי בעשרות השנים האחרונות הוא 'מצוקת הדיור'.

שנים רבות שנושא זה מדיר שינה מעיני נציגי הציבור,כינוסים נערכו,דיונים התקיימו,יוזמות שונות ומשונות הופרחו לחלל העולם,אבל פתרון מעשי אין.

הם עברו הרבה עד שהם הגיעו לדירה המיוחלת. הדירה שהם שילמו עליה במיטב כספם, הם לקחו משכנתא גדולה, הלוואה עצומה, הכל בשביל להגיע לרגע בו הם יחזיקו את מפתח הבית שלהם.

לא יחידת דיור, לא דירה ישנה וצפופה בשכירות, אלא הבית אליו הם ייחלו שנים כה רבות.

הם סך הכל קרבנות, שבויים בידי בירוקרטיה וסחבת אינסופית, שבויים בידי מאבקים ואינטריגות בין משרדי הממשלה, ראשי הערים, פוליטיקאים ושאר העוסקים בנושא.

הם סך הכל רוצים להגיע הביתה.

על אף כל זאת בעשור האחרון התאכלסו לא מעט זוגות חרדיים בדירות חדשות באיזורים שונים בארץ,

יצאנו באקטואליק לעקוב אחר אותם המקומות.

 

הר יונה-'קרית ספר של הצפון'

האוויר של הרי הגליל והאווירה של רח' קצות החושן הקסניק"י, בשנים האחרונות התאכלסה שכונת הענק 'הר יונה' בעיר נצרת עילית או בשמה החדש 'נוף הגליל', העיר נצרת עילית סובלת שנים רבות מתדמית בעייתית בשל ריחוקה ממרכז הארץ, והשכנות הקרובה מדי לערביי נצרת. ע"מ לייהד את העיר החליט ראש הממשלה דאז אריאל שרון להקים שכונות חדשות ולעבות את היישוב היהודי בעיר, וכמובן גם כאן יצאו הדירות לשיווק בקול תרועה רמה, והרוכשים הגיבו בקול ענות חלושה, והשיווק לא הוגדר כהצלחה גדולה, ראש העיר לשעבר שמעון גפסו יזם הגעת חרדים לשכונה ובשנת 2012 הונחה אבן הפינה לשכונה, לפני כשנתיים אוכלסה השכונה, וחזון מייסדיה לראות ילדים וילדות משחקים ברחובותיה יצא לפועל, ראש העיר כיום רונן פלוט תומך נלהב במגזר החרדי בעיר, ומסייע לקהילה בכל דרך, בתחילת האכלוס עלו טענות קשות מצד התושבים על הזנחה פושעת של העירייה נגד התושבים החרדיים לדברי התושבים במקום, התשתיות לא מתאימות, ואם לא יתעשתו נקום ונעזוב,עושה רושם שהמסר אכן הובן וכיום הנציגות החרדית דואגת לשכונה החדשה, יחד עם ראה"ע רונן פלוט, לצד ההתיישבות הליטאית במקום, בשנים האחרונות נעשו מס' יוזמות של חסידויות גדולות כמו צאנז, בעלזא, תולדות אברהם יצחק, לרכישת דירות במקום. כבר כיום ישנה קהילה של חסידי בעלזא בעיר, ובחודשים הקרובים צפויות להגיע חסידויות נוספות, בעיר נבנות כל העת דירות נוספות, ויש כמה אלפי יחידות דיור שנמצאות בשלבי תכנון מתקדמים. בחודשים האחרונים שונה שם העיר ל'נוף הגליל' וראה"ע בטוח ששינוי השם יתרום רבות לתדמית חדשה ורעננה של העיר הוותיקה.גם בהר יונה מכהנים שתי רבנים, הרב ליפשיץ חתנו של הגר"י סילמן,והגר"מ פישר, גם כאן ישנם שתי קהילות,האחת נושאת אופי 'פתוח' יותר, ואילו האחרת מיועדת למשפחות יותר 'סגורות'.
* * *

פוריה בטבריה

ביקור קצר בשכונת נוף פוריה בטבריה ישנה את כל מה שחשבתם על העיר הזו . שאנחנו נמצאים במעלה העיר טבריה. כן, העיר טבריה שעלתה לכותרות בשנה האחרונה בנסיבות מצערות של מחלוקת, פילוג ורמיסת השבת, העיר שמי שלומד עליה רק מכותרות העיתונים בטוח שמתנהלות בה מלחמות דת וקרבות רחוב – נראית פתאום ביופיה והדרה.

אז נכון, זה לא כל העיר טבריה, אנחנו בביקור במתחם המגורים היוקרתי 'נוף כנרת פוריה', הממוקם במעלה העיר, אבל זו תמונת מראה מדהימה לאן העיר הזו יכולה להגיע.

שעה ועשרים חלפו מאז יצאנו מעיר התורה והחסידות – בני ברק, עד שהגענו לבניינים מרחיבי הדעת של 'נוף פוריה'. ולא, לא הייתה לנו קפיצת הדרך. זהו פרק הזמן הממוצע שלוקח להגיע מבני ברק לטבריה. מי מילל ומי פילל.

אנחנו מגיעים למתחם בשעת ערב מוקדמת.

כבר בכניסה, אנחנו פותחים את חלון המכונית ונושמים אוויר פסגות צלול. את פנינו מקדמים רחובות מוריקים, כל נקודה מטופחת, אברכי משי צועדים בין הבית כנסת לבית, מהחלונות אפשר לשמוע קולות צהלה של ילדים המתכוננים לשינה, ומרפסות הבתים מלאות בשלטי בחירות ובתמונות של מרן שר התורה שליט"א ומרן ראש הישיבה שליט"א. אם מתעלמים מהאוויר, מהשטחים הפתוחים, והבניינים ההדורים מצופי האבן, ניתן לחשוב שנפלנו באחת משכונות הצפוניות של ירושלים.

את פנינו מקדמים כמה אברכים צעירים שסיימו לא מכבר את 'סדר ב', ואצים-רצים הביתה לסייע בבית, רגע לפני שיחזרו לבית הכנסת לתפילת מעריב.

כבר בכניסה אנחנו מתקבלים במאור פנים מיוחד. רואים על פניהם של האברכים את שלוות הנפש. יש משהו בנוף המרהיב שנשקף מכל פינה, במשבי הרוח הקלילים הנושבים בין הבתים, שנותנים לתושבים איזה נשיאות חן על הפנים. אנחנו מגיעים מלווים בנציג החברה היזמית הבונה את המתחם.

מהר מאד הבנו שאין אחד שלא מכיר אותו ואין תושב שהוא לא מכיר. שמו, משפחתו, הישיבה בה הוא למד ומספר הילדים שיש לו בבית, ואנחנו מקווים בשבילי שזה נעצר כאן. את אחד הוא שואל האם התקנת הפרגולה לקראת סוכות כבר הושלמה, את השני הוא שואל מה שלום הילד שהיה חולה בתחילת השבוע והשלישי מקבל תשובה מפורטת עבור בן משפחה שמבקש להצטרף להצלחה ולרכוש דירה במקום.

 

כשביקשנו לברר האם יש 'עמוד' פנוי לתפילת מעריב בבית כנסת, קיבלנו תשובה מיד. "משה מתפלל בעשר וחצי, יעקב נסע היום לירושלים לסידורים, כן, לכאורה העמוד פנוי. אם לא, אין בעיה, נעשה שני מניינים. נו, הם פונים לנציג החברה, אולי באמת הגיע הזמן לפתוח 'בית שני' בבית כנסת. אתה רואה יש פה ביקוש".

מהבקשה למדנו שהבעלים פה מלווים את הפרויקט הרבה אחרי שמכרו את הדירות. הם בונים את הבית כנסת, לא מזמן השלימו כאן בניית עירוב מהודר בהתאם לכל החומרות, והם אפילו מקימים מתחם מיוחד עבור 'מתמידים' לילדים, מתנ"ס לנשים – ונותנים את כל המעטפת שדרושה למשפחה חרדית.

תחילה אנחנו הולכים לבניינים.

את פנינו מקבל לובי ענק ורחב ידיים. בכניסה אנחנו רואים שלטים שמקדמים בברכה משפחות חדשות שהגיעו לשכונה. משיחות שקיימנו למדנו שכל משפחה מתקבלת בעוגה גדולה, וקבלת פנים חמה שכל כך אופיינית לפרויקט המשפחתי הזה. האחווה כאן היא משהו שגורם לכל מי שמגיע מעיר אחרת, להתרכך.

הבניינים מבהיקים מניקיון, המעליות רחבות ידיים וגם הדירות מרחיבות דעתו של אדם. הכי רחוק מהצפיפות המוכרת מירושלים ובני ברק. בין בניין לבניין יש מרחק גדול, כל הדירות נהנות מנוף של הרי הגליל וכמעט אפשר למשש את מאמר חז"ל 'דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם' בידיים.

האוכלוסיה במקום צעיר ותוססת. התושבים, בוגרי הישיבות הטובות ביותר, הצליחו לפתח במהירות חיי קהילה שוקקים. מלוח המודעות אנחנו לומדים על כולל ערב חדש שנפתח, גמ"חים לאוכל לתינוקות, מכירה של כל מוצרי הסוכה ואפילו בקשה לעזרה בביצור חומות העירוב בסך חמישה שקלים לחודש.

בפתח אחד הבניינים אנחנו רואים דיון ערני.

אנחנו מתקרבים ושומעים דיון איפה להקים את הסוכה של השכונה. האם ברחבת בית הכנסת המרכזי או במקום מרוחק יותר שיוכל לשמש גם אורחים ומשפחות שיפקדו את המקום בהמוניהם בחג הסוכות.

ממרחק אנחנו רואים גדרות פח שמקיפות בניינים חדשים.

"היום", מספר לנו אחד התושבים "קיבלנו טופס ארבע לאיכלוס המקום. כבר בשבועות הקרובים יגיעו לשכונה עוד מאות משפחות של אברכים שיכפילו את מספר התושבים בשכונה. המקום יהפוך לריכוז חרדי משמעותי ביותר".

בכניסה למתחם, יש כמה וכמה מרכולי ענק, במרחק שני רחובות יש מרכזי תעסוקה גדולים עבור הנשים, והכולל בראשות הרה"ג רבי אשר ברסלויער שליט"א, שהגיע למקום משכונת פרדס-כץ בבני ברק, מאפשר לאברכים לגדול בלימוד הרחק מהמולת העיר, ועם הוצאות מחיה שנמוכות בכל פרמטר מהערים הגדולות.

למרות שהמקום מאוכלס רק כשנה, הוא מתפקד כעיר חרדית עתיקת יומין. אפילו מכירות קפה בבית הכנסת, מחולק לפי קטגוריות של כוסות רגילות וכוסות קרטון כבר יש שם. בית הכנסת שוקק חיים מסביב לשעון. האברכים שלומדים ב'כולל' במקום נושאים 'חבורות' על פי חלוקה ביניהם, וגם ביום שישי, בית המדרש מלא מפה לפה.

מאחורי בית הכנסת, נמצא פארק המשחקים לילדים. קחו טיפ: גם אם אתם לא מהאזור תעשו מאמץ להגיע למקום. הפארק הממוקם על צלע הר, נהנה מאין ספור מתקנים לילדים, ממגרש משחקים ענק ומואר, ונוף עוצר נשימה.

."אין לי ספק בכלל שטבריה תהפוך לבני ברק של הצפון", אומר ר' מרדכי קרליץ מיזמי 'נוף כנרת פוריה', המציין בימים אלה ארבע שנים מאז תחילת הביצוע והשיווק של הפרויקט. "טבריה, בשונה מכל הפריפריות, היא העיר היחידה שיש לה סיכוי בטווח הקרוב להפוך ברובה (ב-70-80  אחוז) לחרדית" מסביר הרב קרליץ שידיו רב לו במיזמי נדל"ן לטובת הציבור החרדי. הרב קרליץ גם מציג את הסיבה: "בניגוד לערים אחרות, הציבור המסורתי המתגורר בעיר הוא נוח חם ומקבל. בשונה מכל הפריפריות האחרות זו עיר ללא מקומות בילוי בשבת ולמעט מספר קיוסקים, שבקושי אפשר לספור על כף יד אחת, הכל סגור".

"ניסיונות לפתוח מקומות בילוי נתקלו בהתנגדות, כיון שאין דרישה כזו גם מהקהל שאינו שומר שבת. זו העיר המתחרדת הבאה תודות ליחס האוכלוסייה אבל גם ליחס ההתפתחות החרדית", מפרט הרב קרליץ.

 

גבעת זאב

גבעת זאב-עשר דקות מירושלים!,הכריזו הפרסומות הצעקניות לפני עשור,"השלג שיורד בירושלים מגיע גם אלינו", הבטיחו היזמים, ובכך בישרו על הקמתה של 'גבעת זאב החדשה' בפאתי גבעת זאב.

כמו במקרים רבים אחרים תחילה שווקו הדירות לציבור הכללי, אבל האינתיפאדה השנייה שהשתוללה באותם ימים והקירבה לכביש 443 הרחיקה את האנשים,וכמו תמיד שווקו הדירות למגזר החרדי בידי היזם חנוך קס וחברת ח.י.ש נופי ישראל ותוך תקופה קצרה נמכרו כמעט ללא יוצא מן הכלל, אודות לקמפיין מוצלח ובשילוב מחירים שפויים, השכונה מנותקת לחלוטין מכל מקום יישוב,וכביש צר ומפותל מוביל לשכונה מגבעת זאב הישנה.

 

שנים רבות הכניסה לשכונה מכביש 443 הייתה סגורה מטעמים בטחוניים,ובשנים האחרונות נפתחה,למרות ההקפאה שכפה ממשל אובמה באותה תקופה.

בתחילת שנת תש"ע אוכלסה השכונה,חבלי הלידה של השכונה לא היו קלים,התחבורה הציבורית לא זרמה כמתכונן,המועצה המקומית התייחסה בזלזול לצרכי התושבים,ועוד שלל בעיות שמלוות כל מקום חדש,כיום מתגוררות בשכונה כמה אלפי משפחות, רובם משתייכות למגזר הליטאי,ומקצתם למגזר החסידי והספרדי. במקום קהילה של חסידי בעלזא.

 

,בשנים האחרונות נבנתה במקום 'רמת גבעת זאב' שכונה יוקרתית שמיועדת לתושבי חו"ל,השכונה התאכלסה בשכונה האחרונה, במקום נבנים עד היום לא מעט בניני מגורים,כאשר המקום בתנופת פיתוח תמידית. בבחירות האחרונות קיבלו יהדות התורה וש"ס קרוב לארבעים אחוז מהקולות,וכך גבעת זאב בדרכה להפוך ליישוב בעל רוב חרדי בעתיד הקרוב.
* * *
יצאנו למסע הזה בחשש מה,סיפורי האימים על דירות הרפאים והפרוייקטים התקועים הפחידו גם אותנו,בסיומו של הפרוייקט הזה ובפתחה של שנת תש"פ אנחנו יוצאים מעט אופטימיים,לא מעט מהשכונות שהיו תקועות שנים רבות הולכות ומתאכלסות.

מייסדי הפרוייקטים שחלקם כבר רחוקים מהלשכה ההדורה,מביטים במתרחש בסיפוק רב,שר השיכון מטעם ש"ס והחרדי האחרון שכיהן בתפקיד אריאל אטיאס חתום על לא מעט מהפרוייקטים שנסקרו בכתבה בין היתר הוא חתום על שיווק חריש (יש שיאמרו שגם על כשלון המכרזים..)הוא גם אחראי במידה רבה להפיכתה של 'הר יונה לשכונה חרדית.

אבל עדיין העבודה רבה והמלאכה לא תמה, המצוקה עודנה חיה,בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית קשה לראות שוב במשרד השיכון נציג ציבור חרדי, אבל לו לחרדים היה כח פוליטי ביד מוטב היה אם ישכילו למנות אדם חרדי לעמוד בתפקיד, צאו וראו מה חולל אריאל אטיאס בשנותיו הספורות במשרד השיכון.
תובנה נוספת שהתחדדה אצלנו מבדיקת הנתונים, מעידה על שוני עצום בין המגזר החסידי למגזר הליטאי,בעוד במגזר החסידי נרשמת נכונות והיענות גבוהה לכל הפרוייקטים בפריפריה.

בציבור הליטאי יש לא מעט קיבעון מחשבתי, שגורם להתייחסות מזלזלת בפריפריה,בשנים האחרונות נרשם שינוי בנושא כאשר העיתון הליטאי 'יתד נאמן' יצא בסדרת כתבות בשם 'בשורת הפריפריה' בו מנסה העיתון לשכנע עוד ועוד זוגות לנטוש את הערים הגדולות ולנדוד לערי השדה בצפונה ובדרומה של ארץ ישראל, כיום מדובר בטיפין טיפין, אבל מדובר בשינוי מגמה מבורך.

יהי רצון שנזכה כולנו לחיות ב'דירת קבע' ולא ב'דירת ארעי'.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *