התמונות של 'המלאכים בלבן' יצרבו בזיכרוננו – אלי פולק מסכם את סערת השלג

j

בכל חורף בו החזאים מבשרים כי שלג צפוי לרדת בהרים הגבוהים, חיוך עולה על פני ההורים והילדים. רובם מתכוננים לשהייה של יום-יומיים בבית ומכינים את הנדרש לבניית בובת שלג (הערה: לא נדרש לזה יותר מדי). אבל בביתו של מתנדב איחוד הצלה הכל נראה אחרת. המתנדבים בודקים ציודים, מכינים את שרשראות הצמיגים או את רכבי שטח והכל מתוך דאגה להמשיך את שיגרת הצלת חיים ללא הפרעה.

 אך בשלג האחרון הכל היה שונה. כבר מהפתיתים הראשונים היה נראה שאנחנו עומדים לקראת משהו אחר. השלג שירד והפסיק בצהרים הביא אתו מבקרים רבים לעיר הבירה כדי לחזות בפלא הלבן. משפחות רבות עם ילדים הקדימו את בואן לשבת ולו רק בשביל לחוש את המגע הרך של השלג. יחד איתם עלו במעלה הקסטל תושבי ירושלים שהקדימו חזרתם הביתה כדי "לא להיתקע".

 ואז הגיע גל השלג השני. כבד מאוד וללא הפוגה. הוא הביא לקריסה מוחלטת של התנועה בכבישים. הכניסות והיציאות מירושלים נחסמו לחלוטין, בתחילה על ידי אוטובוסים ומשאיות ואחריהם כל אותם רכבים שהגיעו לירושלים ואלו שניסו לצאת.

"ירושלים נצורה". עד כמה סימבולי הדבר שהדבר קורה ביום עשרה בטבת. שוב ירושלים נצורה, רק שהפעם מדובר בבירתנו והשנה היא 2013.

 מתנדבי איחוד הצלה נכנסו לכוננות גבוהה. מוקד 1221 של איחוד הצלה שילש את מספר המוקדנים שהוצפו במאות פניות לעזרה. משפחות עם תינוקות שתקועים במכוניתם או באוטובוסים, תושבים שנתקעו בדרך או בבית ללא מזון ובקור מקפיא, ירושלמים ששהו בביתם בעלטה מוחלטת. כמו כן פנו למוקד אנשים שהם או בני משפחותיהם נפצעו, יולדות, חולי דיאליזה ועוד.

כך מצאו עצמם מאות מתנדבי איחוד הצלה מירושלים, ביתר עילית, צפת, בנימין ועוד בגיבוי מתנדבים רבים מרחבי מסייעים מסביב לשעון לאלפי קריאות של אזרחים החל מיום חמישי בצהרים ועד לצהרי יום ראשון בשעת כתיבת שורות אלו. הם העבירו ומעבירים חולים ויולדות לבתי חולים ובחזרה הביתה, בעברת קשישים ומשפחות ללא חשמל למקום מבטחים, חילוץ אנשים שנתקעו במכוניתם 12 שעות ויותר, העברת אוכל וחלוקת חלות לשבת לנזקקים, העברת מזון תינוקות, תרופות ועוד דברים חיוניים ודחופים.

 קריאות המצוקה של אנשים התקועים במכוניתם כשבכי הילדים מהדד ברקע, מראה התמונות של משאיות פתוחות מובילים משפחות, חלוקת תנורי חימום לאנשים רגע לפני קפיאתם וחלוקת מזון לאנשים רעבים הם חלק מהתמונות שיחרטו בזיכרונו של כל אחד מאתנו. מסירותם של מתנדבי איחוד הצלה היא הנחמה המועטה בקטסטרופה שהתחוללה שבוודאי ידובר עליה רבות.

 הכותב: אלי פולק מראשי ומייסדי "איחוד הצלה"

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. שכוייח עצום הם עזרו לכל מאן דבעי בשמחה וברצון. אפילו התקשרו לבדוק שכולם הסתדרו עם בקשתם. חורף בריא!!!!!!!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. הארגון היחידי שנתן מענה והסכים לחלץ בלי שאלות מיותרות כל הכבוד על המענה המיידי והסיוע

    אחיטוב |
    הגב