"חוסר עצמאות- מחיר גבוה ובלתי נסבל"

בעקבות סערת הרב יעקב אריאל, מבהיר עו"ד דוד דרור ודורש: "הגיעה השעה, טרם שייגרם נזק בלתי הפיך ליהדות לפעול להפרדת מוסדות הדת מהמדינה החילונית ובכך, לשחרר את דת ישראל מכבליה"

סערה גדולה פרצה השבוע, לאחר שפורסם כי רבה של רמת גן – הרב יעקב אריאל, השיב לאדם אשר פנה אליו בשאלה, כי אין לו להשכיר את דירתו לזוג נשים אשר חיות בזוגיות. בתגובה התעוררה סערה רבתי, נקראו קריאות לפטרו, והוא זומן לשימוע בלשכת ראש העיר.

הסיפור הזה משמש כמצע נוח לדיון חשוב מאין כמותו בנושא הפרדת מוסדות הדת מהמדינה.

מבחינה היסטורית, עם הקמת המדינה ועוד טרם הקמתה, השלטון הפוליטי בארץ מתנהל עפ"י חוקות הגויים; העולם המשפטי הישראלי, בניגוד לזה היהודי, מורכב מבליל חוקים עות'מניים, בריטיים, גרמניים ועוד, כאשר בשוליים ניתן למצוא השפעות מהמשפט העברי.

עם הקמת המדינה, מנהיגיה, אשר רצו "לאחוז את דת ישראל בידם" הקימו את מוסדות הדת הממלכתיים אשר הוכפפו אל המדינה החילונית.

כך, הרבנות הראשית, יונקת את סמכותה מכוח חוק חילוני הוא חוק הרבנות הראשית, אשר קובע באילו תחומים מותר לה ובאילו אסור לה לפעול. הסדר זהה חל על בתי הדין הרבניים הממלכתיים היונקים את סמכותם מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים, ואפילו דייני ישראל הפועלים בחסות המדינה ממונים לפי חוק חילוני הוא חוק הדיינים. הדברים הגיעו לידי אבסורד של ממש כאשר בשנת 2003, בכובעו כשר המשפטים, יו"ר הועדה למינוי דיינים היה לא אחר מאשר טומי לפיד.

המדינה לא מסתפקת בתחימת גבולות הסמכות של המוסדות הללו, אלא גם מבצעת ביקורת שיפוטית על אופן פעולתם באמצעות בג"צ. הדברים מגיעים שוב לידי אבסורד כאשר יושבים שופטים, אשר חלקם אף לא יהודים, או שאינם שומרי תורה ומצוות ובסמכותם להפוך החלטה של בית הדין הרבני הגדול! לדוגמה: בג"צ מצא לנכון להפוך החלטה של ביה"ד הרבני בנוגע לאשה אשר זנתה תחת בעלה בשל העובדה שהראיות לכך הושגו תוך פגיעה בפרטיותה (בג"ץ 6650/04).

מצב זה מהווה עיוות קשה ומסוכן, אשר גורם לתקלות רבות וחמורות וזאת באופו יומיומי.

להיפרד, ויפה שעה אחת קודם

בדוגמה שפתחנו בה, רבה של עיר איננו מסוגל להביע את עמדתו ההלכתית בחופשיות היות וכפקיד מדינה, הוא כפוף לעקרונות של שוויון וליברליזם מערבי ועליו למעשה להכפיף את עמדת ההלכה לעמדת הקומיסר הממונה עליו.

באופן דומה, הרבנים הצבאיים הראשיים, לדורותיהם, נמנעו מלהורות לגלי צה"ל להפסיק ולחלל שבת בשידורי התחנה, ואם בענייני שבת הקדושה הם אינם מסוגלים לפצות פה, צא ולמד מקל וחומר על עניינים אחרים.

חוסר עצמאותה של הרבנות, הוא מחיר גבוה ובלתי נסבל אשר דת ישראל איננה צריכה לשלם.

מונחות לפתחינו תדיר שאלות הרות גורל – גיורים (בג"צ כבר הכיר בגיורי רפורמים המבוצעים בחו"ל – בג"ץ 5070/95, והורה לרשום אותם כיהודים לכל דבר במרשם האוכלוסין, זה רק עניין של זמן עד להכרה בגיורי רפורמים אשר יבוצעו בארץ), נישואין וגירושין, קבורה יהודית וכיו"ב.

הגיעה השעה, טרם שייגרם נזק בלתי הפיך ליהדות לפעול להפרדת מוסדות הדת מהמדינה החילונית, כך, לשחרר את דת ישראל מכבליה – מי שירצה להתקרב ליהדות, יבוא אל המוסדות הפרטיים שלנו – בדיוק כפי שנעשה בחו"ל.

תנו לדת ישראל לפרוח כפי שנעשה בשאר גלויות היהודים בעולם, וזאת עד בא ינון.

הכותב הוא: דוד דרור, עו"ד- מומחה למיסוי מוניציפלי

דוד דרור - עו"ד

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דוד היקר,
    מהמאמר שלך ניכר כי השקפת עולמך חצובה מן היהדות החרדית-שמרנית שקפאה אי שם באמצע המאה ה-19. אני יודע שאתה כאן לא בזכות אותה יהודית שמרנית אלא בזכות אותם יהודים שדחפו להקמת המדינה היהודית דמוקרטית (גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, לא תמיד היו לך דעות כאלה). אתה גם מביע את עמדותך בחסות אותה הדמקורטיה (מסופקני אם השלטון שהיה מאויש בידי אנשי אמונך היה מאפשר לגורמים אחרים להביע את אמונתם בכזו חופשיות).
    על כל פסקה שכתבת אפשר להתפלמס שעות ארוכות אז אענה לך במשפט קצר:
    אתה רוצה יהדות גלותית שלא מתמודדת עם בעיות קשות שנובעות בחיים משותפים עם כלל ישראל – לך לגלות! לא כאן!

    תודה ושלום!

    נ.ב. אני נשוי לידידה שלך ושל אשתך מהלימודים (אורית) אם תרצה להגיב ולשוחח לעומק, אשמח מאוד!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב