"ושאבתם מים בששון": ההקפות המיוחדות ביותר / יעקב גבריאלי

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". יעקב גבריאלי, בטור מיוחד שסוקר את שמחת בית השואבה וההקפות המיוחדות והמוכרות ביותר:

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". כידוע בכל קהילות ישראל שמחים בימי חול המועד כזכר לאותה שמחה אדירה, שכל מי שהיה באותה השמחה לא נתקל בשמחה כזו מעולם.

תמיד שאלתי את עצמי הרי היה נכון יותר לכתוב כך, "מי שלא שמח בשמחת בית השואבה לא שמח כך מימיו" או "מי שלא ראה את ריקודי שמחת בית השואבה לא ראה ריקודי שמחה מימיו". אך, מה עניין ראיה לשמחה הרי שמחה זה דבר רוחני. שמחה לא רואים, שמחה חווים. ובוודאי לא דבר גשמי של ראיה.

אלא, (לעניות דעתי), שמחה אמיתית ומוזיקה איכותית נותנת לך גם 'להרגיש' 'באופן מוחשי' את הצלילים והלך הרוח של הנגינה. מי שהיה בהופעה של זמר או להקה אהובה יכול להבין את ההרגשה ההיא, התחושה הממשית, איך הלב מאיץ והרגשה של ממש, כך, שמרוב איכות ויופי מוזיקלי טהור אפשר היה 'לראות-לחוש' את אותה מוזיקה ושמחה שהייה בבית המקדש בשעת שמחת בית השואבה.

כיום, במונח מוזיקלי מקצועי קוראים לזה 'גרוב' שפירושו 'תחושה' תחושה שגם מי שלא מבין דבר במוזיקה מרגיש שזו נגינה איכותית. ישנם נגנים, לדוגמה, שיכולים לנגן בטכניקה וקושי גבוהים אך הם לא מעבירים לשומע את אותו 'גרוב'-תחושה מוזיקלית שמעידה על טיב ואיכות הנגינה. מנגד ישנם נגנים שמנגנים באופן מאוד בסיסי ונקי (כדוגמת נגנים מז'אנר הג'אז) שגם כאשר הם מנגנים באופן פשטני הם מעבירים בך רטט, תחושה של איכות מוזיקלית.

אכן, בבית המקדש כשהיה קיים כל מי שבא אכן 'ראה' את השמחה משום שהיא לא יכלה להיות מוחשית יותר. כאשר אמרו "מי שלא ראה וכו'" התכוונו לכולם. יהודים וגויים, גברים ונשים. כלומר גם אותו לא יהודי, אם היה נתקל באותה שמחה הוא היה מתחבר בגלל אותו 'גרוב' איכותי שהיה באותה הנגינה המיוחדת והאיכותית, גם אם לא הבין דבר מכל מה שקרה שם.

כיום בכל אזור חרדי, ישיבות ובתי כנסת מתקיימת שמחת בית השואבה/הקפות שניות. חסידים, ספרדים ליטאים וכל המגזרים. לכל מקום ייחודיות ומיוחדות משלו.

את המוכרים ביותר קיבצתי בכ- חמישה מקומות, מאוד שונים, שהצד השווה בהם, הוא לא רק כמות האנשים הגדולה, והתזמורת על במה וריקודים. אלא מקומות שיש את אותה התחושה-הרגשה, שכל מי המגיע אליהם, נהנה מאותה שמחה בין אם הוא ספרדי או אשכנזי, דתי או חילוני.

שמחת בית השואבה המרכזית בעיר האבות-חברון.

מאז הפעם הראשונה שביקרתי בעיר חברון, עברו מספר שנים טובות, אך בשבילי, הערים חברון-קריית ארבע, מסמלים יותר מכל את ימי חול המועד. טורי האוטובוסים האין-סופיים שמובילים עשרות אלפי אנשים, מכל רחבי הארץ והעולם, שמגיעים בתקופת החג בין אם להתפלל בקברי האבות, לחזק את הישוב או לשמחת החג, לא טועים. מקום זה ראוי להיחרט בזיכרון.

תחושת שמחת החג שם בולטת. האווירה, ההמון וההמולה נוסכים תחושה של חגיגיות ועליצות. על הבמה המרכזית, ממש אל מול הכניסה למערת המכפלה, יש את מיטב זמרי ואומני המגזר דתי-חרדי, זמרים חסידים לצד להקות אלטרנטיביות וזמרים מזרחיים, יחד עם להקות חתונה. סיורים על היישוב היהודי, יוצאים כל כמה דקות, ושדרת דוכנים שמוכרים מזכרות ואוכל מציעים את תכולתם להמון. כמובן שישנה סוכה גדולה לרווחת הציבור. כמות האנשים, רצף האומנים וחווית המוזיקה שנמהלת בחווית המקום משאירה טעם של עוד.

הזמן: יום ראשון יח' תשרי ה-12.10 החל מהשעה 13:00

שמחת בית השואבה, תולדות אהרון.

כידוע חסידות 'תולדות אהרון', זו חצר בתוך חסידות "העדה החרדית" המתאפיינת בשמרנות וקיצוניות, בעלת סגנון לבוש מיוחד ומנהגים קהילתיים שאינם נוטים להשתלב בשאר החברה החרדית. הם מעדיפים לא לצאת כלל, מהשכונה ושאנשים מחוץ לחסידות לא יכנסו אל שכונתם.

במרכז שכונת מאה שערים, עומד בניין מוסדות הקהילה אשר מאכלס אולמות תפילה ולימוד. אך משהו בחג הסוכות מתרחש באותה קהילה שמורה ומסוגרת, משהו שהוא ההפך הגמור מהוויית הקהילה בשאר השנה. אולם התפילה המרכזי הופך למקום כינוס ענקי, שמארח בתוכו על שורות הפרנצ'עס המדורגות, שמחזיקות את להט ריקודי אלפי החסידים ואת שמחת בית השואבה המרכזית של החסידות על כל סוגי וגווני החברה החרדית, דתית ואפילו חילונית. השייטעל המסוגר והשמור הופך למקום מקבל ואוסף. הרחבה בכניסה, שבה החסידים נוהגים להעביר חוויות ונייעס, הופכת לסוכת ענק שבה יש ארוחות ושתייה חופשית. הרחוב הראשי, מחולק לצד נשים וצד גברים, ואלפי אנשים מכל גווני קשת החברה, נוהרים כדי לשמוע את המוזיקה של חיליק פראנק, נגן קלרינט אגדי, חסיד ברסלב אשר מנגן החל מפסטיבלי זמר כמו הכלייזמרים ועד לליל ל"ג בעומר המסורתי.

הזמן: כל ערבי ימי חול המועד עד הושענה רבה.

ישיבת חברון, גבעת מרדכי

כידוע, ישיבת חברון הממוקמת בשכונת גבעת מרדכי בירושלים היא אם הישיבות הליטאיות, אשר הצמיחה מתוכה עשרות אלפי בחורי ישיבה, ראשי ישיבות וכוללים, עסקנים ופוליטיקאים.

הסבא מסלבודקה, אשר הקים את הישיבה, היה לו בליבו, מקום מיוחד לשירה ואף עודד אותה. נהגו שם כי בשבתות ובחתונות יושר סולו על ידי בחור, בעל קול ערב. כך ששמחת בית השואבה, הוא חלק בלתי נפרד ממנהגי הישיבה בכלל, וממנהגי השירה בפרט.

כמידי שנה שמחת בית השואבה, נערכת כאשר אלפי בחורים ובוגרים באים לשמחה זו. להקת 'שלהבת' בניצוחו של הזמר גלעד פוטולסקי, אשר כוללת קלידן, מתופף, גיטריסטים ונשפנים ועוד. מאחר וישיבה זו כוללת עשרות אלפי בחורים ובוגרים בית המדרש הענקי,ה מלא עד אפס מקום. מכוניות חונות על הכביש, מפאת חוסר המקום והשמחה נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה. לא רק בוגרי הישיבה באים, אלא כל אדם אשר רוצה לחוות חווייה ישיבתית ליטאית, כך שחוויה ישיבתית זו לא תוחלף באף מקום אחר.

הזמן: יום שני י"ט תשרי התשע"ה

בית מדרש של המקובל הרב יעקב הלל, כיכר השבת, ירושלים.

אפשר לומר שלפעמים פשטות מוזיקלית וטהורה ממניעים, כובשת לבבות זרים. זו התחושה האישית שלי מהקפות שניות, בישיבת "אהבת שלום". אפשר גם לומר שאין משהו מיוחד בשירה או בנגינה של אותה שמחה. על הבמה הגבוהה יש להקה מינימליסטית הכוללת קלידן, גיטרה, מתופף וסקסופון, שאף אחד מהם אינו באמת נוכח בנגינה, בניגוד לשירה של הרב הילל.

את השירה שמורכבת בעיקר מפיוטים מוכרים ומוכרים פחות, מוביל הרב הלל, יחד עם בניו. אין הסבר מובן לדחיסות בבית המדרש, להמונים שבאים ולביקור של חסידים אשכנזים, שבאים לשמוע פיוטים ספרדיים טהורים, למרות האוריינטציה הדיי צוענית-אשכנזית-קלילה, שיש בשירה ההפוכה מהפיוטים הכבדים. כנראה,אותה תחושה של שמחה אמיתית שנובעת ממוזיקה מקורית ויפה מושכת את ההמונים המאוד מגוונים.

הזמן: מוצאי שמחת תורה.

כפר חב"ד הקפות שניות

המשפט הידוע בתרבות "נוסחה מוצלחת לא משנים", כנראה תפורה, בדיוק, על פי אמות המידה של אירוע ההקפות שניות, אשר מתרחשות בכפר חב"ד, הלא היא בירת חב"ד הארץ ישראלית. כבר כמה עשורים שאירוע זה מתקיים, עוד מזמנו של הרבי זצוק"ל. אירוע אשר חוזר על עצמו משנה לשנה, ובמקביל, גם גדל משנה לחברתה.

חסידות חב"ד, אשר ידועה בקבלת האחר, עורכת, את הקבלת פנים הגדולה ביותר כאן בארץ. אירוע ההקפות שניות, הוא לא רק במה, זמרים ושירים, אלא אירוע ענקי להכרת הכפר והחסידות.

את האירוע מכבדים אישי ציבור, ראשי מועצות וחברי כנסת. חרדים וחילונים, ליטאים, ספרדים וחסידים, כולם באים אל שמחת ענק זו. גם שלוחים שנמצאים בעיירות פיתוח, ערים ושכונות באים עם קהילותיהם לשמחה אחת גדולה, שמחת חב"ד.

יש שאומרים שההקפות השניות ההמוניות, התחילו ,דווקא, אצל אנשי התנועות כמו בני עקיבא, עזרא וכדו', וחב"ד החדירה אותם אל ההווי החרדי. כך או כך המסורת הישנה הזו, והריטואל השנתי החוזר והמשתבח בהחלט ממקם את כפר חב"ד, בראש אירועי השמחה הגדולים בימי החגים!

הזמן: מוצאי שמחת תורה, כפר חב"ד.

והעיקר שיהיה חג מלא בשמחה ורוממות הרוח!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.