ועדת הכספים בדרישה לשגריר הגרמני: "עדכנו את הרנטה לא נרפה מכך"

ועדת הכספים קיימה היום (ד') דיון בנושא 'תגמולים מגרמניה – BEG' בהשתתפות שגריר גרמניה בישראל ד"ר קלמנס פון גטצה. הדיון התקיים בהמשך לישיבת הוועדה לפני מספר שבועות לעניין להשוות קצבת מקבלי הרנטה מגרמניה לקצבה שמקבלים ניצולי שואה מממשלת ישראל, בה הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי יזמן את השגריר לדיון בנושא.

במהלך הדיון עלה כי בישראל נותרו בחיים רק 6,500 ניצולי שואה שמקבלים רנטה מממשלת גרמניה (BEG) מתוך 100,000 בעבר, וגם בקרב אלה קצב הפטירה גדול. מדובר בניצולי הקו הראשון של השואה, הצעירים שבהם בגילאי 80, ששהו במחנות הנאצים או במסתור תחת הכיבוש הנאצי לאורך שנים, כאשר ממשלת גרמניה הכירה באחריותה המלאה לתשלומים ישירים אליהם. במהלך השנים בעקבות שחיקת הרנטה ואי עדכונה מול הזדקנות הניצולים ומחלות גוף ונפש נוספות שהתגלו בקרבם, נוצר מצב בו הם מקבלים קצבאות נמוכות מניצולים אחרים שמקבלים תשלומים ממדינת ישראל, אשר עדכנה את סכומי הקצבאות נוכח המציאות. עוד עלה כי מגעים עם הממשלה הגרמנית לא הניבו תוצאות עד כה. חברי הכנסת יצאו בקריאה לשגריר הגרמני להשוות את הפערים, ח"כ גפני דרש מהשגריר כי גרמניה תפעל מידית, למרות שממשלה זמנית מכהנת במדינה: "חלק מגרמניה החדשה זה 6,500 ניצולי קו התופת הראשון ויש לטפל בהם כמו שאתם מטפלים בתחבורה ובכלכלה מבלי להמתין לממשלה החדשה". השגריר הגרמני טען כי ארצו הגדילה את הפיצוי באפיקים אחרים אך הוסיף כי ממשלת גרמניה מחויבת לעתידם של הניצולים וכי יעביר עוד היום את המסרים לממשלת גרמניה. בדיון עלה כי הסכום הדרוש עומד על יותר מ-40 מיליון יורו בשנה.

ח"כ גפני פתח את הדיון: "אני מקדם בברכה את שגריר גרמניה בישראל, כבוד לנו שאתה כאן, הזמנו אותך כדי לדבר על הרנטה הגרמנית הנוגעת לניצולי השואה שהיו בקו הראשון של השואה האיומה, ניצלו ועלו לארץ. אנחנו עושים כל מאמץ על מנת לסייע להם להשתקם ולהמשיך את חייהם ברווחה ובצורה מכבדת אותם ואותנו. משלת ישראל במהלך השנים לקחה בחשבון את השינויים אצלם, הם נהיו מבוגרים יותר, חולים יותר, נדרשים לטיפולים נוספים וכן לקצבאות נכות. עבור מקבלי הפיצויים בישראל עשינו כמה שינויי חקיקה ותקנות כאן בוועדה כדי להתאים את הקצבאות למציאות. ברבות הימים, התברר שדווקא ניצולי השואה שמקבלים את הרנטה הגרמנית שהייתה הפיצוי המכובד ביותר, מקבלים כעת סכומים נמוכים יותר. אנחנו רוצים לבקש שממשלת גרמניה שהכירה בהם ונתנה להם את הרנטה, תיתן להם באותה מידה. כל השינויים נערכו בעקבות בדיקות ובחינת הדברים בישראל".

ד"ר קלמנס פון גטצה, שגריר גרמניה בישראל: "אני רוצה להתחיל עם הצהרה כללית שממשלת גרמניה עומדת מאחורי התחייבותה ואחריותה למאורעות השואה. עיוות ההיסטוריה שלנו ושל השואה באופן כללי היא באחריותנו – הגרמנים. ההתחייבויות מתבססות על הזוועות הנוראיות שנעשו על ידי העם הגרמני לעם היהודי. המודעות הזו היא חלק מהזהות הגרמנית שלנו. ההשלכות רבות – אנחנו מחויבים לזכור לתמיד את הזוועות שנעשו, אנחנו חייבים לחזק את זכות הקיום הישראלית ולעמוד מאחוריה, אנחנו חייבים להילחם באנטישמיות בגרמניה ובכל העולם. בנוסף עלינו לאפשר לניצולי שואה קיום נכבד, לשם כך החלטנו על כלים שונים, בניהם הסכמי לוקסמבורג, חוק ה-BEG שמעגן את הרנטות וועדת התביעות שעוסקת בנושא מ-1992".

"חקיקת ה- BEGנוגעת לניצולי שואה באופן בינ"ל אך מעל מחציתם נמצאים בארץ. שיטת הרנטות והחוקים הישראלים אף פעם לא חפפו, בעבר היה מצב שהרנטה הייתה גבוה יותר מפיצויי ממשלת ישראל אבל החקיקה הישראלית עשתה רבות בנושא הזה בשנים האחרונות, ולכן המצב השתנה" הוסיף השגריר.

ח"כ גפני: "גם מצב הניצולים השתנה, הם הפכו מבוגרים יותר".

ד"ר פון גטצה השיב כי "נכון שהניצולים נהיו מבוגרים וחולים יותר, לכן ניתנה לכך תשובה חלקית בוועדת התביעות. התמיכה בבית הניצול הועלתה באמצעות ועדת התביעות בין השנים 2014 ל-2017 ביותר מחמישים אחוז. אני פה כדי לשמוע את ההצעות שלכם, השוני בחוקי המדינות אינו פשוט להשוואה. אבל אנחנו מוכנים לדבר על כך ושיחות כבר נערכות, אנחנו רוצים להתמקד בנושאים האלה המכבידים על ניצולי השואה. כל מה שתציעו אעביר בצורה מדויקת לברלין, יש להדגיש שיש לנו רק ממשלת ביניים שמתפקדת כרגע, אני מבקש את הבנתכם שתשובה סופית לא תהייה עד שתהייה ממשלה קבועה".

ח"כ גפני: "אנחנו לא מבקשים חפיפה בין החוקים, אך מדובר בעניין אנושי שלא קשור לחקיקה אלא לרצון טוב. אפילו ממשלה זמנית יכולה וצריכה לקבל החלטה בנושאים האלה הנוגעים לאנושיות, זו חובה מוסרית".

ח"כ עליזה לביא: "הבקשה שלנו מגיעה אחרי למעלה מ-70 שנה, הקשיים והמחלות בגילאים האלה באים לידי ביטוי בצורה עוצמתית. לא מדובר בכמות גדולה של אנשים, אלה אודים מוצלים מאש, זה מתכתב עם דבריך על אחריות מלאה מצדכם".

ח"כ יהודה גליק: "כמו שגרמניה עשתה שינויים גדולים במדינה, היא צריכה להיות גורם מוביל גם בתודעה ברחבי אירופה. מה ששמענו בפולין נבע בעיקר מבורות וחוסר רגישות. מאוד חשוב ומשמעותי שגרמניה תיקח אחריות לא רק על עצמה אלא על כלל אירופה".

עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד האוצר: "אנחנו מנהלים מו"מ עם ממשלת גרמניה, לצערי הוא לא מתקדם בתקופה האחרונה למרות הרצון הטוב. חשוב להדגיש שמדברים על כ-6,500 איש מתוך כ-200,000 ניצולים שיש בישראל. הם מקבלים בממוצע 641 יורו לחודש. אנחנו מדברים על המעגל הראשון שהיו בגטאות ואלה שחיו בסתר, שממשלת גרמניה אחראית לרנטות שלהם בגין הנרדפות – והיא הכריזה 'זה עניינו'. בעבר הכילה קבוצה זו כ-100,000 איש, נותרו רק כמה אלפים מאוד יקרים שעברו את הזוועות הקשות ביותר, שממשלת גרמניה מכירה כל אחד ואחד מהם ומה שהוא עבר. נפטרים כ-1,300 ניצולים מידי חודש, זה הזמן לעשות את השינוי, אי אפשר לחכות. ההסכמים האלה נחתמו בין סוף שנות ה-50 לשנות ה-60, הם נבדקו כלכלית ובריאותית על פי המצב והידע הרפואי באותה עת, מאז חלו שינויים וגילויים רבים שלא הובאו בחשבון. הפוסט טראומה שעולה בגילאים האלה זה זוועות שאי אפשר לתאר. במנגנונים הקיימים כמעט לא ניתן לקבל תוספות. העברנו ניירות הם מכירים את הכל, בקשתנו היא להשוות את זכויות הניצולים בקו הראשון ליתר הניצולים שמקבלים פיצויים מישראל".

גליה מאיר אריכא, יועמ"ש המנהלת: "שמתסכלים על הפער בתגמול ובהטבות לניצולים מול הניתן בישראל, התוספת הנדרשת לרנטה עומדת בממוצע על למעלה מ-1,000 ₪ לחודש בתגמול לאדם, ותוספת של למעלה מ-30 אלף לאדם לשנה על ההטבות הנלוות. סך הכל הדרוש הוא למעלה מ-40 מיליון יורו לשנה. לא מדבור בסכום גדול, שיעור התמותה בקרב אוכלוסייה זו כמעט פי 2 מקרב אוכלוסיות השואה האחרות".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג: "אנחנו מכבדים אותך השגריר על הגעתך לכאן, למרות תקופת המעבר הממשל שלכם מתפקד. עוד חודשיים נציין פה את יום השואה, קיבלתם את כל הנדרש במסמך מפורט בגרמנית, מדובר בכמה עשרות מיליוני יורו בשנה. זו קבוצה שהולכת ומצטמצמת, אנחנו דורשים להאיץ את ההתייחסות של ממשלת גרמניה לטיפול באותה קבוצה".

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "יקוב הצדק את ההר, השאלה היא האם נכון או לא ושהתשובה ברורה הטענה הבירוקרטית לא מקובלת. ההחלטה המתקבלת צריכה לחול גם על מקבלי הרנטה בחו"ל. אני מזדעזע שניצולי הקו הראשון שסבלו בצורה הקשה ביותר מקבלים פחות מאחרים".

ח"כ נחמן שי: "אני עומד בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית גרמניה – ישראל, יש לנו קשרים מצוינים, לא ידעתי על הסוגיה הזו, אין לנו דקה לחכות, נעלה את זה בפני הקולגות הגרמניות ונבקש טיפול מזורז ביותר בעניין, מדובר בסכומים סבירים".

מרדכי הראלי, ניצול שואה: "הסתתרנו במשך שנים ושמצאו אותנו במקום המסתור באו הקלגסים עם משתפי הפעולה והיכו את אבא ואמא עד זוב דם, בן 11 ראיתי את הדם על פניהם. גוף ונפש צעיר מתגברים אך זו פצצת זמן ובגיל מבוגר מרגישים זאת יותר ויותר. עם כל הרצון הטוב הרבה תלוי בתרגומו לשפת המעשה. כאן לצערנו התאכזבנו, שנתיים התקיים משא ומתן בלי שום תוצאה מעשית. כדי לקבל תוספת אני צריך להוכיח באותות ומופתים שהמחלה אכן נגרמה בשל השואה, הפצעים הנפשיים לא נרפאים".

יוסף מור, ניצול שואה: "כל משפחתי נספתה, אני ניצלתי כילד בניסים מהגטו. כילדים שהגשנו את הבקשות ועד שהוכרנו נכנסנו למסלול של פשרה ונחסמו בפנינו כל האפשרויות לקבל מה שאחרים מקבלים וכן האפשרות לבקש שינויים".

ח"כ גפני סיכם את הדיון: "ממשלת גרמניה לקחה על עצמה אחריות ואנחנו מכבדים את זה, הרנטה הגרמנית הייתה מוכבדת ונכונה לאותם ימים אך לא עוד. מדובר על ניצולי שואה שחלקם היו אז ילדים ובמצב בריאותי שונה, לא נשאיר זאת כך, אנחנו הולכים על זה בכל הכוח. אדוני השגריר ועדת הכספים היא ועדה חשובה בכנסת, דנו בנושא מספר פעמים ולא נפסיק, נערב גם את הבונדסטאג ויתר הגורמים. יש דברים שהם בדרג פקידותי, החלטות מנהליות יכולות לפתור בעיות גדולות, מה שהיה עד היום לא מספיק. זו גם אמירה כלפי העולם – אנחנו לא נוטשים את ניצולי השואה שלקחנו עליהם אחריות. צעד כזה יהיה כבוד לממשלתכם ונשבח זאת, אנחנו מבקשים ודורשים זאת, לא נרפה. חלק מגרמניה החדשה זה 6,500 ניצולי קו התופת הראשון ויש לטפל בהם כמו שאתם מטפלים בתחבורה ובכלכלה מבלי להמתין לממשלה החדשה".

בסיכום דבריו הציע השגריר הגרמני לתת מענה ראשוני לניצולים הנמצאים במצב בריאותי קשה יותר אך נענה כי נוכח גילם המתקדם הדבר בלתי אפשרי. יו"ר הוועדה הורה לנציגי המנהלת לזכויות ניצולי השואה לחדש את הקשר עם מקביליהם בגרמניה כדי לבחון מה המענה הגרמני שיוצע בימים הקרובים בעקבות הישיבה.

השגריר הגרמני ציין לסיום כי "גרמניה מודעת לאחריות שלה גם כלפי העתיד ותמשיך בכך. בשנים האחרונות ניהלה הממשלה שיחות רבות תחת מודעות שניצולי השואה מזדקנים וחולים יותר ויותר. ההקצבה דרך ועדת התביעות עלתה בסכומים משמעותיים בשנים האחרונות, לפי המספרים שאני קיבלתי יש גם אנשים שמקבלים רנטה גבוה יותר מההקצבה הישראלית. התמונה מורכבת. נעביר עוד היום את הדברים לממשלה הגרמנית".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.