השופט סולברג: "הערעורים אינם ערעורי סרק"

מקום לאופטימיות: שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר של לופוליאנסקי ומורשעי הולילנד. השופט ציין בהחלטתו כי יש מקום לחלק מטענות העותרים

אהוד אולמרט יכול לנשום לרווחה, בינתיים. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג קיבל היום (ב') את בקשתו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב את ביצוע העונש של שש שנות מאסר שהוטל עליו על ידי שופט המחוזי בת"א דוד רוזן, בגין הרשעתו בלקיחת שוחד במשפט פרשת הולילנד. המשמעות היא שאולמרט יישאר אדם חופשי לפחות עד ההכרעה בערעור שהגיש על הכרעת דינו של רוזן ועל גזר הדין. גם עונשי המאסר של יתר המורשעים במתן וקבלת שוחד ובהם ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, היזמים הלל צ'רני ואביגדור קלנר, איש העסקים דני דנקנר, אורי שטרית ומאיר רבין יעוכבו עד ההכרעה בערעורים שהגישו.

עם זאת, דחה סולברג את בקשתם של כמה מהנאשמים בכל הנוגע לרכיב הקנס שהוטל עליהם וקבע כי עליהם לשלמו באופן מיידי.

סולברג ציין כי "הערעורים שמשפט הולילנד אינם ערעורי סרק. גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים וגם אם הערכה סבירה לעת הזו היא כי המעררים רובם ככולם אכן ירצו בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות הראויות להישמע". לדבריו, בין היתר, מדובר בטענות בדבר בעייתיות עדותו של עד המדינה שמואל דכנר שקיבל טובת הנאה בתמורה לעדותו, והאבחנה שנעשתה על ידי השופט רוזן בין כספי תרומות לכספי שוחד.

בהחלטתו הגורפת לגבי כלל הנאשמים ציין סולברג כי הם אינם עשויים מקשה אחת מבחינת טיב הראיות, העבירות והעונשים וכי גם נסיבותיהם האישיות שונות כאשר חלקם שרויים במצוקה כספית ולחלקם דאגות אישיות ומשפחתיות וחלקם אנשים מבוגרים וכולם חרדדים מהמאסר. "ניתן לכאורה לרדת לרזולוציה שבה תעשה החבנה בין המערערים השונים לעניין סיכויי הערעור. ברם, בחינת בחינת המכלול מעלה קשרי גומלין והשלכות הדדיות אפשריות של טענות בערעור אחד על משנהו", ציין השופט.

סולברג קיבל את טענתו של אולמרט בבקשה לעכב את ביצוע גזר דינו כי האינטרס הציבורי מחייב שאדם שקיימת אפשרות שיזוכה לא ישב במאסר ולו יום אחד וסיכוייו של אולמרט כי ערעורו יתקבל הם גבוהים. בדיון בשאלת עיכוב הביצוע טענה פרקליטתו של אולמרט, עו"ד נוית נגב כי "אינטרס הציבור שיהיה צדק ולא רק מה שכתוב בעיתונים". לדבריה, הפרקליטות הציגה בפני בית המשפט רק צד אחד של האינטרס הציבורי – ריצוי מהיר של העונש ולא את הצד השני, אותו ציינה. נגב הוסיפה וטענה כי לאולרמט ייגרם עוול אם הוא יאלץ להוכיח את טענותיו מתוך כתלי בית הכלא. לדבריה, בבקשה לעיכוב ריצוי המאסר, היא אינה מבקשת להפלות את אולמרט לטובה ביחס לנאשמים אחרים. "אנחנו לא חולקים על עקרון השוויון בפני החוק. לערעור שלנו היה סיכוי טוב גם אם היה מוגש על ידי כל אדם אחר והדבר מצדיק את עיכוב ביצוע העונש", אמרה נגב. נגב גם חזרה והעלתה חלק מהטענות של אולמרט בערעור כדי לנסות ולשכנע את סולברג כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

הפרקליטות מנגד ביקשה כי מורשעי הולילנד יתחילו לרצות את עונשיהם לאלתר. לדברי פרקליטות המדינה, בשל היקפן החריג של הפרשיות בהן הורשעו הנאשמים וחומרת העבירות יש לדחות את בקשות העיכוב. "מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם, אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ציבור ונבחרי ציבור, ואלה מנגד שלא בחלו במשך שנים ארוכות בקבלת כספים בסכומי עתק, פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים", ציינה הפרקליטות.

ב-31 במארס 2014 הרשיע רוזן 10 מתוך 13 הנאשמים במשפט הולילנד בעבירות של מתן וקבלת שוחד במטרה לקדם מיזמי בנייה ובראשם פרויקט הולילנד בירושלים. על אולמרט, שהורשע בקבלת שוחד בסך 560 אלף שקל הטיל רוזן עונש חמור של שש שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וכן קנס בסך מיליון שקל, על אורי לופוליאנסקי שהורשע בקבלת שוחד בדמות תרומות של יותר מ-2 מיליון שקל שהועברו לארגון "יד שרה", מפעל חייו של לופוליאנסקי, הטיל רוזן עונש מאסר זהה. על יזמי הנדל"ן שהורשעו בקבלת שוחד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר הוטלו 3.5 ו-3 שנות מאסר בהתאמה (המדינה מערערת על קולת עונשיהם). את איש העסקים דני דנקנר דן רוזן לשלוש שנות מאסר ואת אורי שטרית, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר לשבע שנות מאסר. מאיר רבין שהיה יד ימינו של דכנר נדון לחמש שנות מאסר ואליעזר שמחיוף ל-3.5 שנים בכלא. אברהם פיינר הורשע בקבלת שוחד אך נידון לשישה חודשי שירות בלבד עקב מצבו הרפואי הקשה. שולה זקן, מזכירתו ובת חסותו של אולמרט לשעבר נדונה ל-11 חודשי מאסר במסגרת הסדר שחתמה עם המדינה ובתמורה לכך שזקן הביאה לפרקליטות את הקלטות שמפלילות לכאורה את אולמרט בפרשת טלנסקי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.