השאלה ששאל התלמיד בכיתה וקיבל עליה סטירה / ישעיהו יעקובזון במאמר לפרשה

עבודת ה' בשמחה, מאמר מרתק מתובל בסיפורים נפלאים לפרשת השבוע כי תבוא

פרשת כי תבא

בתחילת פרשתנו אנו עוסקים בוידוי ביכורים שעיקרו תודה רבה להקב"ה ומה אנו אומרים שם?
"ארמי אובד אבי" וכו' "וירעו אותנו המצרים ויענונו" זה בעצם הגדה של פסח ושם דורשים כל מילה, ולכאו' מה הקשר בין ביכורים להגדה של פסח?

והתשובה כיוון שצריך לומר תודה על כל דבר, גם על הדברים הגדולים כמו יציאת מצרים וגם על הקטנים כמו גידולי האדמה כי כל חיינו הם בעצם תודה רבה להקב"ה.

אח"כ יש את הקללות שהם כ"כ נוראות שכשמתחילה הפרשה הבאה פרשת נצבים רש"י דברים פרק כט פסוק י"ב: והוא יהיה לך לאלהים- ומדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו עכ"ל.

והקללות מגיעות תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה (פרק כ"ח פסוק מ"ז) שזה אומר בסופו של דבר שמקבלים מהקב"ה את הכל וזה צריך להספיק לו בשביל להיות שמח ואם הוא מרגיש שעובד את ה' בהכרח רק על זה מגיעה כל התוכחה.

ובאמת מדוע מגיעה כזאת תוכחה איומה רק בגלל חוסר השמחה? כיוון שלכאו' זה אומר כיוון שעיקר קיום המצוות ניתנו לעם ישראל בשביל לעשות להם טוב בחיים כמו שכתוב ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה כלומר ברכה= מצוות, כיוון שהחיים הם מבורכים ומי שלא מבין את זה הכל מקולקל, ועצם אי עשיית המצוות עוד לפני הקללות עצמם זה כבר תחילת הקללות, וחסד עשה הקב"ה שכל דבר שאדם עושה במילא הוא מקבל ע"ז מצווה וכל דבר שאדם עושה הם מצווה, וכמו הסיפור על התלמיד ששאל כשלמדו פרקי אבות "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" והקשה אם רצה הקב"ה לזכותם היה צריך להפחית להם תורה ומצוות ולא להרבות להם [כששאל זאת בכיתה קיבל מהמורה סטירה!], וענה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ראש ישיבת קול תורה שהקב"ה הוסיף לנו הרבה מצוות שאדם עושה בלי קשר למצוות הכתובות אלא כל אדם רגיל עושה אותם, כמו שטיפת ידיים בבוקר ולאחר שעשה צרכיו או כמו קשירת נעליים וכדו' וכן כיבוד הורים שגם גוי עושה זאת מדעתו, ואם נעשה זאת עם מחשבת מצווה נקבל שכר ויכולים להיות שני אנשים שיעשו את אותם דברים והאחד יקבל שכר כי עשה לשם שמיים והשני לא כי עשה זאת למען הנוחות בלי לכוון לשם שמיים!!!
וממילא זה לכשעצמו מספק לנו סיבה להיות שמחים.

וידוע שהחזון איש היה אדם בעל מכאובים גדולים וכן הסטייפלר שחתן אחד הרב ברזם זצ"ל נפטר בחייו והשאיר אחריו הרבה יתומים שהסטייפלר פרנסם והחתן השני נפל למשכב בגיל צעיר הרב שלמה ברמן זצ"ל ואם כל זה לא ראו עליהם כלום והם היו תמיד שמחים כי עצם שמחת התורה כבר שמחה אותם וגרמה להם קורת רוח.

וכן ידוע הסיפור על שני האנשים שהגיעו לאמריקה ולא רצו לעבוד בשבת ופוטרו ממקום עבודתם ולימים כשנפגשו, האחד כל ילדיו יצאו שומרי מצוות ומדקדקים בכל מצווה, והשני לדאבוננו יצאו ילדיו פורקי עול, וכשחקרו יחד את הסיבה התברר ששניהם היו מגיעים הביתה לשבת לאחר פיטוריהם מהעבודה, אבל האחד הגיע עם פנים זורחות על יכולתו לשמור את השבת למרות הקשיים והשני עם פנים עגומות שבגלל שמירת השבת אין להם כסף… הראשון ילדיו למדו ששמירת השבת למרות הקושי מביאה שמחה ולכן המשיכו לדקדק במצוות, השני לדאבוננו ילדיו קבלו את הרושם שמי ששומר שבת נהיה עצוב ולכן "קבלו על עצמם" שכשיגדלו לא יהיו עצובים וזה היה התוצאות…

ה' יעזרנו לעבדו תמיד מתוך שמחה ונחת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.