חברת דירוג האשראי S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+

שר האוצר, משה כחלון: "מדינת ישראל סיימה את שנת 2017 כאחת מהכלכלות החזקות והמובילות בעולם "

שר האוצר, משה כחלון: "מדינת ישראל סיימה את שנת 2017 כאחת מהכלכלות החזקות והמובילות בעולם עם נתוני מאקרו מצויינים. האבטלה נמצאת בשיעור הנמוך ביותר זה 40 שנה, יחס החוב לתוצר ירד לשיעור הנמוך בכל הזמנים והגירעון נמוך בהרבה מהמתוכנן. זוהי הבעת אמון נוספת של סוכנויות הדירוג המובילות בעולם בכלכלה הישראלית. המדיניות שאנו מובילים של כלכלה חופשית עם חמלה ורגישות חברתית עובדת ורואים את התוצאות של העבודה הקשה. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "אשרור הדירוג והותרת התחזית החיובית באים בין היתר בעקבות פרסום אומדן יחס החוב לתוצר בשנת 2017, אשר המשיך לרדת, ולעמידת הממשלה במסגרות הפיסקליות גם בשנה זו. ניהול מדיניות כלכלית אחראית מאפשרת לנו הפניית משאבים לצמיחה לטובת הדורות הבאים"

חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P פרסמה כי אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל על החוב במטבע חוץ ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג על 'חיובית'. מדובר באשרור דירוג שני מאז ביקורם השנתי של נציגי החברה בישראל, שהתקיים בחודש יולי האחרון.
בהודעה לעיתונות שפרסמה היום החברה, צוין שאשרור הדירוג מגיע על רקע ציפיית האנליסטים כי כלכלת ישראל ומאזן התשלומים יישארו חזקים בעוד שהסיכונים הביטחוניים יישארו מוכלים.
נציגי חברת הדירוג מדגישים בהודעתם את חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כגון: כלכלה מגוונת, מודרנית ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים, משמעת פיסקלית ומסגרת מוניטרית גמישה. לטענת האנליסטים, שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל חוב מתון אשר הינו במגמת צמצום וכן סיכונים גיאו-פוליטיים.

חברת S&P מציינת כי העלאת דירוג עשויה לקרות במידה והביצועים הפיסקליים של הממשלה ימשיכו להתחזק. לחליפין, היחלשות של הביצועים התקציביים, צמיחת הכלכלה או ביצועי מאזן התשלומים, כמו גם עלייה משמעותית בסיכונים הביטחוניים עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

בחברת S&P מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של כ-3.1% בשנים 2018-2021, כאשר הצמיחה תנבע מצריכה פרטית, המשך פעילות השקעות של תאגידים וכן ביצועים חזקים בתחום יצוא השירותים הנתמך על ידי גמישות מוניטרית. בדוח מצוין כי הצמיחה החזויה הינה מעל לביצועים הכלכליים הראויים לציון של ישראל מאז המשבר הפיננסי העולמי שהחל ב-2008. באופן ספציפי, התוצר במונחי דולר גדל ביותר מ-50% בהשוואה לשנת 2010 ושיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי.

נציגי החברה מציינים כי המבנה המגוון של הקואליציה עלול להגביל את יכולת הממשלה לטפל בסוגיות מבניות ארוכות טווח של המשק והחברה, כגון סחבת יתרה, פערי תשתיות, השתתפות של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה, כישורים ירודים של קבוצות מסוימות בחברה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות) וסוגיות הקשורות לשוק הדיור. האנליסטים צופים המשך בהבדלי הגישות בין ארה"ב לבעלי עניין אחרים (בעיקר האיחוד האירופי) בנוגע לתהליך השלום עם הרשות הפלסטינית, במיוחד לאחר החלטת הממשל האמריקאי על העברת השגרירות לירושלים.

בדוח מצוין כי הכנסות גבוהות ממסים ואירועים חד-פעמיים, שיעורי ריבית נמוכים והגבלת הוצאות תמכו בביצועים הפיסקליים של הממשלה והביאו לירידה בגירעון. כמו כן, שיעור גבוה של צמיחת התוצר ואינפלציה נמוכה דחפו מטה את החוב הממשלתי נטו. נציגי החברה צופים כי הגירעון הממשלתי יתרחב בצורה מתונה עד למקסימום האמור בחוק, כלומר 2.9% מהתוצר כתוצאה מלחצים לגידול בהוצאות על בריאות, חינוך ותשתיות, וכי החוב הממשלתי נטו יעמוד על קצת מתחת ל- 60% מהתוצר.

האנליסטים מציינים כי בנק ישראל מתערב יותר בשוק המט"ח, מעל ומעבר להתחייבותו לרכוש מט"ח בכדי לאזן את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי המקומי על מאזן התשלומים. למרות רמת שפל היסטורית של הריבית ברמה של 0.1%, השקל המשיך להתחזק מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות על רקע יסודות מבניים חזקים. התחזקות השקל מצוינת כאחד הגורמים למדד מחירים שלילי בשנים 2015-2016, וישנה ציפייה כי הייסוף המתון יימשך בשנה הקרובה, מה שמגביר את הצורך בהמשך חדשנות והפחתת הלחצים הרגולטוריים על עסקים מקומיים בכדי להישאר תחרותיים מול השווקים החיצוניים.

עוד מצוין בדוח כי ביצועי יצוא חזקים ופיתוח מתמשך של מאגרי הגז הטבעי בחופי ישראל תורמים למעמדה החיצוני של מדינת ישראל. המאזן החיצוני של ישראל ממשיך להתחזק ומגביר מעמדה כמלווה נטו מול העולם. מחירי הדיור מצוינים כאחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי והאנליסטים סבורים כי הממשלה יישמה עד כה מגוון של צעדים מקיפים בכדי להגדיל את היצע הדירות, אך בהתחשב במגבלות הקיבולת בענף הבנייה, פריון נמוך יחסית בענף והמשך הגידול בביקוש, הטיפול במחסור בהיצע עלול להימשך זמן מה.

להלן הדירוג הנוכחי של ישראל על-ידי חברות הדירוג הבינלאומיות:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.