"חששנו מבזיון באנטבה, אלוקים עזר לנו" (וידאו)

40 שנה אחרי נחשף התחקיר הסודי שערך חיל האוויר מיד לאחר שחרור בני הערובה: "היו תוכניות משוגעות וטעות שעיכבה את ההכנות". { ההקלטות נחשפות}

"מבצע יונתן" נכנס לספרי ההיסטוריה לאחר השחרור המוצלח של בני הערובה הישראלים שנחטפו לאוגנדה.

לאחר 40 שנה. היום (ראשון) נחשפות ההקלטות מהתחקיר שערך חיל האוויר לאחר המבצע, בו סיפרו בכירי החיל על ההכנות ועל הביצוע – ולא היססו להזכיר את הרגעים בהם גם הרמטכ"ל מוטה גור חשש מהפעולה.

בנוסף, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף תיעוד משחזור המבצע ב-2001 .

מפקד חיל האוויר בני פלד ערך שיחזור יממה לאחר המבצע, ובמהלך הדיון עלו גילויים חדשים על ההכנות לפעולה. ה

אלוף פלד אמר בדיון כי מדובר ב"אחד המבצעים  המזהירים בתולדות חיל האוויר – התכנון בוצע בשלמותו ובדייקנות, ובמקום שהיו צריכים מזל היה מזל".

ראש ענף משולבים בחיל האוויר, סא"ל עידו עמבר, סיפר על המבצע: "מפקד חיל האוויר אמר לי להכין נתונים לגבי יכולת של קרנפים (מטוסי הרקולס) לאזור אנטבה. אנחנו מיד התיישבנו על הספרים, הכנו נתונים  – אמרתי לו שיש סדר גודל של 10 קרנפים שלדעתי אפשר להטיס אותם".

בשלב זה המשיך החיל לאסוף מידע על אוגנדה המרוחקת – מפות וניתוח פסיכולוגי של מנהיג המדינה אידי אמין. המידע הוביל לבסוף לגיבוש התכנית הנועזת, בה הלוחמים התחזו לשיירתו של אמין באמצעות המרצדס השחורה המפורסמת.

 אהוד ברק הוביל לשיתוף פעולה בין חיל האוויר לבין סיירת מטכ"ל בתכנון,  "הוא תפס ישר בהתחלה את הפרינציפ והוא קבע שהצלחת המבצע תלויה בהפתעה – צריך לבוא לבית הנתיבות בצורה כזו שהמחבלים לא יידעו,  וזה לדעתי היה העיקרון החשוב ביותר במבצע". לדבריו, רק "8-9 אנשים, היו מעורבים בתכנון בשל הצורך בחשאיות.
בתחקיר נחשפו גם כשלים בתכנון – שבמזל רב לא מנעו את שחרור בני הערובה: "מבחינת נוהל הקרב של המטה הכללי נעשתה טעות. אגף המבצעים היה בתרגיל ובגלל טעות טפשית לא הכניסו אותנו לנוהל הקרב ונכנסו יום וחצי יותר מאוחר – דבר שעיכב הרבה מאוד את ההכנות".
"חלק מהתכניות שהוצעו בימים שקדמו למבצע היו בסדר גודל משוגע, והיה צריך לסנן אותן – תכניות משולבות עם חיל הים וכל מיני רעיונות משוגעים". לדבריו התכנית שיצאה לבסוף לפועל – הנחחת מטוסי הרקולס בשדה – לא נשקלה בתחילה, למרות שחיל האוויר הצהיר כי מדובר בצעד שניתן לביצוע.

הקלטות התחקיר חושפות את החששות של חיל האוויר – וגם את רוח התקופה והיעדר הפוליטיקלי-קורקט: "בהתחלה חשבנו לכבוש את השדה לכמה שעות, להשתלט עליו, להבריח את הכושים משמה וליצור פה בסיס לכמה שעות". עמבר הוסיף כי "חששנו מזה שאם נתקע שמה גם עם החטופים הרי זה יהיה ביזיון בינלאומי, אז אמרנו שאת החטופים דבר ראשון נעלה על המטוסים ונרחיק אותם".

 

בהמשך התחקיר הבהיר פלד כי אין להסיק ממבצע מוצלח זה על פעולות אחרות: לדבריו, "אין נוסחה אחת למבצע". פלד הסביר כי על פי ההנחיות שקיבל מהדרג המדיני, "מטרת המבצע הייתה לחלץ את מירב השבויים ולהביא אותם הביתה, לחלץ את השבויים אל ארץ שאיננה עוינת".

"ההצעות הוגשו ונדחו מספר פעמים עד ראש הממשלה, עד שברגע מסוים שר הביטחון חש שהוא עומד לאבד…שמדינת ישראל הולכת לאבד את פרצופה", אמר פלד על שמעון פרס. מפקד חיל האוויר הוסיף כי גם הרמטכ"ל גור סירב להביע את דעתו בפני השר בפורום פתוח, אך בחדרי חדרים "דעתו הייתה שלילית לחלוטין". בעקבות הקשיים החליט פלד לצאת מסע שכנועים זריז וביקש מפרס לקבל תדרוך מאנשי החיל "שיגידו לך מה זה אוגנדה, שמה שאני אומר כנראה ניתן לעשות".

כאשר התשובה התעכבה, אמר פלד: "אם הם לא מביאים תשובה חיובית אין מבצע היום, אמרתי לו 'עכשיו הכל בידי אלוקים'". את הסוף הטוב כולם יודעים: המבצע הוגדר כהצלחה עולמית ומרבית בני הערובה שוחררו

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.