חגיגה לתלמידים: אין יותר שיעורי בית הביתה, ואסור להעניש על כך

מהפכת שיעורי הבית של משרד החינוך: משרד החינוך החליט לאסור על בתי הספר היסודיים להעניש תלמידים שלא יכינו שיעורי בית, וממליץ למורים כלל לא לתת משימות בכתב לשעות אחר הצהריים

לקראת שנת הלימודים שתיפתח בעוד שבועות ספורים, ממליץ משרד החינוך למורים על "מפתח זמנים" חדש להכנת שיעורי הבית – בעליה הדרגתית של עשר דקות לכל שכבת גיל. בגדול, הרעיון  הוא שהתלמידים לא יצטרכו להכין שיעורי בית כשהם מגיעים הביתה, לפחות כמעט ולא.

לפי מדיניות חדשה של משרד החינוך, שיעורי הבית במתכונתם המקובלת יבוטלו. ההחלטה אם לתת שיעורי בית או לא תינתן לבתי הספר, אך בתי ספר שיחליטו להמשיך לנקוט בשיטה יונחו לצמצם משמעותית את השיעורים. בנוסף, החל משנת הלימודים הקרובה, שתחל בעוד חודש, על בתי הספר היסודיים ייאסר להעניש תלמידים שלא יכינו שיעורי בית.

משרד החינוך מודה לראשונה כי לא הוכח ששיעורי בית מקדמים הישגים לימודיים, ולא הוכח שהם משפרים באופן מובהק הרגלי למידה ומוטיבציה ללמידה.

לפי ההמלצות החדשות, בבית ספר שבכל זאת ירצה לתת שיעורי בית לתלמידים, יקבלו תלמידי כיתה א' שיעורי בית אשר יצריכו עבודה של עשר דקות בממוצע, וככל שיתקדמו בשכבת הגיל יורחב טווח הזמן בעשר דקות נוספות. המשמעות היא שבכיתה ו', למשל, יינתנו שיעורי בית המתאימים לשעה שלמה.

בכל העולם, בעיני תלמידים רבים מטלת שיעורי הבית נחשבת לסיוט, וכך גם בעיני הורים רבים. אף שמחקרים רבים הוכיחו כי לא מדובר במטלה שמשפרת את הישגי התלמידים ומקדמת את הלמידה, מטילים כבר שנים רבות המורים על התלמידים שיעורי בית.

המגמה היא להימנע מלתת שיעורי בית כהשלמה של חומר שהתלמידים לא הספיקו ללמוד בכיתה, ונוסף על כך, לשים דגש על כך שלשיעורי הבית יינתן משוב. במשרד החינוך אף ממליצים לדאוג שתהיה התאמה בין שיעורי הבית שנתנו המורים המקצועיים – זאת כדי למנוע עומס.

במסגרת ההמלצות המליצו באגף לחינוך יסודי, בראשותה של אתי סאסי, כי בכיתות הנמוכות – א'-ב' – התלמידים יקראו ספר במשך 10 דקות או ישחקו במשחקים שקשורים ליצירת מילים. בכיתות הגבוהות יותר – ה'-ו' – ההמלצה היא לקרוא במשך כחצי שעה. אפשרויות נוספות הן לנצל את הטלפונים החכמים ואת המצלמה שבהם כדי לסייר בסביבת המגורים ולצלם מבנים וחפצים בעלי צורות גאומטריות הנלמדות בכיתה, ולחלופין לערוך ראיון עם אחד מבני המשפחה על נושא שנלמד בכיתה.

"במתן שיעורי הבית אין כוונה להעמיס על התלמיד או על הוריו, למלא את זמן הפנאי שלו או ללמוד בבית חומר שאמור להילמד בכיתה", הסבירה מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, אתי סאסי ל'ידיעות אחרונות'. לדבריה, במסגרת האוטונומיה הבית ספרית מנהלים יוכלו להחליט האם הם מעוניינים להמשיך לתת שיעורי בית לתלמידים, אך ההמלצה המקצועית של משרד החינוך היא ברורה: להימנע.

"לא הוכח במחקרים ששיעורי בית מעלים הישגים לימודיים או תומכים בדרך כלשהי", מוסיפה סאסי, "אם בתי הספר יחליטו לתת שיעורי בית, חשוב שיקיימו חשיבה על סוג וכמות שיעורי הבית. אין להעמיס על התלמיד או הוריו. אנחנו מעודדים קריאת ספרים וממליצים לבתי הספר לנהוג כך במקום לבחור בשיעורי בית. קריאת ספרים מאפשרת למידה תוך כדי הנאה, מעשירה את אוצר המילים של התלמידים ויוצרת קשר חיובי בין ההורים לילדים. ישנה חשיבות רבה לעושר השפה ולהבנת הנקרא. מחקרים הוכיחו שילדים הנוהגים לקרוא ספרי קריאה בגיל צעיר קוראים יותר גם בהמשך וזה מפתח חשוב ללמידה. אנחנו מצפים שבתי הספר יאמצו את ההמלצות".

"יש בקרב ההורים שתי עמדות בנוגע לשיעורי בית", הסבירה ל'ישראל היום' גליה אלכסנדר, מנחת הורים בכירה ומורה במכון אדלר, "יש את אלה שעלו עם הילד לכיתה א' ומתחילים 'להיות תלמידים' ומקבלים על עצמם את האחריות ושואלים 'איזה שיעורי בית קיבלנו?' או אומרים 'בוא נשב לעשות שיעורי בית'. הם אלו שיבדקו, יתקנו ולפעמים גם יעשו בעצמם את שיעורי הבית. הסוג השני של ההורים אומרים שהם את בית הספר כבר סיימו ולא יהיו חלק משיעורי הבית. הם לא שואלים, בודקים או עוזרים. המקום הטוב הוא באמצע – תלמיד שעולה לכיתה א' הוא כמו עובד חדש במקום עבודה: הוא כשיר ומתאים לתפקיד, אבל הוא צריך חפיפה.

"הרעיון הוא להעביר אחריות בצורה הדרגתית. בהתחלה ההורים כן צריכים לעזור לילד ללמוד להיות תלמיד, כלומר איך לתכנן זמנים, לתמוך בו, לאסוף אותו, אבל לא לפתור את השיעורים במקומו. ילד שההורה מעודד אותו בצורה יעילה וגורם לו לחוות את עצמו כמסוגל להתמודד עם משימות, יפתח מוטיבציה פנימית ובהמשך יוכל לקבל אחריות מלאה".

לדבריה, "תמריצים חומריים, כמו פרסים, ממתקים ומתנות, הם לא הדרך היעילה כי המטרה שלנו היא לפתח אצל הילד 'שוטר פנימי' משלו ואת תחושת האחריות. חשוב לתת מילה טובה והתייחסות למאמץ של הילד".

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.