טקס הלוויית ראש ממשלת ישראל – אריאל שרון ז"ל – ההספדים והתמונות

אל טקס הלווית ראש ממשלת ישראל ה-11, הגיעו הבוקר, יום שני- קהל רב. אישי ציבור, אנשי צבא, חברים ובני משפחה הגיעו אל רחבת משכן הכנסת, לספוד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל.

נשיא המדינה שמעון פרס, היה ראשון הסופדים לאריאל שרון: "אריק, חבר, מנהיג ומצביא. אנו נפרדים ממך היום, אריק, היית כתף שעליה נשען בטחונו של עמנו. תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה. וחייך הקדשת לחַיֶּיהָ. טביעות רגליך חרוטות בכל גבעה ועמק.יבולם קצרת בחרמש ועל השיבולים הגנת בחרב.

טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי, קיבלת וביצעת החלטות נוראות הוד. זכורני שבראשית שנות החמישים, מפקד התבקשתי להציג בפני דוד בן גוריון קצין צעיר. הוא היה אז סטודנט להיסטוריה. בעל רעיונות מקוריים להכות בפדאיון שהסתננו לירושלים.

התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר ביוגרפיה. נאמר לי שהוא חכם ואמיץ- בלתי שיגרתי ונועז. בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. הוא חייל שאינו חת מאויב. ואזרח שאינו נבהל מחזון. צעיר זה, אריק שרון שמו, נולד לגדולות. נפגשנו עמו ומיד נוצרה בינינו חברות. חשתי שלפני צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום, וביכולת נדירה.

בן – גוריון אהבו ממבט ראשון. דבריו כבשו לבבות. ופָקוּדַיו הלכו אחריו בעיניים עצומות. ובהיפגע אחד מהם הוא לא עַזבהו עד להחלמתו המלאה. משפחות השכולות שיקיריהם נפלו בקרב הוא היה אח ומנחם. הוא ידע לספר גבורתם בשפה מרגשת ובלתי נשכחת. ישראל אהבה אותו והוא אהב את בניה ורגביה.

אריק היה איש אדמה. ריחה ערב לאַפוֹ ואת תלמיה הוא חרש, זרע וקצר. על שלומה הוא הגן כאריה, את בניה הוא לימד קשת ואת צעיריה להניף חרמש. וכשהיה כבר אגדה צבאית בחייו, הוא לא פסק לשאת עיניו ליום שבו ישראל תשכון לבטח. בניה ישובו לגבולם. והשלום יפקוד את הארץ המובטחת. היו פנים באישיותו של אריק שלא נרשמו בביוגרפיה הצבאית שלו. הרגישות שלו שפרצה משתיאר פרח או עץ. פרפר או ציוץ ציפור. וכמובן כשדיבר על חבריו או רעיו. אהבת לילי ואריק הייתה לשם דבר, ילדיו שכנו בליבו והוא קרן להם קסם.

עמרי וגלעד עמדו לצדו לילה ויום, עד לנשימתו האחרונה, במסירות ובאהבה שאין לה קץ. אנו מלווים היום למנוחה אחרונה לוחם משכמו ומעלה, מפקד שידע לנצח. מנהיג שנשם חלום. אדם שהקסים את הבריות, גם בשעות הקשות.

אריק, איש נדיר היית. הפכת דברים שנראו כבלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. תמיד הדפת סכנות ומעולם לא דחית הכרעות. החלטת וגם ניצחת. תדע מנוחה, מנהיג גדול. שלא הרשה מנוח לעצמו בשירות עמו, בהגנת ארצו ובהפרחת שדותיה. האדמה שממנה באת תחבק אותך עתה בזרועותיה הגדולות והחמות של ההיסטוריה של עמינו, ותקבל אותך כאיש שהוסיף לה פרק היסטורי בלתי נשכח. וכדברי המשורר:" ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני… " היה זכרך, אריק, ברוך" סיים פרס את דבריו בהתרגשות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד אף הוא לראש ממשלת ישראל ה-11 ואמר "אריאל שרון היה מגדולי המצביאים שקמו לעם ישראל ולצבא ההגנה לישראל. אריק שייך לדור המייסדים – דור הקוממיות, וקוממיות ישראל היתה מותנית בראש ובראשונה, בהעמדת דור לוחמים שיחדשו את מורשת הגבורה בישראל, שנראה שעברה מן העלם בשנות הגלות. לאריק שרון היה תפקיד מרכזי בבניית מורשת גבורה זאת.

אריק שרון לחם בשורות צבא ההגנה לישראל שנים רבות, ממלחמת העצמאות ועד למלחמת יום הכיפורים. הוא הניח יסודות מרכזיים בדוקטרינת הלחימה של צה"ל בהקימו את יחידה 101 כשהוביל לוחמים עתירי תהילה. אריק גילם ויישם בפיקודו את תורת האיגוף בקרב. הוא עשה זאת בצניחה במעבר המתלה בסיני ובמלחמת ששת הימים, אבל יותר מכל באה לידי ביטוי יכולתו במלחמת יום הכיפורים כשהוביל את כוחות צה"ל מעבר לתעלת סואץ וכיתר את הארמיה המצרית.

במעמדים אלה גילה אומץ לב ותושייה שהוקרנו לפקודיו ותרמו תרומה חשובה לעוצמת הלוחמים. כשר וכראש ממשלה הוא עמד על זכיותינו לפעול להגנתנו במרחב, זכות שאנו עומדים עליה גם היום ושהיא תנאי הכרחי לקיומנו ולקיומו של שלום.
לא תמיד הסכמתי עם אריק ולא תמיד הוא הסכים איתי, אך כאשר שירתנו האחד בממשלתו של השני תמכנו אחד בשני, למען מדינת ישראל.

אריק היה אדם פרגמטי בעל רגש עמוק למדינה ולעם היהודי. הוא הבין היטב את מהות האנטישמיות ואת הצורך של היהודים להיות אדונים לגורלם במדינתם. הוא החשיב את הקשר שלנו עם בעלת בריתנו ארצות הברית וידע גם לעמוד בתקיפות על האינטרסים שלנו מול העולם. הוא קרא לעולם 'שלא לפייס את הערבים על חשבוננו. לא נוכל לקבל זאת', הוא אמר.

אנו שומרים על עקרונותיו ומדינת ישראל תמשיך להילחם בטרור ולחתור לשלום. מדינת ישראל תפעל בכל דרך למנוע מאיראן את היכולת להתחמש בנשק גרעיני. בתולדות ישראל הוא יירשם כאחד המצביאים הגדולים ביותר שקמו לנו. אריק, עם ישראל נפרד ממך היום ותרומתך הייחודית לביטחון המדינה חקוקה בהיסטוריה של עמנו. זכרך יהיה נצור לעד בלב האומה" סיים נתניהו.

גם יושב ראש הכנסת – יולי אדלשטיין ספד לשרון: "שמונה שנים עברו, מאז שקע בתרדמת ראש הממשלה האחד-עשר של מדינת ישראל, אריאל שרון, אריק, והנה היום ארונו ניצב בכנסת, בכדי לחלוק לו כבוד אחרון. כבוד השמור ליחידי סגולה, לבודדים שהקדישו את חייהם לטובת העם כולו, ללוחמים שנאבקו, גם כאשר חרב חדה הונחה על צווארם.

מעולם לא כבדו שערי ישראל על כתפיך, אריק. כתפיים רחבות שסחבו פצועים והובילו לוחמים במלחמת השחרור, תוך כדי שאתה מחלים לאיטך מהפציעה הקשה בקרב, קרב לטרון, בו כמעט ואיבדת את חייך. כתפיך נשאו שקים עמוסים בציוד צבאי ואמצעי לחימה, בפעולות תגמול נועזות, שחו באבדן לוחמים במעבר המתלה, ושבו והתעצמו עד מאד במלחמת ששת הימים, עת הבקעת עם כוחותיך את כחות המצרים, באום אל-כתף ואבו עגילה, בואכה תעלת סואץ.

כמו שמשון הגיבור בשנות ה-70 נשא אריק על כתפיו את שערי עזה, ושב כדי להפיח כוחות בלוחמיו עת עמדה מדינת ישראל, ברגעיה הנואשים ביותר, במלחמת יום הכיפורים. מאז, לא חדל מהשאיפה להיות רב-החובל, האיש שינהיג את הספינה הזו, את מדינת ישראל, בין גלים סוערים ורוחות זועפות.

אם הצברים הכירו אותו כלוחם ללא חת, אנחנו, העולים, הכרנו אותו כ'בולדוזר' בעל יכולות ביצועיות בלתי רגילות. כשר השיכון, בתחילת גל העלייה, עבר אריק בעצמו בין אתרי הבנייה. דוחף, מזרז, נותן תמריצים ומוודא שאיש לא יהיה ללא קורת-גג. יום ולילה מקבל דיווחים בזמן אמת על מספר העולים שמגיעים, ומשווה באופן מידי עם הנתונים על התחלות הבנייה והדירות המוכנות לאכלוס, תוך שהוא מתרוצץ בין קריית-גת לקריית-שמונה, בין שדרות לכרמיאל.

אריק היה האיש שהחליט להעניק סל קליטה שווה לכל עולה, ללא קשר למדינת המוצא. ההחלטה, שבמשך שנים לא יצאה לפועל, התממשה, איך לא, במשמרת שלו, והתבררה במהרה כאחת ההחלטות החשובות, שמעודדת את עליית יהודי צרפת ויהודי ארצות-הברית, מדינות חבר-העמים ואתיופיה.

כמי שכיהן כשר הקליטה בפועל בממשלתו, אני מעיד שגם בשעות הקטנות של הלילה יכולתי להשיג את אריק, אם הנושא היה קשור לרווחת עולים וקליטת עלייה".

יו"ר הכנסת אדלשטיין המשיך ואמר "אין זה סוד שבשנותיו האחרונות של אריק דרכינו נפרדו. חלקתי לחלוטין על דרכו ועל החלטתו לסגת מצפון השומרון ורצועת עזה. ומאז לא היה רגע כלשהו, הצבעה כלשהי, שתמכתי במהלכים שלו. הקרע ביננו היה חזק מידי ולמרות זאת, לא נתתי מעולם ולא אתן לקרע הזה למחוק את זכויותיו, את תרומתו, את נכונותו לשאת במשא העם הזה".

תמונות באדיבות – משה מזרחי – חדשות 24

הלווית שרון בכנסת (8)

הלווית שרון בכנסת (9)

הלווית שרון בכנסת (10)

הלווית שרון בכנסת (11)

הלווית שרון בכנסת (12)

הלווית שרון בכנסת (13)

הלווית שרון בכנסת (14)

הלווית שרון בכנסת (15)

הלווית שרון בכנסת (16)

הלווית שרון בכנסת (17)

הלווית שרון בכנסת (18)

הלווית שרון בכנסת (19)

הלווית שרון בכנסת (20)

הלווית שרון בכנסת (21)

הלווית שרון בכנסת (22)

הלווית שרון בכנסת (23)

הלווית שרון בכנסת (24)

הלווית שרון בכנסת (25)

הלווית שרון בכנסת (26)

הלווית שרון בכנסת (27)

הלווית שרון בכנסת (28)

הלווית שרון בכנסת (1)

הלווית שרון בכנסת (2)

הלווית שרון בכנסת (3)

הלווית שרון בכנסת (4)

הלווית שרון בכנסת (5)

הלווית שרון בכנסת (6)

הלווית שרון בכנסת (7)

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. התחיל בימין וסיים בשמאל – ולמזלו הרע של שרון הולכים אחר הסוף ויזכר לדראון עולם………

    אבל אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ולכן אין ספק שבכל מה שהוא עשה טוב בחייו הקב"ה לא יקפח אותו, ואין לאף אחד את היכולת לבטל את הדברים הטובים שעשה, הוא היה שליח גדול במיוחד במלחמת יום כיפור ובכמה תקופות אחרות, רשימת זכויותיו אינה קטנה על כך אין וויכוח זו מציאות, ובכל זאת יוחנן למרות שהיה 80 שנה כהן גדול לבסוף נעשה צדוקי ונגמר על שם סופו

    כאשר אני צריך היום לסכם את שנות חייו של אריאל שרון, נמצא זמנים מאוד גדולים וחשובים שאין ספק שיש להעריכם, למרות שלא היה דתי ממקורו, אבל לא רק שאהד את הדת הוא הבין כי בלעדי לימוד התורה וחיזוק הדת אין לעם ישראל קיום. בניגוד לבן גוריון שתחילה חשב להקים מדינה חילונית מתוך חשבון כי אם יגורו בישראל רק יהודים אז לא צריך דת מפני שיתחתנו יהודים ויהודיות והעם היהודי לא יעצור מהלתקיים. רק מאוחר יותר קלט כי מדובר היה בחלום ולא מציאות וכי לדת היהודית מקום חשוב מאוד לקיום היהודי, החילוני כמות שהוא יכול להתבולל ולחיות עם כל העמים וככל העמים, מה שאין כן שומר תורה ומצוות המבין מדוע הקב"ה הבדילנו מן העמים

    אריאל שרון ברוב שנות חייו הראה את הצדדים הטובים והיפים שבו. הוא אישית אמנם חי כפוקר עול ממש עד כדי כך שאכל שיקוצים נבלות וטריפות ואף לא התבייש להתעסק עם דבר אחר ולאכול את האסור, ובכל זאת הוא הבין כי הקיום היהודי חשוב וכיבד את הרבנים ובעיקר את לומדי התורה ומקיימי המצוות

    ובכל זאת קרה לו משהו שקורה לכל מי שעולה לגדולה, ובשביל להבין את הדברים נמצאת משהו מדהים בתחילת ויקרא, כשהתורה עוסקת בקרבן חטאת בכל נושא וענין כתוב 'ואם' שפירושו אם יקרה כך או כך אז צריך להביא חטאת, אבל כשמגיעים ל'נשיא' כאן לא כתוב עוד 'ואם' אלא 'אשר נשיא יחטא' מי שנושא תפקיד של שררה אין מציאות שלא יחטא, מפני שהתפקיד משחית

    ולכן אין זה פלא מדוע אריאל שרון כשנשא את תפקיד ראש הממשלה שינה כיוון מקצה לקצה, עד כדי כך מהיותו איש ימין הפך להיות שמאל יותר משמאל, הרחיק עד כדי התנתקות מוחלטת שמצד אחד אולי טוב מי צריך את האיזור ההוא, אבל מאידך בטחון המדינה צריכה היתה להלקח בחשבון, הוא האמין כי אם יתנו להם הם יהיו מרוצים, וכבר לא הספיק ללמוד שיש לנו עסק עם מי שאם תתן להם אצבע ירצו את כל היד

    ההתנתקות היתה פשע, תחילה שפיכות דמים של אלפי משפחות, ואחר כך הביטו וראו מה גרמה ההתנתקות הקסמים והטילים ומראין בישין אחרים הם מנת יומנו באיזור

    הלהעביר לידי הערבים שטחים בכזה קלות, מוכיח כי משהו חולה מאוד בו

    ומכאן אני עובר לאריאל שרון במצבו הנוכחי. הכרעת החיים הוא על פי הסוף, מציאות היא כי מי שחזר בתשובה לפני מותו נידון על פי סופו, ישנם מי שכל חייהם חיו חיים מופקרים לא שמרו על תורה ומצוות, אבל בסוף ימיהם שינו את דרכם ושמרו תורה ומצוות הם מאושרים מפני שקיימו את השוב יום אחד לפני מיתתך, ואילו אצל אריאל שרון קרה הפוך, היו לו כל כך הרבה זכויות, ודוקא בסוף הוא גמר זאת רע, שפך הרבה דם, ויחד עם זאת לא השיג דבר בתחום הבטחון

    אריאל שרון יזכר כמי שהביא חורבן על כלל ישראל, צעדיו מאז היותו ראש הממשלה היו רעים ואין זה סוד איך הוא סיים את חייו בחטא ובדרך חמורה אותה הוקיעו כל כך הרבה, ולכן למרות זכויותיו בעבר, הוא נידון על פי סופו

    מהתנהגותו האכזרית מתגנב החשש שמא נכונה הטענה כי אמו לא היתה יהודיה, אכזריות שכזו מתאימה למי שלא יהודי, יהודי לא היה יכול להתעלל בצורה שכזו בכל כך הרבה משפחות לנתק אותם מאדמתם

    מדברי חיים שאולזון

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב