חוק "גינה לכל ילד" ביום ראשון לוועדת שרים

מוסדות התכנון יחויבו להקצות מינימום של 7 מ"ר לאדם כשטח ציבורי פתוח בתוך הערים במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו,

הצעת חוק חדשה תחייב את מוסדות התכנון להקצות לרשות כל אדם המתגורר בעיר – 7 מ"ר כשטח ציבורי פתוח , במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו, או שזמן ההליכה מהבית לשטח ציבורי פתוח,  לא יעלה על 10 דקות.

92% מתושבי מדינת ישראל חיים בערים, ולמרות זאת השטח הציבורי הפתוח העומד לרשות ישראלי עירוני עומד כיום על כ-3 מ"ר בממוצע  בלבד, זאת לעומת 20-40 מ"ר במערב אירופה.

ההצעת החוק  תעלה ביום א' הקרוב (25.6.17) לועדת שרים לחקיקה.  מטרתה של הצעת חוק "גינה לכל ילד" להבטיח את זכותו של כל אדם המתגורר בישראל, לכך שבמרחק הליכה סביר ממקום מגוריו ימצא גם שטח ציבורי פתוח שמיש ונגיש.

לדברי ח"כ יעל גרמן, יוזמת החוק: שטחים ציבוריים פתוחים חשובים לאיכות החיים שלנו, להפחתת זיהום האוויר ולצמצום פערים חברתיים. הם מהווים מקום פתוח להנאה ולספורט ומאפשרים לאנשים שאין להם גינות פרטיות להנות מהטבע. בתכנוני הבניה היום שטחים אלו הולכים ומצטמצמים ומי שיכול לאפשר זאת לעצמו הם בעלי מעמד מסוים ולא הכלל. מדובר בחוק שבמהותו דורש עשיית צדק חברתי וזכות בסיסית של כל תושב".

 

יו"ר סיעת ש"ס בכנסת, ח"כ הרב יואב בן צור: "מדובר בחוק חברתי ממעלה ראשונה, לצד תנופת הבנייה המטיבה עם כלל הציבור הישראלי חשוב להבטיח שלילדי ישראל יהיו שטחים ציבוריים שיאפשרו להם לקיים פעילויות ומפגשים חברתיים בשעות אחה"צ ובימי החופש, המסייעים להתפתחותם ולרכישת מיומנויות חברתיות חשובות. מעבר לכך, שימור אזורים ירוקים ימנע את הצפיפות ויתרום לנראות העתידית של השכונות".

 

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "מדובר בהצ"ח סביבתית-חברתית המצמצמת, ולו במעט, את הפערים החברתיים המתבטאים בתנאי הדיור, כאשר יש כאלה הנהנים מגינות פרטיות צמודות ואחרים הגרים בדירות צפופות שאין בקרבתן אפילו פארק שכונתי"

בחוק שנוסח בשיתוף עם 'אדם טבע ודין' מוצע כי מוסדות התכנון יחויבו להקצות מינימום של 7 מ"ר לאדם כשטח ציבורי פתוח בתוך הערים (שצ"פ) במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו, או שזמן ההליכה מביתו לשצ"פ לא יעלה על 10 דקותכמו כן בהצעת החוק נקבע כי לא ניתן יהיה להשלים את הבנייה ללא הקצאה ופיתוח של השצ"פ וכי תינתן זכות ערר קבועה בחוק למקרה שמוסד התכנון לא נתן מענה להתניה זו.

 

– 92% מתושבי מדינת ישראל חיים בערים, ולמרות זאת השטח הציבורי הפתוח העומד לרשות ישראלי עירוני עומד כיום על כ-3 מ"ר בממוצע בלבד, זאת לעומת 20-40 מ"ר במערב אירופה.

קיומן של גינות בשכונות מגורים הינה זכות בסיסית של התושבים:

–          שטחים אלו הינם היחידים שמספקים את הצורך לפנאי ולנופש בעיר ללא צורך בתשלום

–          לגינות הציבוריות ישנה תרומה מכרעת לשיפור בריאות הציבור ותנאי החיים בעיר, כאשר הן מפחיתות את זיהום האוויר, מספקות צל, שומרות על מי התהום ועוד

–          השטחים הירוקים בעיר משמשים להפרדה בין שימושים, למנוחה מהבטון והאספלט

–          לריאות הירוקות בעיר ערך כלכלי רב; מחקרים מצאו כי שכונות ליד גנים ופארקים הן יקרות ויוקרתיות יותר, ולנוף ירוק מהחלון תרומה רבה לערך הנכס וליישוב כולו.

כיום יש הבדלים עצומים בכמות השטחים הפתוחים לנפש בין אזורים שונים בארץ. כך לדוגמא, בצפון תל אביב כל תושב נהנה מכ-13 מ"ר של שטח פתוח – או יותר. לעומת זאת בדרום העיר, בייחוד בשכונת פלורנטין, יש לעתים פחות מ-1 מ"ר לתושב. בירושלים קיים מחסור אדיר בשטחים פתוחים בשכונות מרכז העיר, בייחוד במאה שערים והסביבה. גם בשכונות החדשות השצ"פים מבוזבזים על מעברי מדרגות, קירות ועוד.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מעולם לא נקבעו בישראל מיכסות מחייבות של שטח שצ"פ לנפש. בשנים האחרונות נהגו מוסדות התכנון לרוב על פי התדריך לצרכי ציבור שנכנס לתוקף מכח החלטת ממשלה מס' 2873 ב-28.1.2001, אבל לאחרונה הוחלט על ביטולו וקביעת הוראות חלופיות מקלות, שמאפשרות לראות בכל מיני  אלמנטים, כמו תעלות ניקוז, כשטחים פתוחים, ושבמקרים מסוימים (כמו תכניות פינוי-בינוי) אף  מתירות הקמת אזורי מגורים ללא שטחים ירוקים בכלל.

זהו מצב בלתי ראוי, שכן בישראל, דווקא משום הצפיפות ההולכת וגדלה, חשוב במיוחד להתאמץ יותר ולהקפיד גם על איכות החיים. אחרת, חלק גדול מאוכלוסיית המדינה, לרוב אלו שאינם בעלי אמצעים, עלולים למצוא עצמם חיים באזורים עם איכות חיים ירודה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.