ועדת מינוי הרבנים התכנסה – אבל לא קרה כלום • המדינה חסכה 91 מיליון ש"ח • הטור הפוליטי השבועי של אבי רוזן

השיבה שופטינו כבראשונה

השבוע זה קרה סוף סוף אחרי כל כך הרבה דחיות ועיכובים חוסר הסכמות כונסה לה הוועדה למינוי דיינים. בשורות אין. אבל כיון בהחלט יש. בתי הדין הרבניים נמצאים תחת סמכות משרד המשפטים בשנים האחרונות הוועדה למינוי דיינים לא הצליחה להעביר אפילו מינוי של דיין אחד חדש לתוך המערכת שכל כך משוועת לתוספת בכח אדם. הסיבה חוסר הסכמה בין חברי הוועדה ואי יכולת לגבש רשימה של שמות שיכהנו בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי.

כך נוצר מצב שכיום בבית הדין הגדול מכהנים רק שני דיינים בתקן המדובר בדיינים הגר"צ אלגרבלי וברב ציון בוארון. הדיינים הנוספים שמכהנים הם אבות בתי דין המכהנים במינוי זמני.

התוצאה בעלי דין  רבים סובלים מעינוי דין ומסחבת והמערכת טרם נתנה את הפתרון. לבתי הדין הרבניים יש 99 תקנים למינוי דיינים מתוכם 9 תקנים הוקצו לביה"ד הגדול. ו89 לביה"ד האזורי.

המצב כיום שבביה"ד הרבני הגדול חסרים חמישה דיינים ובין 14-10 דיינים בביה"ד האזורי כך לפי הנתונים של משרד המשפטים הכוללים בתוכם שכלול של הדיינים שיפרשו לפנסיה עד סוף שנת 2014 . הוועדה עשויה למנות כעשרים דיינים במהלך השנה הקרובה. גל המינויים הגדול הוא תוצאה של קיפאון ויבוש של השנים האחרונות.

בוועדה מכהנים נשיא ביה"ד הגדול הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א ועמיתו האשכנזי הרה"ר הרב דוד לאו נציגי הממשלה הם :שרת המשפטים חה"כ ציפי ליבני שר התקשורת חה"כ גלעד ארדן נציגי הכנסת הם: חה"כ הרב אלי ישי וחה"כ שולי מועלם (הבית היהודי) נציגי בית הדין הרבני הגדול הם הדיינים: הגר"צ אלגרבלי והר"ר ציון בוארון נציגי לשכת עורכי הדין הם: עו"ד אשר אקסלרוד ועו"ד מרדכי איזנברג. לאחרונה צורפה חברת ועדה טוענת רבנית שהיא מינוי של שרת המשפטים וזאת בעקבות הצעת חוק אותה הגישה ח"כ שולי מועלם.

אופטימיות גדולה הייתה בוועדה וחבריה מספרים לי כי הפעם הם מאמינים שיצליחו למנות דיינים גם לבית הדין הרבני הגדול וגם לביה"ד האזוריים. יכול להיות שזו בשורה חשובה לכ-350 אברכים המחזקים כושר לדיינות אולם בשולי הדברים היה צריך להקשיב לשרת המשפטים ציפי ליבני בפיה היו מספר גזרות.

ראשית ליבני רוצה להפסיק את המנהג של מינוי דיינים לבית הדין הרבני הגדול רגע לפני הפרישה. לשיטתה המינויים האלו גורמים לסבל ועינוי דין עד שהדיין מתחיל את עבודתו הוא כבר פורש לפנסיה כך יוצא שדיין שכבר החל לטפל בתיק ערעור שמע את הטענות  החל לשבת עם הצדדים נאלץ לפרוש לפנסיה. ואז הדיין החדש שבא במקומו נאלץ לחזור לא פעם על דברים שכבר עלו ונידונו בפני הדיין שפרש.  ליבני מבקשת  שדייני ביה"ד הרבני הגדול יכהנו לפחות חמש שנים במשרתם.

גם בנושא המתמודדים למשרת דיין בבית הדין הגדול. מבקשים בוועדה למינוי דיינים לקבוע שורת מגבלות לדוגמא שעל משרת דיין בבית הדין הרבני הגדול יוכלו להתמודד רק שבעה דיינים.

ולמועמדים לכהונת דיינים בית הדין הרבני האזורי יש לליבני מספר בשורות לא כל כך משמחות ראשית הוועדה למינוי דיינים תחולק לשתי וועדות משנה שיראנו את 350 בעלי הכושרים וידרגו אותם בטרם שמם יעלה לבחירה.

לאחר שהוועדה תבחר את הדיינים הם יצטרכו לעבור מבחני הערכה וימי השתלמות בטרם יכהנו כדיינים בביתי הדין. ליבני מבקשת להקביל את מבחני הערכה לדיינים בדיוק כמו אלו של השופטים.

נדגיש כי טרם התקבלו החלטות ורק חולקו וועדות המשנה אולם הרצון של ליבני מעיד יותר מכל על השינוי אותו היא מבקשת להכניס לבתי הדין הרבניים.

עד אז על 350 בעלי הכושר לדיינות תהיה עוד דרך ארוכה לאחר מבחנים מפרכים וקשים יצטרכו לרוץ מוועדת משנה אחת לשנייה לעבור בחינות הערכה וכל זאת בתנאי שזכו להיכנס לאיזה דיל.

בשורה אחת כן הייתה שם והיא התחייבות של של ליבני להוסיף תקנים לבתי הדין משנת 1956 ועד שנת 2013  הייתה תוספת של 60% לתקני הדיינים. לעומת מערכת המשפט החילונית שם זכו לתוספת של 400%. בטח מישהו באוצר איבד קצת את הפרופורציות.

מדינת ישראל חסכה 91 מיליון ₪

זוכרים את ההחלטה לוותר על אבטחה צמודה לשרי הממשלה אז עכשיו מתברר כי להחלטה הזאת יש גם מספרים. מסתבר כי ביטול מאבטחי השרים הביא לחסכון של 91 מיליון שקלים בשנה. כזכור דוחנו כאן בתחילת השנה שוועדת שרים החליטה על ביטול האבטחה לשרי הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לאמץ את המלצות המטה ללוחמה בטרור לשנות את תפיסת האבטחה ולהוריד את האבטחה הצמודה לרוב השרים.

מנתונים רשמיים של משרד ראש   הממשלה עולה כי עלות האבטחה לשרי הממשלה בשנים האחרונות הסתכמה 91-ב מיליון שקלים. התשלום נמסר לחברות פרטיות, שתודרכו על ידי היחידה לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי. (כזכור כתבה בעניין התפרסמה לפני כחצי שנה במוסף שועי של יום ליום)

מי שהוביל את ההחלטה היה השר לשעבר מיכאל איתן. איתן טען  "מדובר בבזבוז   כספי ציבור." בעקבות לחץ שהפעיל איתן, ובסיוע שרים נוספים, בדקה ועדה של המטה ללוחמה בטרור את הנושא והמליצה לשנות את תפיסת ההגנה סביב השרים, שהייתה נהוגה מאז רצח רבין בשנת 1995 .

רק  סמלי שלטון  שהם ראש הממשלה, שרי הביטחון, החוץ והמשפטים, יו"ר הכנסת ויו"ר האופוזיציה ייהנו מאבטחה צמודה ושרים וחברי כנסת  שיתקבלו בקרב גורמי הביטחון מידע מודיעיני  מוקדם יזכו לאבטחה רק לאחר בחינה ספציפית של האירועים שבהם משתתפים השרים.

כך לדוגמא השר לענייני זקנים אורי אורבך הסתובב במהלך הבחירות לרבנות הראשית לישראל עם מאבטח צמוד. האם מישהו חשב לפגוע בשר במהלך הבחירות לרבנות הראשית לוועדה לבחינות ספציפיות פתרונים.

הכותב הינו סגן עורך ופרשן פוליטי בעיתון יום ליום 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.