חוקרים פרטיים ותרומות מפוקפקות -כך מתנהלת אוניברסיטת בן גוריון

חוקרים פרטיים שעוקבים אחרי מרצים, וועדות מינויים מכורות מראש ותרומה אחת מפוקפקת: דו"ח פנימי שערך השופט והמשנה לנשיא ביהמ"ש העליון בדימוס תיאודור אור, נחשף הבוקר לראשונה ברדיו דרום ומעלה תמונה חמורה בנוגע להתנהלות של ההנהלה הבכירה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

 

בחודש מרץ 2011 שכרה אוניברסיטת בן גוריון את המשנה בדימוס לנשיא ביהמ"ש העליון, כבוד השופט תיאודור אור כדי לבדוק את התנהלותה של מרצה בכירה, שאותה רצו לקדם לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה.

אחת הנקודות בהן עסק השופט אור בדו"ח שפורסם, הייתה בפרשיית "התרומה שלא הייתה" – שנחשפה הבוקר בידי אביחי מרציאנו ברדיו דרום.

נדמה כאילו הסיפור נלקח מטלנובלה או סדרת דרמה אמריקאית, אבל מה שנחשף כאן לראשונה – קרה במציאות, בבאר שבע.
תחילתה של הפרשיה בחודש דצמבר 2010. אותה מרצה בכירה, שבעניינה שכרו את שירותי המשנה בדימוס, שכרה שני חוקרים פרטיים שהציגו עצמם בפני רקטור האוניברסיטה ועוזרתו כ"דורון" ו"דניאל" – זוג אחים, שאביהם ה"מנוח" ביקש לתרום את כספו לפקולטה להנדסה בבן גוריון, יחד עם שאר מוסדות מוכרים. המרצה הבכירה חשדה כי אינה מקודמת באופן מכוון ולכן, שכרה את שירותי החוקרים במטרה שאלו יצרו את הקשרים הנכונים כדי להוכיח שהחשדות שלה נכונים. המרצה ציפתה כי דרך התחזות לתורמים, יצליחו החוקרים להתחבב על עוזרת הרקטור ולהוציא ממנה את המידע הנחוץ לה, ציפיות שהתבררו כנכונות.

במהלך הפגישות טענו ה"אחים" בפני הרקטור ועוזרתו כי ירצו להעביר את התרומה, בסך למעלה מ700,000$, במזומן משום שמקור הכסף "בעייתי"- כלומר לא חוקי. השופט אור כותב בדו"ח כי עוזרת הרקטור, העידה בפניו "התורם", קרי החוקר הפרטי- הונחה לעדכן מראש אם וכאשר הוא יביא אתו כספים ע"מ שיוכלו להיערך בהתאם, כלומר לדאוג לנוכחות אנשי ביטחון בסביבה בעת העברת הכסף ולדאוג לאחסון הכסף שיתקבל בכספת.

בשיחות שערך החוקר הפרטי, בעת שהתחזה לתורם, עם עוזרת הרקטור באוניברסיטת בן גוריון, מתייחסת עוזרת הרקטור לקידום המרצה הבכירה, ומצביעה על הליכים פנימיים בעייתיים ביותר:
עוזרת הרקטור: "דואגים שהיא לא תתקדם"
חוקר: "אה, דואגים לזה שלא תתקדם?"

עוזרת הרקטור: "יש שני אנשים שכל מה שהם עושים כל היום זה לחפש איפה היא תחמנה ואיפה היא רימתה בקו"ח שלה כדי להוכיח שהיא לא יכולה להתקדם"
חוקר: "מה את אומרת"

עוזרת הרקטור: "ממש, זה כבר, הם אובססיביים לזה.. רק תגיד להם את השם שלה הם קופצים להם כל הפיוזים"
כאשר החוקר שואל מי האנשים האלה, היא מסרבת לגלות, אך מספקת הצצה נדירה אל דרך הפעולה של ועדת המינויים האקדמית:
עוזרת הרקטור: "עזוב, הם כבר לא יכולים להתחבר בקטע הזה אבל היא מטופלת כבר. הקטע שלה והיא כבר איימה ללכת לבתי משפט וכל מיני כאלה, אז תופרים את זה ככה שנוכיח שהיא לא יכולה להתקדם, תופרים את זה, שתבין שאנחנו מתייעצים עם עו"ד על איך לעשות את זה כדי שהיא לא תתקדם לוודא שהיא לא מתקדמת ומצד שני לא יהיה לה קייס לתבוע את האוניברסיטה בבית משפט על זה שלא קידמו אותה"

חוקר: "האנשים האלה שיודעים הם גם הרקטור יודע או שזה רק אותם אנשים?"
עוזרת הרקטור: "לא, לא, לא, מה זה.. מעבירים לו את הכל"
חוקר: "אה, זאת אומרת שהוא מודע לזה גם"
עוזרת הרקטור: בטח, מה זה"

יש לציין שהסיפור נמשך לאורך מספר שבועות בהם לא הבינו באוניברסיטה ש"עובדים עליהם". השופט תיאודור אמר על כך: "עדיין תמיהה היא כיצד האמינו מטוס ופרופ' כהן (-עוזרת הרקטור והרקטור) לסיפור הבדים שהצגתו נמשכה על פני מספר פגישות ושיחות לאורך מספר שבועות. כיצד מצליח אדם זר לחלוטין לאוניברסיטה, להגיע תוך זמן קצר כל כך אל לשכת הרקטור וסביבתו, וידובר עמו במתן תרומה במזומן בת מאות אלפי דולרים לאוניברסיטה, מבלי שתועלנה תהיות, תישאלנה שאלות ולעורך לגביו, למשל , בדיקת רקע"
בדו"ח, ממשיך השופט אור להביא את תמלול השיחות בין החוקר הפרטי, לבין עוזרת הרקטור:
חוקר: "תגידי יש איזה דרך שאני יכול לעזור לכם נגדה?"

עוזרת הרקטור: "לא היא כבר.. זה כבר סגור, תפור, זה כבר עניין של שנים וזה אנחנו כבר מגיעים לקצה עכשיו, לפינאל".
עוזרת הרקטור: "כל הסיפור הזה יודעים צבי אני, ונשיאת האוניברסיטה וזהו, אף אחד אחר לא יודע"
מתמלול זה עולה באופן ברור כי מלבד הרקטור שידע על כל הנעשה, נשיאת האונ', רבקה כרמי, ידעה על ההתנהלות של האוניברסיטה ועל הדרך בה מתבצעים תהליכי המינוי.

למרבה הפליאה, למעט המשפט "יש גם לתת את הדעת לתוכנם הפוגעני של הדברים אותם אמרה לחוקר הפרטי, לא ארחיב בכך", השופט אור לא מתייחס כלל לתוכן הדברים שנאמרו ובמקום זאת- ממליץ להעמיד לדין משמעתי את עוזרת הרקטור, על כך שהפרה את חובת הסודיות כלפי האוניברסיטה ושוחחה על כך עם החוקר הפרטי. לא קיימת התייחסות לתפירת התיקים, לא התייחסות לכך שהכול נעשה בידיעתו ובהנחייתו של הרקטור!. השופט אור מסיים את סקירת הנושא הזה באמירה כי הרקטור לא יעסוק בעניינה של אותה מרצה בכירה, וסמכויותיו כרקטור בנושאים הקשורים אליה- יועברו לאחר שיטפל בענייניה.

מאוניברסיטת בן גוריון בנגב נמסר בתגובה: דו"ח כבוד השופט אור הינו הוכחה לטיפול הרציני, הביקורתי, שמטרתו בדיקת סוגיות וטיפול בהם- בו נקטה האוניברסיטה. מדובר בדו"ח פנימי וחסוי המתייחס למקרה שאירע לפני כשמונה שנים, שכל המסקנות ממנו הוסקו וטופלו, והמשמש בימים אלו כלי ניגוח בידי חבר סגל שבצע מעשים חמורים ביותר, המנסה להשתלח באוניברסיטה ובעומדים בראשה באמצעי התקשורת כדי לייצר כסות של רדיפה לפעולות המוצדקות של האוניברסיטה בעניינו.
באוניברסיטה כללים סדורים ומוקפדים בכל הנוגע לקבלת תרומות, והוצאת קטעים מן הדו"ח מהקשרם וניסיון לייצר תמונה אחרת- אין לה כל בסיס והיא ראויה לכל גנאי"

מפרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "1. הדיון בתיקי קידום מבוסס על אימון. במקרים בהם מתעורר חשד למסירת פרטים לא נכונים במכוון, חובתו של כל בעל תפקיד בהליך לבדוק כמיטב יכולתו את אמיתות הנתונים וליידע גורמים אחרים (דיקן ו/או רקטור). כך נעשה בכל מקרה של חשד מסוג זה.

2. במקרה הנדון, נעשה אכן ניסיון, שלא צלח, להוליך שולל את הרקטור על ידי תרומה פיקטיבית. הגורמים הרלבנטיים באוניברסיטה ובכלל זה הנשיאה והאחראי על הביטחון יודעו על כך ונעשה ניסיון ללכוד את אותם גורמים, אולם אלו ניתקו מגע לפני שהתבררה זהותם האמתית".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.