חברות הביטוח יחוייבו ליידע את הגורמים המעקלים על שינוי הסטטוס של הרכב המעוקל ועל הזכאות לתקבולים

צעת החוק נועדה לקבוע הסדר מאוזן למקרים שבהם רכב מעוקל, נפגע בתאונה והוכרז כרכב באובדן גמור (total loss) או שנגנב. במקרים אלה, המבוטח, שהוא החייב, זכאי ככלל לתקבולים או לפיצויים כתחליף לרכב. בהצעת החוק נקבע מנגנון המחייב את חברות הביטוח ליידע את הגורמים המעקלים על שינוי הסטטוס של הרכב המעוקל ועל הזכאות לתקבולים או לפיצויים, על מנת לאפשר לזוכים להטיל עיקול בידי צד שלישי על אותם כספים. מנגנון זה כולל תקופת זמן קצובה מראש לצורך הסדרת הנושא שבסופה יוסר העיקול. במקרה של אובדן או גניבה יהיה על חברת הביטוח לעדכן תוך 100 ימים מרגע שהיא יודעת על שינוי הסטטוס ועל זכות החייב לתגמולים. בחלוף תקופה הקבועה בחוק המוצע, תוטל חובה על הגורם המעקל לבטל את העיקול. בשלושת המצבים תבוצע הקפאת מצב עד לבירור הסטטוס.

כיום, במצבים אלה יש מספר תרחישים אפשריים שאינם מביאים בחשבון את הזכויות והחובות של הגורמים המעורבים – הזוכה, החייב וחברת הביטוח:

ככלל, חברות הביטוח אינן מעבירות את התקבולים למבוטח עד להסרת העיקול, אשר יאפשר העברת בעלות לחברת הביטוח על שרידי הרכב. כשגובה החוב נמוך משווי תקבולי הביטוח הצפויים, או שאותם תקבולים מהווים חלק עיקרי מחובו – הרי שיש לחייב תמריץ להסדיר את חובו ולהסיר את העיקול, שכן יש לו אינטרס לקבל את ההפרש שבין גובה העיקול לתקבולי הביטוח – וכך אכן קורה במרבית המקרים (כ-90%). לעומת זאת, במקרים בהם גובה החוב עולה על התקבולים, אין לחייב תמריץ לפעול להסרת העיקול או לחילופין, אין לו את היכולת הכלכלית להסדיר את החוב – העיקול לא מוסר וחברת הביטוח לא יכולה להעביר את הבעלות על שרידי הרכב שהוכרז באבדן, ולכן אינה מעבירה את הכספים. כתוצאה מכך כספי הביטוח נותרים בידי חברת הביטוח למעשה ללא הגבלת זמן וכך גם החייב וגם הזוכה יוצאים מופסדים שכן החוב אינו מוסדר והרכב אינו בשימוש. במקרה כזה שהגיע לבית משפט השלום בפרשת תקוע נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נפסק כי אין הצדקה שחברת הביטוח תמשיך להחזיק בכספים במצבים אלה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.