"ואהבת" ציווי שהוא דרך חיים / ארל'ה יקטר

בשבת או חג, הוא יהיה שם. מושיט, מגיש ונותן הרגשה של בית, עם חיוך על פנים. ארל'ה יקטר, מספר על האיש שחי למען הכלל, שהציווי "ואהבת", טבוע בו ובעשייתו למען החולים:

בזמן שכל יהודי יעמוד ביום הדין בבית הכנסת לפני בורא עולם ויבקש על עצמו, על משפחתו, יעמוד יהודי צנוע בבית הכנסת של בית החולים תל השומר, יהודי בעל חסד עצום- אברומי זולדן, יו״ר ארגון 'אתה עמדי', לא שחלילה הוא מאושפז שם, אלא שהוא שם כבר שבע שנים בראש השנה ויום כיפור. סוכות. שמחת תורה. חנוכה. פורים. פסח. שבועות. וכל יום, כל בוקר. צהרים וערב. כל שבת.

ומה יעשה אותו אברומי בבית החולים תל השומר, יעמוד ויבשל. ויכין. ויסדר שלחולים ולבני המשפחה שצריכים לשהות בבית החולים, בשבת ובחג, יוגש אוכל חם וטעים, שלפחות ירגישו במעט, את שמחת החג או השבת. ואיש בעל חסד זה, גם יוסיף ויעודד, יגיד מילה טובה, ייתן ממתק לילד שבא לבקר את אימא בבית החולים, ישוחח עם הבעל, וירעיף הרגשה של חום ואכפתיות.

הוא לא יגיש כדי לצאת ידי חובה, כדי להכניס עוד תמונה לפרוספקט מושקע. אלא יגיש כי כך צריך להיות, כי האחר והחולה, חשובים בעיניו יותר ממנו עצמו, כי "ואהבת", זאת לא רק מצווה, אלא דרך חיים ואמיתות הלב.

יהיה שם הכל בכל, כי ככה זה כשעושים מכל הלב:

סיכת ביטחון, כדור אקמול, עוגות ללא סוכר, ממתקים ללא סוכר, תה, קפה נמס, קפה, סוכר, סוכרזית, חלב, שוקו, 12 סוגי סלטים, יין יבש, יין מתוק, מיץ ענבים, 3 סוגי דגים, מרק, קניידלך, איטריות, שקדי מרק, עוף, פערפל, צימעס, קינוח, שתייה מוגזת, מיץ לימון טבעי, גביע, מלח, בשמים, נר להבדלה, ניר טואלט לשבת, ועוד פריטים רבים וחשובים כל כך, למי שנמצא מחוץ לבית, בהפתעה או שלא, ובסיטואציות קשות כל כך. על מה לא חושב אברומי, כדי להקל ולו במקצת על החולים ובני המשפחות??!

וכמה חבל, ששם, שבעיקר שם, כולם מאוחדים. כולם כמשפחה אחת, יחד. שמחים בשמחתו של השני, וחלילה, עצובים וכואבים את כאבו של השני.

כי שם בבית הכנסת של בית החולים, המחיצות נפלו, אין הבדל בין חרדי למסורתי לספרדי, לאשכנזי. שם בבית הכנסת מול ארון הקודש, כולם יהודים, כולם בניו של בורא עולם.

אז מה הפלא שכבר מיום חמישי, רואים שם קבוצות של מתנדבים, בחורים מכל סוגי הישיבות, עורכי דין, בעלי עסקים, באים עם הילדים הקטנים, ביום חמישי שישי,מכינים ואורזים. כי שם בבית החולים, אין חופש. לא בחג, לא בחנוכה, לא בפורים. שם נמצאים יום, יום, שבוע, שבוע.

כל כך חבל שאת אותה האחדות לא ממשיכים בכל מקום, נקווה שהשנה החדשה, תביא בכנפיה אחדות בין כל חלקי העם, בבריאות ושמחה. בגאולה השלימה…

שנה טובה!

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. גם אני בתור חולה לשעבר ומתנדב כיום יכול להעיד על מעשי החסד הגדולים והעצומים האין סופיים בכל שעות היממה של אברומי, כמו"כ על ימי הבוקר של שבת עם ארהלה

    דוד |
    הגב
  2. קודם כל, אהרלה – מילים יפות ונכונות לאין שיעור.
    כמו שהגיב משה אין כאן אפילו 10% מהאמת.
    אני כן מרשה לעצמי לקרוא לו "הרב" זולדן.
    אין לאנשים מושג מה החסד שהוא עושה בתל השומר.
    הרבה מעבר ללתת אוכל.
    אתם יודעים שהוא נמצא ליד מיטות הנפטרים ל"ע ותומך במשפחות בשעות הקשות האלו?
    אתם יודעים שבאמצע שבת כשיש בעיה במיון הוא זה שמתערב לעזרה?
    אתם יודעים שמי שנתקע באמצע שבת בבית החולים הוא מסדר לו מקום לישון?
    ו… יש עוד כמה דברים שאתם לא יודעים ואני לא יכול לכתוב.
    לא… אני לא עובד אצלו ולא מתנדב אצלו.
    לא תאמינו – אני אפילו לא מכיר אותו אישית.
    אבל כשהיינו אני ואשתי בתל השומר בתקופת כסלו שנה שעברה, ראינו דברים שלא ייאמנו.
    אין אנשים כאלו בדור! ואת הכל הוא לוקח על הכתפיים שלו.
    מצווה לתמוך באיש הזה ולעזור לו במפעל הקדוש אתה עימדי

    שנה טובה לחברי קוקר

    יוסי |
    הגב
  3. שלום .
    לאחר יותר מ7 חודשים בהם אושפזתי בבית החולים אני יכול להגיד את הדברים הבאים ,
    הוא לא אוהב שקוראים לו הרב אז אברומי דואג לכולם מהמלווה עד לחולה ולרגע אחד לא חושב על עצמו אפשר לראות אותו שם בבית הכנסת בכל שעות היממה שמה לא יפספס לתת סנדוויץ אחד אפילו נכון שארלה כתב יפה אך זה אפילו לא 10 אחוז ממה שבאמת הוא נותן ועושה שם למען כולם אפילו מיטה מתקפלת יש לו שם ולא שהוא חלילה ישתמש בה עבור עצמו הכל ואני מדגיש הכל הולך קןדש לאנשים שסביבו .
    סביבו יש מתנדבים מכל הגיליים אשר מגיעים לאחר ימים עמוסים בעבודה ועניינים אישיים כולם עושים הכל מנקיון ועד לאוכל .
    ישנם גם בחורים אשר מהמקום מקבלים וסופגים ערכים רבים של נתינה עשייה ותורה ברוך השם .
    לא אכפת להם אם אתה דתי או חילוני העיקר שאתה בן אדם .
    אברומי חיי את הנתינה ובשבילו לשמוע שחסר או שחלילה "פספס מישהו " זה סיוט עבורו .
    ובנוגע ליקטר גם הוא נמצא שם שעות רבות עושה משמח ובעיקר נותן מכל הלב . אין כמו הבית אך כאשר אני מתקרב לתל השומר אני יודע שיש מי שידאג לי ולמישפחתי מהמיון עד השיחרור .

    משה |
    הגב
    • הרבה מאוד תודה מגיע לכול העוסקים שם במלאכה ובראשם אברומי זולדן וצוות המתנדבים ובנוסף תודה ענקית לאיש שאנשים פחות מכירים שם בשטח אבל בזכותו יש את רוב החסד במקום ושמו מוטי כף השם יעזור ויתן להם כוח הלאה לעזור ולעשות חסד שכה שיותר אנשים יעזרו על ידי המפעל הקדוש הזה בברכת כתיבה וחתימה טובה..

      שי |
      הגב
      • נכון נכון אני בתור מיתנדב יכול להעיד שכבר שבע שנים אברומי לא ישן על המיטה שלו בבית רק בבית חולים על הספסל בבית כנסת

        ראובן |
        הגב