חיסרון בבן הזוג? אל תהיה בטוח, בדוק שוב • הנישואין לאור הפרשה

כגנע נראה לי – נראה לך שגילית חיסרון? אל תהיה בטוח, בדוק שוב! הרב ליאור סיבי במאמר מרתק בנוגא 'כנגע נראה לי'

פ' מצורע – כנגע נראה לי

פרשתנו עוסקת בטומאת נגעי הבתים, אשר בדומה לנגעי הבגדים, גם הם אינם בדרך הטבע כלל, אלא אות ופלא שנתן ה' לישראל, כדי לעוררם להיטיב מעשיהם.

אומרת התורה, שהאיש אשר לו הבית, יבוא אל הכהן ויאמר לו: 'כנגע נראה לי בבית'. האות כ' שמוסיף בעל הבית במילת 'כנגע' משנה את התמונה כולה, ותחת אשר יישמע מדבריו שנגע ודאי פשה בקירות ביתו, מבינים אנו כי רק חשש לנגע יש כאן, אשר יוכרע סופית על פי ראות עיני הכהן. שהרי כל עוד לא נקבעה הטומאה על ידי כהן, אין המראה נחשב לנגע. ולכן, אינו אומר אלא 'כנגע נראה לי בבית' – כעין מראה נגע נראה הוא לי, והכהן הוא אשר יקבע אם אכן נגע הוא אם לאו.

דבר גדול ויסודי נלמד מכאן לחיי הנישואין! כמה פעמים מבחינים אנו ב'נגע' הקיים אצל בן הזוג שלנו; בחיסרון או תכונה כלשהי שלפי הבנתנו שליליים הם. והנה, באה התורה ומלמדת אותנו, שאין לנו לקבוע כי אכן נגע הוא זה, אלא רק 'כנגע נראה לי'. כלומר, אל לנו לפסוק ולהחליט כי אכן סובל בן הזוג שלנו מבעיה או מתכונה שלילית כזאת או אחרת, אלא עלינו לומר 'כעין מראה נגע נראה הוא לי', והכהן [הרב / היועץ] הוא אשר יחליט לבסוף אם אכן נגע הוא אם לאו.

ומדוע שלא נחליט על כך בעצמנו?! – מכיון שכמעט ברוב המקרים ה'נגע' אשר עליו הצביע בן הזוג ככתם שחור המעכיר את חיי נישואיו, התגלה לבסוף כתכונת אופי מוּלדת לזכר או לנקבה, והוא – מאי ידיעת הבדלי התכונות והטבעים שבין איש לאשה – פירש זאת כ'נגע' והחל להתאונן ולהתלונן על מר גורלו ועל כך שדווקא בחיקו נפל בן זוג ה"סובל" מתכונה שלילית פלונית… אך אם היה פונה אל החכם באמירת 'כנגע נראה לי'; אני חושב שיש לבן זוגי חסרון פלוני… היה החכם בודק וחוקר, דורש ומבקש ולבסוף מגיע למסקנא שלא נגע יש כאן – כי אם בן זוג השונה ממנו במהות בריאתו, ואשר 'נגע' זה הקיים אצל בן זוגו הוא אחת מהתכונות המוכרחות כדי לבנות חיי נישואין תקינים ובריאים!

בכדי למנוע החלטות שגויות שכאלו נדבר במאמרנו זה על מחקרים המצביעים על הבדלים מהותיים בתפקוד המוחי בין גברים לנשים מבחינות שונות: גנטית, כימית, תפקודית ומדעית, ואשר ההיכרות עמם תמנע את האכזבה ביום ראיית ה'כ'נגע:

מוחו של הגבר מורכב מ'אונה' ימנית ושמאלית, כשהימנית שולטת יותר, ולכן כל תפקודיו שונים, למשל, התפיסה שלו היא תפיסה מרחבית, הוא מתמקד בעשיית פעולה אחת בלבד, מספר תאי העצב במרכזי השפה והשמיעה שבמוחו קטן יותר והוא משתמש בכשבעת אלפים מילים ביום, ביטוי רגשות ושחזור מאורעות ישנים הם הצד החלש אצלו.
מוחה של האשה מורכב גם הוא מ'אונה' ימנית ושמאלית, כשאצלה השמאלית שולטת יותר, ולכן תפקודיה שונים, למשל, התפיסה שלה היא תפיסה פרטנית, היא מתמרנת בו זמנית בביצוע כמה פעולות, מספר תאי העצב במרכזי השפה והשמיעה שבמוחה גדול יותר והיא משתמשת בכעשרים אלף מילים ביום, ביטוי רגשות ושחזור מאורעות ישנים הם הצד החזק אצלה. וכאן מגיע הקונפליקט…

האישה – שהדיבור הוא צורך בסיסי וחיוני עבורה – משתוקקת לשוחח עם בעלה, לנהל עמו שיחות נפש ארוכות, לשתף אותו ברעיונותיה ובמחשבותיה, לספר לו באריכות ותוך ירידה לפרטי פרטים את קורות היום החולף. הגבר – שהדיבור עבורו הוא רק כלי להעברת וקבלת מידע – תכליתי ומעשי. דיבור יתר מתסכל ומעצבן אותו. הוא מדבר רק כשיש צורך ועניין. הוא מתמקד בנושא המדובר מבלי להכנס לפרטים ולדקויות.
השלב העגום הבא מתבקש מאליו… האישה, שמבחינה ב'נגע' אצל בעלה; אין לו סבלנות לשמוע אותה, מסיקה בטעות שהוא מתעלם ממנה, מזניח אותה ואפילו מזלזל ברגשותיה. הבעל, שהבחין גם הוא ב'נגע' אצל אשתו; היא מדברת ומתמקדת בדברים מיותרים, וללא הפסקה, מסיק שהיא "סתם" מעוניינת "להציק" לו ולבזבז את זמנו.

אך אם יבינו שניהם שיש כאן 'כנגע'; אין זה חיסרון – כי אם תכונה אנושית מוּלדת, או אז ידעו הם לספק האחד לשני את צרכיו הרגשיים; היא תנסה להתמקד ולהיות עניינית, לדלג על פרטים ולהדגיש את העיקר, הוא ישתדל ללמוד שבהיעדר שיחה היא מרגישה בדידות, כעס וריחוק, וכך בעבודת צוות מאומצת ומשותפת יעלו הם את חיי נישואיהן על דרך המלך!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.