מדהים: כך חולץ ס"ת מכנסייה בבית לחם

אבי זרקי המכונה רב הסלב, העניק ראיון ל'ישראל היום' שבו הוא חושף  על ההרפתקה הגדולה שעבר – חילוץ אמיץ של ספר תורה ממרתפיה של כנסייה. "פעולה הוליוודית שלא היתה מביישת אנשי מוסד". כפי שהגדירה נצחיה יעקב מי שערכה את הראיון.

"לפני שלוש שנים אדם שעמד להתחתן מצא אותי דרך האתר שלי באינטרנט ושאל אם אסכים להשיאו בעוד שבוע" מספר  זרקי לישראל היום. "נשמע לי מאוד חשוד ששבוע לפני חתונתו אין לו רב הוא הסביר שהיה לו רב, אבל לאחר שאמר לו שירצה שבחופה יעמוד לצידו חברו הטוב, קרדינל מכנסייה ירושלמית, הרב אמר לו: 'על גופתי, אצלי לא יעמוד קרדינל תחת החופה."'

החתן, יהודי כשר, שהוא עובד בתפקיד בכיר בוותיקן, והוא גילה שמדובר באברך ירושלמי בשם דוד אותו כינה  "עילוי." "הוא הדהים אותי בידע שלו בתורה, בנביאים, בכתובים, בתלמוד, בזוהר ואפילו בקבלה. כל פסוק שזרקתי לו הוא מייד המשיך אותו."

בגיל 20 עזב את הישיבה בתחושה שעם התלמוד הוא גמר, "הוא שוטט ברחובות ולפתע ראה דלת של כנסייה. הוא החליט לנקוש עליה והתקבל בסבר פנים יפות על ידי הקרדינל, הוא נכנס פנימה והנוצרי זיהה שלפניו עומד אדם מאוד חריף והציע לו לעבוד בכנסייה."

דוד הסכים להצעת העבודה. הוא קיבל במהרה תפקיד ניהולי, גייס כספים לכנסייה, הקים כנסיות חדשות וקירב מאמינים לנצרות, תוך כדי שהוא ממשיך לשמור על חיצוניות חרדית. עם זאת, בשלב מסוים הוריד את הכיפה, התקדם בדרגים הניהוליים של הכנסייה והפך לחלק בלתי נפרד ממנה. אך את היהדות דוד לא נטש. הוא גם ביקש, כאמור, להינשא כדת משה וישראל ליהודייה כשרה. הרב זרקי אכן השיא את הזוג ומצא את הדרך לכבד גם את הקרדינל ביום החתונה, והשלושה – הרב זרקי, הקרדינל ודוד – הפכו לחברים.

שיחות עמוקות על יהדות ועל נצרות חשפו את הסוד. "באחד המפגשים הקרדינל הזמין אותי אליו, לאחת הכנסיות בירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שהוא סיפר לי שיש לו ספר תורה קטן, עתיק ושמור, שנמצא באחד ממרתפי הכנסיות שמעבר לקו הירוק…".

הקרדינל הוסיף שיש לו גישה למקום, והרב זרקי מיהר לרקוח תוכנית. "היבהבו לי כל הנורות האדומות. למה? כי לא משאירים ספר תורה אצל נוצרים. ספר תורה מקומו בארון הקודש היהודי," אומר הרב וממשיך: "מייד חשבתי איך לחלץ את ספר התורה מהכנסייה במבצע חשאי. במשך לילות לא יכולתי להירדם. ראיתי בעיני רוחי כיצד אני חודר למעוז שלהם. מבצע אנטבה היה כלום לעומת מה שרץ לי בראש."

זרקי החל מאותו רגע להתחבב על הקרדינל. הם המשיכו להיפגש, סיירו במקומות הקדושים לנצרות, "נזהרתי. לא רציתי שדבר יערער את היחסים בינינו. ספר התורה היה חשוב לי." תהליך ההתקרבות הצליח, כך שיום אחד הציע הקרדינל שיבקרו בכנסיית בית לחם. הרב זרקי ידע שעליו להשלים במהירות את הכנת המבצע – שאותו כינה שליחות לאומית אמיתית.

"דיברנו על ביקור בכנסייה, אבל בדיעבד לכולנו היה ברור שאני חוזר משם עם הספר הקדוש," מתאר זרקי, "ידעתי שהכל זה עניין של כסף. בטרם היציאה פניתי לידיד יקר, אחד מבכירי המשק בארץ, ושיתפתי אותו בסוד. הוא תרם כסף." למבצע יצא הרב "רק לאחר שקיבלתי את ברכתו של 'מרן ראש הישיבה' הרב לייב שטיינמן, מחשובי הרבנים החרדים. הוא זה שעודד אותי לבצע את המשימה ושמח על מסירות הנפש הזו."

זרקי  היה צריך להתחפש בכדי להכנס לבית לחם. "שאלתי מחבר בגדים והתחפשתי לתייר צרפתי." הוא הגיע לנקודת מפגש ויחד עם דוד והקרדינל נכנס לרכב של האו"ם. הוא עשה זאת "כי את רכבי האו"ם השוטרים הפלשתינים לא בודקים."

הרגעים המפחידים עוד היו לפניו. "בנסיעה מהירה הגענו ללב העיר הערבית העוינת, ונתקל בשוטרים פלשתינים חמושים, בכניסה לכנסייה,  זרקי עורר את חשדם. "פחדתי שעלו עלי שאני יהודי. פחדתי על ספר התורה. התפללתי בשקט. כשאחד השוטרים ביקש לדעת מי אני, התחלתי לחרטט בצרפתית: 'אני לא מדבר אנגלית, אני מדבר צרפתית."'

"זה עבד," הוא אומר. "אחד מהם אמר לשני 'הדא מג'נון' הוא משוגע; וזה היה הרגע שבו מפלס המתח קצת ירד." כך יכול היה הרב להמשיך בסיור כ"תייר הצרפתי המשוגע," ודרך כניסה צדדית ירדה השלישייה במדרגות אינסופיות, בדרך לשלב המרכזי במבצע.

השלישייה  נפגשה עם אנואר, אב הכנסייה. "הוא שמר את ספר התורה," הוא מספר , "הקרדינל והוא החליפו כמה מילים וקלטתי את הקרדינל אומר לו, 'הבחור משלם טוב.' הורידו אותנו עוד למטה, למרתף, שבו היתה כספת כבדה. האב אנואר הכניס מפתח וסובב; כעבור עשר דקות שנראו לי כמו נצח, נפתחה הכספת.

"נשימתי נעתקה. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את הספר הקדוש, שהיה מונח שם בעטיפת נייר חומה. הצטמררתי מלראות את הספר כלוא בבית הסוהר הזה, הרחק מעין יהודית ומלב יהודי חם. הלב שלי פירפר. רק רציתי לקחת את הספר ולעוף משם, לצאת מהמקום בשלום. אני נושא נשק ברישיון. בצבא שירתי כמ"פ, ואני יודע איך לצאת ממקומות מסוכנים, אבל בזווית העין קלטתי – 'השומר,' האב אנואר, מתקשה להשלים עם שחרור הספר הקדוש. מייד התעשתי והוצאתי חופן דולרים, חבילה שקשה לסרב לה."

הסכום המדובר 30 אלף דולר. "כל כולי סמכתי על תאוות הבצע שלהם. לקחתי מייד את הספר, כי חששתי שמא יתחרטו. היות שהספר קטן, לא היה קשה להסתירו. בזריזות עליתי במדרגות לרכב של האו"ם, ותוך כדי נסיעה מטורפת החלפתי את התחפושת. שמתי כאפייה וגלבייה שהבאתי מהבית וירדתי בירושלים מחופש לערבי." רק כשהגיעו לכנסיית הקרדינל, הרב זרקי חזר ללבוש את בגדיו הרגילים והניח על ראשו את המגבעת השחורה. "בדרך לתל אביב כבר הייתי שמח וטוב לבב, עם הספר הקדוש שממנו לא הרפיתי לרגע."

ספר התורה כעת נמצא באחד מבתי הכנסת בתל אביב. והוא שמור בתנאים מיוחדים, קוראים בו רק בחגים ובמועדים מסוימים. "אין יום שאיני מודה לאלוקים על הזכות ועל המצווה הנדירה שהתגלגלה לי היישר לידיים," הוא מסכם ומגלה מה קרה לדוד, האיש שהופיע משום מקום וסחף אותו להרפתקה: "הוא נטש את הכנסייה. היום הוא שוב לומד בישיבה ירושלמית. עדיין עילוי. אנחנו עדיין מדברים, אבל לא על מה שהיה בבית לחם"…

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. האם יש הוכחה למבצע הזה..?
    אתם היחידים שמפרסמים על המבצע..

    אם היה אמתי היינו כבר רואים את ספר התורה בחדשות..

    אולי הגיע הזמן להוריד את הכתבה

    או להציג צילום של ספר התורה?
    הרי אין סיבה להחביא את ספר התורה אחרי שהוברח..

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. קוקר אל תורידו את הרמה שלכם. תכנסו לאתר שלו תיראו איזה חרטטן הוא.רק תשמעו איזה התבטאויות יש לו ותבינו מי זה!!

    איתמר |
    הגב
  3. נגמר לו השטויות אז הוא ממציא מבצעים…
    תפסיקו כבר לכתוב על העלוב הזה.
    זה לא תורם לרמה של האתר.

    איש |
    הגב