ויהי חושך: המכה התשיעית שניחתה על מצרים – טורו של הרב יעקב גלויברמן

המכה התשיעית שניחתה על המצרים היתה מכת חושך, כפי שמסופר בפרשת 'בא': "ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים, שלושה ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים, ולכל בני-ישראל היה אור במושבותם". המצרים נענשו חושך של אופל במשך ששה ימים רצופים. בתחילה, חושך כזה שבגללו לא ראו איש את אחיו שלושה ימים, ועוד שלושה ימים אחרים היה חושך מוחלט ועבה יותר, עד כדי כך שלא קמו איש מתחתיו.

זאת אומרת, אדם שישב לא הצליח להתרומם למצב עמידה, ואדם עומד לא יכול היה להתיישב. אומרים חז"ל, שהחושך הנורא מכל היה במובן הערכי של 'לא ראו איש את אחיו'-האחד לא ראה בצרת הזולת. הגרוע מכל הוא, כאשר איש אינו רואה את צרת אחיו וחברו הקרוב אליו, ואינו מגיע להושיט לו יד עוזרת בעת צרתו. הסוף הוא, שההתעלמות מצרתו של אחיו או החבר הקרוב, תגרום לו לעצמו שלא תהיה תקומה – "ולא קמו איש תחתיו".

חז"ל אומרים עוד באותו העניין, שעוביו של החושך היה כדינר זהב. ללמדך, שהרדיפה אחר דינר-הזהב מגבירה בבני האדם את האנוכיות, עד כדי כך, שלא ירצו ולא יוכלו לראות את צערו של הזולת.

                      חד וחלק

העני ביותר הוא-מי שאינו שמח בחלקו

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.