"השופטים אינם מכירים את הציבור החרדי"

בסיור של שישים עורכי דין חרדים בבית המשפט העליון סיפר שופט העליון נועם סולברג, כי עיין בספרי הראשונים לפני שנתן פסק דין והציג את ציפיותיו מעורכי הדין החרדים בהופעותיהם בבית המשפט. {שופר בכיר מהבג"צ מודה}

למעלה מ-60 עורכי דין חרדים השתתפו בסיור מיוחד שהתקיים בימים האחרונים בבית המשפט העליון בהדרכתו של שופט בית המשפט העליון נועם סולברג. את הסיור ארגנו עורכי הדין יוסף ויצמן, משה מורגנשטרן ומנחם מושקוביץ.

סולברג שחושב כיפה ונחשב לכאורה לנציגה של הציונות הדתית בעליון, תיאר לעורכי את צורת עבודת שופטי בית המשפט. הוא הסביר כי בכל בוקר בשעה שמונה נפגשים שלושת חברי ההרכב להכנת התיק בטרם יחלו הדיונים עוד לפני ששמעו את הצדדים.

מפגש נוסף בין שלושת השופטים מתקיים לאחר שמיעת הצדדים וקבלת החלטות הן באשר לזווית הראייה על התיק בעיני כל אחד מהשופטים שדנו בו, והן חלוקת עבודה בין השופטים ובכלל זה, על מי מבין שלושת חברי ההרכב מוטלת המשימה לכתוב את פסק הדין העיקרי.

סולברג הרחיב בעניינים נוספים הקשורים לעבודת בית המשפט העליון, קבלת החומרים מבתי המשפט המחוזיים ולימודו, צורת הכנת התיק לפני דיון על ידי השופטים ועוד. סולברג גם ענה על שאלות שקשורות לעניינים מקצועיים ואף לשאלות הקשורות ליחסי דת-מדינה-משפט.

בין היתר נשאל השופט סולברג על היחס בין ההלכה לבין המשפט הישראלי, והשיב שברוב רובם של התיקים בבית המשפט אין התנגשות בין הדברים, ובמקרים הבודדים והיחידים שקיימת התנגשות, הרי שלדבריו, יש מקום של כבוד למשפט העברי.

בין היתר הצביע סולברג על שני מקרים: האחד, בו הייתה התנגשות בין חופש הביטוי לבין שמירה על הפרטיות. במקרה כזה, אמר כי הוא עצמו פנה למקורות היהודיים והראה שהשמירה על הפרטיות היא ערך עתיק יומין עוד מזמן המדבר, כשהוא מצטט מפרשת בלק את ברכתו של בלעם לישראל – "מה טובו אוהליך יעקב" שפתחי האוהלים שלהם אינם מכוונים האחד מול השני, דבר שמדגיש את העובדה שלכל אחד יש את הפרטיות שלו. מחמת זה, ציין סולברג, פסקתי שערך זה של שמירה על הפרטיות חשוב יותר מהערך של חופש הביטוי.

מקרה שני היה קשור לתיק בו הוא עצמו ישב בדין כשופט שלום, ובו העלה הסנגור טענה לפיה העד שעדותו אמורה הייתה להרשיע את הנאשם, פסול לעדות על פי ההלכה. השופט סיפר כיצד ישב ולמד את הסוגיא בין מנחה למעריב, לרבות המאירי ועוד ראשונים ומצא כי האמור בראשונים מתאים לפסק הדין בסוגיא הנידונה בפניו. ועל כן, על אף שפסק על פי החוק הישראלי, פסיקתו נתמכה על אדני ההלכה.

לשאלת עורך הדין יוסף וייצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין וראש סיעת אמונה במקצוע, כיצד מתייחסים בבית המשפט העליון לקבוצות מיעוט בדגש על החרדים, השיב השופט כי בבית המשפט העליון ישנם שופטים ממגוון רחב של האוכלוסייה, ותפקידם הוא לנסות ולתת מענה לכל האזרחים בישראל, נשים כגברים, יהודים כערבים, חרדים, דתיים, חילונים ועוד.

עם זאת הודה סולברג כי השופטים אינם מכירים את כל רובדי האוכלוסייה, ואמר כי כאן מגיע תפקידם של עורכי הדין להביא הפני השופטים בצורה מלאה את כלל הנושאים הרלוונטיים בעתירה הקשורים לציבור אותו הם מייצגים כדי שהתמונה המוצגת לשופט תהיה מלאה וברורה.

וכך, למרות שהוא אינו חלק מהציבור החרדי ואף לא בהכרח מכיר אותו, על ידי לימוד החומר הוא יוכל לעשות זאת. השופט השווה את הדבר למקרה בו הוא עוסק בתחום רפואי, שאין לו הבנה בו ועל ידי לימוד החומר הוא מקבל את ההבנה והתמונה המלאה כך גם בנושאים כמו המגזר החרדי.

ביזנעס

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.