ויקחו לי תרומה • ווארט לפרשת השבוע

כוחם של ארבעים יום לעבודת ה' ולכל דבר שבקדושה

ויקחו לי תרומה – ווארט על הפרשה על פי משנתו של הרה"ק בעל הנועם אלימלך מליזענסק זצוק"ל

דקדקו המפרשים שלכאורה היה צריך להיכתב ויתנו לי, אלא נראה לי לפרש על דרך רמז על פי מה שכתב הרה"ק בעל הנועם אלימלך זי"ע בהצעטיל קטן (אות טז) האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע לכן יזרז את עצמו לתקן מדותיו בשנת י"ח דווקא כמו שאבאר כגון מי שנולד בטבע של עקשנות ישבר את טבעו מ' יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו.

וכן מי שבטבע עצל ירגיל את עצמו מ' יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות הן בהולך לשכוב על מטתו הן לקום בבוקר ממשכבו הן בזריזות לבישת בגדים ונטילת ידיים ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבית הכנסת תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן.

וכן מי שטבעו ביישן, מהחלק של בושה רעה ירגיל את עצמו מ' יום להתפלל דוקא בקול רם וכוח תנועת אבריו ולקיים "כל עצמותי תאמרנה", ולברך על התורה בקול רם עד שיעזרוהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו.

וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדיבור שלו ירגיל את עצמו מ' יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת הלימוד כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון.

וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו ירגיל את עצמו גם כן מ' יום וילמוד יותר מהרגל שלו ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מדות הרעות עד תומם.

ועל זה רמזה כאן התורה במה שכתב ויקחו ולא ויתנו, אלא דהתורה רצתה לרמוז דעל ידי מ' יום יוכל האדם לקחת לעצמו את התורה – מ' שנרמזת במילה תרומ'ה דהיינו התורה שנתנה במ' יום. (משנת שכיר)