ח"כ בוז'י הרצוג (העבודה) נצפה הבוקר כשהוא יוצא מבית מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן

ח"כ הכנסת בוז'י הרצוג ניצפה הבוקר כשהוא יוצא מביתו של הגראי"ל שטיינמן בבני ברק, מאנשים שהיו במקום נימסר כי סרב לדווח על תוכן הפגישה, אך אמר כי הייתה פגישה טובה מאד .

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הכותב המוזר בתגובה זו מנסה להכניס את כל מה שיש לו על חוק טל בתגובה זו, כביכול את כל זה הראה ואמר לו בוז'י הרצוג, זה אפילו לא מצחיק, חבל שאתה משטה באינטליגנציה של הציבור, אבל רק טפש יקנה את דבריך, שמעתם?? בוזי' הרצוג מסתובב עם מכתב הגרמ"ש בכיס וכו' וכו' ע"ז נאמר די לך שלא שתקת אתה לא צריך גם לכתוב את הדברים!

    יתד נאמן |
    הגב
  2. בשיחה העלה הגראי"ל זכרונות על פגישתו לפני שנים עם אביו, חיים הרצוג, בשבת בכפר סבא.

    "יש צרה, כל מי שיכול לעזור שיעזור", השיב לו הגראי"ל.

    המעניין הוא כי דווקא את רבני הציבור הד"לי סירבו לקבל בבית.

    לדבריו הגראי"ל, אם מדובר במו"מ של 'אנחנו נתן והם יתנו', "שידברו עם גפני". אחרי הכול, הרי לא מדובר בשאלת צירוף הרבנים למועצת של דגל. אבל כשהרצוג מגיע להציע את עזרתו, הוא בהחלט מתקבל בשמחה.

    היה זה ימים אחדים לאחר ביטולו של חוק טל כאשר ישבתי עם הרצוג לשיחה ארוכה בנושא. הרצוג, רק נזכיר, היה חבר בועדת טל, וחוק טל הקודם חוקק בתקופה בה הייתה מפלגת העבודה בשלטון.

    הוא סיפר לי כי ביקר אצל הגר"ע יוסף, יחד עם פעיל תנועת 'העבודה', כדי לבקש את ברכתו, גם על הצ'אפחות אותן קיבל באהבה.

    לאורך כל שיחתנו חשבתי כי רוחו של סבו הגדול, הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, רבה הראשי של ארץ ישראל ועם הקמת המדינה, הרב הראשי לישראל, משפיעה עליו עד עצם היום הזה.

    ניסיתי לשמוע מהי דעתו על ביטול חוק טל, ושמעתי ממנו בלהט על כך שזכותם של בני הישיבות הרציניים להמשיך ללמוד, לצד השתלבות האחרים במסגרות השונות. איכשהו, מפיו נשמעו הדברים אחרת, לא כמו מפיהם של מי שמדברים על מכסות. הייתה שם בקולו הרבה יותר הערכה ללומדי התורה, הרבה יותר הבנה.

    הרצוג אף סיפר לי על המחלוקת שחצתה את הציבור החרדי בימים בהם חוקק חוק טל. הוא סיפר איך הגראי"ל שטינמן ניצב בודד במערכה, וכי נציגו בוועדה, הרב מרדכי קרליץ "חטף על עצם הסכמתו להתקדם על החוק, שהיום כולם יכולים רק להתגעגע אליו".

    אחר כך הציג לי את מכתבו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב, שהתפטר ממועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בעקבות החוק. "הנני לגלות דעתי בזה, כפי שכבר שוחחנו בעל פה וכבר גילו דעתם ראשי הישיבות שליט"א שאין לעשות כל שינוי במצה הקיים וח"ו להסכים לזה, וכל שינוי – אפילו מעט – היזקו המיידי גדול מאד וגם אחריתו סכנה ח"ו".

    "הנציגים החרדים בוועדה היו אז תחת איומים. היו שם הרב מרדכי קרליץ, ראש עירית בני ברק לשעבר, איש יוצא מן הכלל, אמיץ אחראי ומפוכח, והרב אשר טננבוים, יו"ר ועד הישיבות (שנפטר לפני מספר ימים ש.ר.), ארגון שמי שהקימו ועמד בראשו עשרות שנים היה הרב הרצוג".

    "כשהגיע אלי הרב טננבוים ואמר שלא חותם על החוק הזה, הייתה לנו מבוכה גדולה. בכלל, צריך לדעת שהשופט טל הוא אב שכול שאיבד את בנו במלחמה, הוא ניצול שואה שעבר את השואה הכי קשה. הדיונים היו נוקבים מאד בוועדה".

    המכתב של בן גוריון
    בחדרו, לצד תמונת סבו הגדול שפיארה את לשכתו, התרפק על הימים ההם, ימי בן גוריון. "בן גוריון דאג לזה שתהיה ברית היסטורית עם הציבור החרדי", סיפר, ונראה היה כי היה עושה הכול כדי להשיב את הברית ההיסטורית הזו ששררה בין מפא"י המיתולוגית לחרדים.

    מחד, דעתו האישית, כפי שהציגה בפני, היא ש"כולם צריכים לשרת בצה"ל". הוא סיפר לי כי "כשאבא שלי אחרי מלחמת השחרור בא לסבי ואמר לו שהוא רוצה להמשיך לשרת בצבא הגנה לישראל, אמר לו סבי, הרב הרצוג: אם אינך הולך להיות רב, אין דבר מכובד מלהיות קצין בצה"ל".

    מצד שני, הסביר לי, "מול המצב הרצוי יש את המצב המצוי, והוא לא הרצוי מבחינתי. "דו"ח ועדת טל היה פשרה היסטורית, שלראשונה שחררה מחסום ואפשרה תהליך השתלבות".

    מכאן עברנו אז למכתבים אותם הציג השבוע יו"ר (אחד משלוש) ש"ס אלי ישי בפני האדמו"ר מבעלזא.

    וכך כתב הסבא לבן גוריון: "נחרדתי עמוקות וליבי נשבר לנוכח השמועה שנתעוררה כוונה להכניס שינויים במעמד הקיים של תלמידי הישיבות. חובה מוטלת על העם היושב בציון תחת שמי חיי העצמאות להעניק לבני הישיבות אשר הופקדו לשמור על נכסי הרוח של האומה ועושים זאת במסירות נפש ובהקרבה שחרור מכל חובת גיוס שהיא".

    והייתה לו גם תשובת דוד בן גוריון: "באשר לבחורי הישיבה הדבר אינו פשוט. כשפטרתי לפני עשר שנים בחורי הישיבה משירות בצבא היה מספרם מועט, וגם כפי שנאמר לי אז הייתה זו הארץ היחידה שבה נשארו לומדי תורה לשמה. אם כי עלי לציין בשמחה כי בחורי הישיבה לקחו חלק במלחמה על הגנת ירושלים כשאר צעירי ירושלים".

    כשקרא בוזי' בפני את המכתב, השחיל כי "אבא שלי היה תלמיד ישיבת חברון והתגייס להגנה, כל תלמידי ישיבת חברון התגייסו להגנה, גם הרב רביץ".

    אמר, והמשיך לקרוא את המכתב החשוב. "אין ספק כי במשך הזמן רבו בחורי הישיבה, מספרם הגיע לאלפים. בארצות הנכר אין הגויים נזקקים למגיני ישראל, פה כולנו יהודים וביטחוננו תלוי אך ורק בנו. וזוהי קודם כל שאלה מוסרית גדולה: האם ראוי שבן אמא פלונית ייהרג להגנת המולדת ובן אמא אלמונית יישב בחדרו וילמד בבטחה כשרוב צעירי ישראל מחרפים נפשם למות".

    עד כאן לשון המכתב. מכאן עברנו לדיון מעשי בדבר הגורמים לכשלונו של חוק טל "הצעדים של הממשלה עצמה…בהתחלה, במשך חמש שנים, הם כמעט לא תקצבו את החוק".

    "ואני חושב שמה שצריך עכשיו להכניס, על המסד הקיים ועל פי הרוח של פסק הדין, להכניס הרבה יותר אמצעים וכלים לשילוב חרדים במעגלי השירות השונים כמו למשל בתוכניות שח"ר, תוכניות מפתח, נחל חרדי, שירות אזרחי, וכמובן לעודד את הלומדים המובהקים שבמובהקים להמשיך בלימוד", אמר אז האיש, שאולי יהפוך לפרטנר אמיתי ולגשר בנושא הטעון של גיוס בחורי הישיבות.

    euer |
    הגב