חודש השמחה: מהי שמחה אמיתית?

מצווה גדולה להיות בשמחה. אז נכון, חודש אדר מכניס אותנו למקום הזה של שמחה תמידית, כי זה חודש שמח בלוח השנה העברי. אבל בואו נודה: אנחנו באמת יכולות להיות שמחות תמיד? האם רגעים של אושר בחיינו עושים אותנו שמחות, והאם אפשר לעבוד על זה?

כשנכנסים לחודש אדר, חודש שמסמל שמחה, אנחנו מנסים להבין קצת יותר מהי שמחה אמיתית? החודש נקרא בשם "חודש השמחה" על שם המצווה לשמוח בו. להיות שמח זה משהו שאפשר להתאמן ב או עליו, הוא לא קשור לנסיבות חיים חיצוניות או לתכונה מולדת, כפי שאנחנו מתפתים לחשוב. כל הצרות שלנו באות מהעצבות, ולכן אנו לא מתהלכים ומתנהלים בשמחה ולא נגשים למלא את התפקיד הייחודי שהקב"ה נתן לנו עם חיוך.

מילת המפתח לשמירת השמחה היא איזון, כאשר אנחנו מאוזנים הכל טוב, אבל כאשר מערכת אחת יוצאת מאיזון, כמו אובר סקרנות, אובר אובססביות, נוצרת התמכרות: לכל דבר שאנחנו מחפשים ללא הפסקה, וכשאנחנו כבר מוצאות זה לא תמיד מספיק לנו. התוצאה היא שאנחנו פוחדות לאבד את האושר שלנו.

כשאנחנו אומרים שמחה, אנחנו מדברים על מצב רוח מסוים שהוא ההפך מעצב. "שמחה כהנאה של החושים, שמחה כעונג, או הלך רוח ספציפי ברגע נתון. ההפך משמחה זה עצב או כאב.

שמחה היא רגש חברתי, הקיום שלה תלוי ביחסים שלנו עם האחר. כמו יום הולדת האם מסיבת יום הולדת תהיה שלמה בלי חברים שיבואו לשמח אותנו? כדי שנרגיש שמחים אנחנו צריכים לשמוח יחד עם האחר. כשאנחנו מקיפים את עצמינו באנשים שאנחנו אוהבים ואוהבים אותנו, נותנים לנו ביטחון וכך מעלים בנו את התשוקה והשמחה לחיים.

"אושר הוא ערך חיובי שאנחנו מייחסים למשהו. ההפך מאושר יהיה סבל או צער. הגדרות אלה מעניקות לנו הבחנה לא רעה בין משהו שהוא רגעי, חולף, של כאן ועכשיו.

ברמת המושגים ננסה להפריד בין מה ששייך להנאות חולפות ורגעיות – שמחה, לבין מה שאנחנו מוצאים בו בכוח התבונה והשכל משהוא חיובי ובעל ערך עליון – אושר. ברור לגמרי ששמחה ואושר הם מרחבים שונים.

אם אני אשאל אותך את שמחה? תנסי לענות לי ולברר איך את מרגישה ברגע נתון זה? האם נעים לך? האם את רוצה יותר ממה שיש לך עכשיו? האם משהוא הצחיק אותך עכשיו? זה ממלא מקום ברמה התחושתית והגופנית. לעומת זאת, כשאשאל אותך, האם את מאושרת? תעברי לראש ולשכל ותשאלי את עצמך מה את חושבת על מה שקורה לך בחיים, על המטרות שלך, על האופן שאת מכלכלת את צעדיך, על הצורה שבה את מכוונת את עצמך.

שמחה היא רגע והיא תעבור כמו עצב או כאב. אושר זה משהוא צרוף שנמשך. רגעים בחיים שלנו הם רגעי אושר שמצפים אותנו בשמחה. כי כל אירוע שהוא לא בדיוק האושר המוחלט מערער אותנו לגמרי. כשאנחנו לא מסתפקים בפחות מאשר האושר שאנחנו שואפים אליו. נדמה לנו שאם יש לנו יום עצוב זה איום ונורא ופוגע בשמחה שלנו. אבל האמת היא שאם אני יכולה להיות שמחה בחלקי גם כשקורים לי דברים עצובים ולא נעימים. אני יותר מאושרת מאדם אחר שלא מסוגל להכיל את זה.

שמחה אמתית קיימת אפילו כשנלקח מאתנו מה או מי שאנחנו אוהבים. הגעה אל שמחה כזו מחייבת להרכין ראש בפני האמת ולהבין שהכול ממנו ולפיכך הכול לטובה. כל עוד נדמה לאדם שגורלו נתון בידו חסרה לו שמחת חיים מאחר שהוא חרד מפני הבאות. לעומתו, אין גבול לשמחה של אדם המאמין שהאלוקים הוא האדון על הבריאה, והוא המנווט את דרכו של כל אחד מברואיו בהשגחה פרטית ומדויקת.

אז מה אנחנו באמת רוצות להיות שמחות או מאושרות? האמת גם וגם זה שני מוסגים שבאים ביחד ולכן ברגעי שמחה אנחנו הכי מאושרות בעולם. כשהילד מסיים לימודים אנחנו גם מאושרות וגם שמחות, שמחה משפחתית היא אושר כך נגדיר את הרגעים של חיינו.

מה שתחליטו: העיקר להיות בשמחה תמיד. זו עבודת המידות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.