חכמי חלם נלחמים בעוני / דני כהן והמסקנות "המפתיעות"

בתום 8 חודשים, הסתיימה הוועדה ל- "מלחמה בעוני", שם ישבו נבחרי העם, על בורקס חם ומשקה מתוק וקינחו בידיעה, כי בישראל יש 800,000 ילדים מתחת לקו העוני. הם גם הסיקו מסקנות בהחלט "מפתיעות" . דני כהן, דובר ארגון 'חסדי נעמי' מספר על חכמי חלם של ימינו

פעם כשהייתי ילד, התרגזתי שאני לא מבין כל כך הרבה דברים. לא נורא, ניחמו אותי. תגדל, תבין.
אז זהו, שלא. כלומר, כן, גדלתי. אבל אני עדיין לא מבין…

בערך אחת לחודש מתפרסם נתון כלשהו על העוני בישראל ובממוצע, אחת לחודשיים מתפרסם נתון מזעזע על מצבם של ניצולי השואה בישראל, ומה המדינה עושה עם זה? מה האוצר עושה עם זה?

מעבר לצ'ופרים קטנים כמו קיצוץ קצבאות ילדים, העלאת המע"מ, העלאת מחיר של מוצרי היסוד ועוד כמה בונוסים שמעמיקים את החור בכיסם של אותן מאות אלפי משפחות? אין כלום??

יש! וועדה.

הוועדה למלחמה בעוני, התכנסה לפני שמונה חודשים, והשבוע בשעה טובה ומוצלחת פרסמה את דו"ח המסקנות. אני דווקא מנסה לדמיין את מהלך הדיונים בוועדה.

וודאי, עלתה השאלה, האם קיצוץ קצבאות הילדים מגביר את העוני או מפחית אותו? וואלה, באמת שווה חודש של דיונים ע"י פרופסורים משכילים. ואז מסקנה מפתיעה! – צריך להעלות את הקצבאות והמענקים של הביטוח הלאומי.

חודש נוסף בטח עסקו בכך שלמעלה מ800,000 ילדים!! נמצאים בישראל מתחת לקו העוני. כן, אתם קוראים נכון, קרוב למיליון ילדים חיים בישראל מתחת לקו העוני. שווה מלחמה? שווה.

אבל למה למהר? 8 חודשים זה אומר בשביל 800,000 ילדים- 240 לילות וימים של מחסור.

ישבו המלומדים, עוד יום ועוד שבוע, עוד צלחת בורקס התרוקנה ועוד שבועיים חלפו, לאחר חודש דיונים, אני מניח, שהגיעו למסקנה שהעלאת מחיר הלחם והחלב עלולה להקשות עוד יותר על ילדים אלו לקבל מזון מינימאלי.

אבל נותרו עוד ששה חודשים. אל דאגה, לאט, אבל בטוח , המסקנות הגיעו.

לא תאמינו מה הם גילו. קחו כסא, שבו רגע: המדינה צריכה להקצות יותר משאבים למלחמה בעוני. וואו!

יש לי תחושה שאם הם היו ממש מעמיקים בדיונים עוד כמה חודשים. הם היו מגיעים למסקנה שיש ככל הנראה קורלציה בין משפחות עניות לבין אנשים שאין להם כסף לקנות אוכל.

לפחות, עכשיו, אנחנו בדרך לפתרון, תוקם וועדה נוספת שתמצא את מקורות המימון לתמיכה הנוספת ויתכן שכבר ב2015 ( שזה ממש אוטוטו חבר'ה), ייושמו חלק ממסקנות הוועדה, הודיע בנחרצות ,כמו תמיד – שר האוצר.

ואני כבר ממש לא מבין, אם זו מלחמה- ולא אני הגדרתי זאת כך. אז למה כל כך הרבה וועדות?

למה כל כך הרבה זמן? במלחמה אין חשיבות למהירות התגובה? ליזום מהלכים ולא להגיב? להציל כמה שניתן? למנוע מהאויב לנצח באזורים נוספים??

אם ככה מנהלים כאן מלחמות, העסק הזה באמת מתחיל להטריד.

ומי יודע, יום אחד עוד נתעורר בבוקר ונשמע שנערים נחטפו ע"י מחבלים, ורק לאחר 4 שעות, מזמן הקריאה לעזרה יצאו לחפש אחריהם???

כותב המאמר, דני כהן, הוא פרסומאי ודובר עמותת "חסדי נעמי".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.