"התקציב ל- 2019 לא יאפשר למשרד לעמוד ביעדים של ביצור מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מבוקשת"

"אנחנו מאבדים את היתרון שיש לנו בחלל"

"על-מנת לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה וכמדינה מחוזרת ע"י מדינות רבות בעולם, יש להגדיל את ההשקעות של המדינה, בין היתר, בהגדלת תקציב משרד המדע והטכנולוגיה והתקציב המיועד לקידום לווייני תקשורת ישראלים". כך אמר ה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון על תקציב משרד המדע. שר המדע, אופיר אקוניס (הליכוד) ציין ש"יותר ויותר מדינות, רבות ביניהן מהמדינות המפותחות, מחזרות אחרי ישראל ומחפשות להדק את הקשרים עימה בתחומי המדע והחדשנות". אקוניס הוסיף, כי "אמנם מתחילת העשור האחרון תקציבי משרד המדע גדלו בשיעור ניכר, אך עדיין מדובר בתקציבי חסר שלא מאפשרים להוציא אל הפועל תכניות חשובות מאוד לחיזוק המדע והחדשנות הישראליים, בין השאר גם בתחום החלל. הדיון היום היה הדיון השלישי על תקציב משרדי הממשלה, כחלק ממסגרת דיוני ועדת הכספים לקראת אישור תקציב 2019.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, פתח את הדיון ואמר כי הוא "לא זוכר תקציב כמו זה של 2019, שהוא ללא גזירות ושחוק הסדרים שמוצמד אליו, הוא חוק הסדרים שאין בו דרמות ואין בו עניינים מאוד משמעותיים. גפני שבקדנציה הקודמת שימש יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אמר שהוא רואה חשיבות רבה בקיום הדיון על תקציב משרד המדע ורואה חשיבות בחיזוק תקציבי של תחומי האחריות של המשרד".

שר המדע, אופיר אקוניס: "משרד המדע והטכנולוגיה הוא אחד המשרדים החשובים במדינת ישראל, עוסק בהשקעות גדולות מאוד בייצוא טכנולוגיה וחדשנות. בכל מדינות המערב ובמדינות נוספות, יש תשוקה אדירה לחזק את הקשרים הבינ"ל עם מדינת ישראל, מהודו וסין ועד מדינות צפון ודרום אמריקה, מדינות באפריקה ומדינות נוספות. הפכנו מאומה שמייצאת תפוזים למדינה שמייצאת מוחות, בהיי-טק ובתחומי מדע אחרים. משרד בינוני-קטן מבחינת היקפי התקציבים שלו אך משרד גדול בחשיבות שלו למדינה. המטרה שלנו לא רק לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמה של מדע וחדשנות אלא להעצים את זה".

השר הציג סקירה לגבי תקציב משרדו: "התקציב גדל מאוד באופן יחסי. אם בתחילת העשור הנוכחי, עוד דובר על תקציבים מביכים של 146 מיליון ₪ ב- 2010 ו- 197 מיליון ₪ ב- 2011, הרי שתקציב 2019 יעמוד על 515 מיליון ₪. זה התקציב לאחר שנחתך בשל קיצוצים רוחביים ועדכון שערי מטבע, כשמלכתחילה היה אמור לעמוד על 559 מיליון ₪" אקוניס הביע תרעומת על האופן שבו נודע לו על הקיצוץ: "שבוע לאחר שהתקציב אושר בממשלה, האוצר הודיע למנכ"ל המשרד, שנוכח עדכון שערי מטבע וקיצוץ פלאט, התקציב ייחתך. זו לא צורה, אני שר בממשלה שאישרה את התקציב, לא יתכן שהדברים ייעשו בצורה כזו".

השר הציג את עיקרי היעדים של המשרד: "הנגשת המדע והטכנולוגיה לכלל אזרחי ישראל באשר הם. גם במגזרים החרדי והערבי. בין השאר המשרד מקדם תכניות להנגשת המדע כולל ביישובי הפריפריה ושכונות חלשו. לדוגמה: בפרויקט 'ליל המדענים', שאנחנו מקדמים, משתתפים עשרות אלפי משפחות ברחביי הארץ, פרויקט בשיתוף 15 מוסדות אקדמיים שחושף משפחות שלמות לתחומי ידע וחדשנות מדעיים עכשוויים. כך גם פרויקט 'להב"ה' לאוריינות דיגיטלית, שמקודם ב- 30 רשויות. לצערי הפרויקט תקוע בשל בעיות בנושא כוח אדם שיש לנו מול אגף חשכ"ל באוצר".

מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן: "כל האחריות על פרוייקט להב"ה הועברה למשרד המדע, אך אנחנו כפופים להוראות החשב הכללי באוצר. אנחנו במבוי סתום ולא יכולים לגייס מדריכים ולכן מתקשים להוציא את התכנית החשובה הזו אל הפועל. עצם העובדה שבאוצר מחליטים כמה מדריכים לגייס ואיפה להציב אותם , זה לא מתקבל על הדעת".

רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף החשב הכללי באוצר במשרד האוצר, דניאל פרג: "אנחנו במגעים עם משרד המדע על-מנת שלא לקטוע את הפעילות ומודעים לחשיבות הפעילות בפריפריה ולכן מצאנו מתווה של מעבר בהדרגתיות מהמכרז הקיים למכרז חדש. המכרז הוגדר להרחבת הפעילות. יש התנגדות של הפרקליטות של המשך העסקת מדריכים חיצוניים כאנשי מחשוב. יש היקף גדול של תביעות מצד המדריכים שרוצים להיות עובדי מדינה. זה בדיון משפטי כרגע, ככל שממשיכים להעסיק מדריכים במכרז הקיים זה עשוי להגדיל את הבעיה. הפרקליטות הנחתה לצמצם את ההעסקה של מדריכים במכרז הנוכחי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "אי אפשר לנהל מדינה בצורה כזו, היום זה משרד המדע, מחר משרד החינוך ומחרתיים משרד הביטחון. אנחנו דורשים להוציא אל הפועל תכנית ששר המדע רוצה לקדם. לא מה שרוני חזקיהו קבע וגם לא מקבלים את הסברים על יועצים משפטיים. זו תופעה שלא נשלים איתה. לא יתכן שהפריפריה תסבול, כי אתם סבורים שיש בעיה עם איזה יועץ משפטי".

נושא שבו נדרשת התקדמות שלא נעשית בפועל הוא נושא החלל, במיוחד בכל הנוגע ללווייני תקשורת. יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שהשתתף בדיון אמר: "אנחנו מאבדים את היתרון שיש לנו בחלל. אין לנו יכולת להתמודד, איבדנו את היתרון הטכנולוגי בתחום לטובת מדינות אחרות למשל, הודו. הלוויין עמוס 6 שהתפוצץ על קן השיגור הוביל לכך שלמעשה סוגרים את התחום הזה וחברות זרות נותנות שירות של לווייני תקשורת למדינת ישראל. צריך לחשוב מה יקרה במצב חירום שבו חברה זרה, אפילו אם היא ממדינה ידידותית, היא זו שנותנת את השירות, האם תמשיך לתת אותו גם אז". מנכ"ל משרד, וזאן: "אחרי אובדן עמוס 6 בפיצוץ דובר על ייצור לוויין תקשורת חדש וזה אף הוגדר כנושא בעל חשיבות לאומית, אך לא מתוקצב בהתאם. בדיונים מול האוצר לא הגענו לסגירת הפער התקציבי בנושא".

רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, מיכל גלברט: "בתקציב 2019 יש תוספת תקציב של 14 מיליון ₪ ועולים ובסה"כ נגיע לסכום של 82 מיליון ₪, שזו עלייה משמעותית בתקציב החלל".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התערב בעניין ואמר: "המדינה כשלה בנושא החלל ומביאה תקציב כזה, שהנושא ייעלם. אנחנו משבחים מאוד את העבודה של שר המדע ומשרדו. תחומי המדע והטכנולוגיה מעבר לתרומה הכלכלית, יש להם חשיבות מדינית וביטחונית". גפני אמר לשר אקוניס: "משרד המדע הוא אמנם משרד קטן בינוני שתקציבית אין לו 60 מיליארד ₪, אף שהתקדמת והגעת לחצי מיליארד, אבל לדעתי זה לא מספיק אל מול המטלות".

בסיכום דרש גפני מנציגי האוצר "לחזור לוועדה עם תשובה בתוך שלושה שבועות, שזה יהיה שבוע לפני אישור התקציב, עם תשובות לגבי המשך פרויקט להב"ה והאם מתכוונים לתת תוספת תקציב לצורך קידום הפרוייקט של לוויין תקשורת. לא מקובלות עלינו כוועדה, האמירות כי נושאים תקועים בגלל יועץ משפטי כזה או אחר וגם לא מקבלים את העובדה שתקציב משרד המדע קוצץ ללא שום דיון האם יכול לעמוד במשימותיו עם התקציב הנתון. אני דורש לקבל את התשובות עוד שלושה שבועות מהיום, אז נידרש להחליט כוועדה, האם אנחנו מאשרים את התקציב כפי שהוא".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.