יאיר לפיד בסטטוס בפייסבוק: "אין לנו קיום יהודי מבלעדי התורה" • על המפלגות החרדיות "לא יקרה שום אסון אם הם יישבו באופוזיציה" • לא נגענו

אומרים עלינו שאנחנו פוסלים את החרדים.
זה כמובן לא נכון. אנחנו לא פוסלים ולא מחרימים אף אדם, ובוודאי שאנחנו לא שונאים אף אחד. מוזר בעיני שאני כל הזמן מסביר לחרדים שאיננו שונאים אותם, אבל הם מתעקשים לטעון שאנחנו כן. איני מצליח מבין למה מישהו – אדם או קבוצה – יעשה ככל שביכולתו כדי לשכנע את עצמו ששונאים אותו.
לא יעזור להם. כל יהודי בעולם הוא אחי, ואני לא אכנע לשיח השנאה. לא זאת בלבד, אני חושב גם שעולמנו היה דל יותר בלי לומדי התורה. אין זה אומר שהם אינם יכולים לעבוד או להתגייס לצבא, אבל לימוד התורה היא אחד מערכי היסוד של הישראליות ואין לנו קיום יהודי מבלעדי התורה.
מצד שני, היתה פה מערכת בחירות.
למי ששכח, בחירות הן מאבק בין השקפות עולם. אנשים הולכים לקלפי ומצביעים על הדרך שבה לדעתם צריכה המדינה להתנהל. לפעמים מנצח השמאל, לפעמים הימין, לפעמים הסוציאליסטים, לפעמים הקפיטליסטים, לפעמים תומכי פתרון שתי המדינות, לפעמים חסידי ארץ ישראל השלמה.
בתום הבחירות, מרכיבים את הממשלה לפי התוצאות. כשנתניהו נבחר, היה ברור לכולם שהוא לא יזמין את מרצ לממשלתו. האם זו פסילה? בוודאי שלא. אני משוכנע שנתניהו חושב שמפלגתה של זהבה גלאון היא מפלגה ישראלית לגיטימית, אבל הם מחזיקים בדיעות הפוכות לגבי הדרך שבה צריכה להתנהל המדינה ולפיכך אינם יכולים לשבת באותה ממשלה.
כי ככה זה בדמוקרטיה. אף אחד לא אוהב להפסיד, אבל כולם מקבלים את העקרון הבסיסי לפיו לפעמים אתה בקואליציה ולפעמים באופוזיציה. יש למשל תסריט סביר למדי לפיו הממשלה שתוקם פה בשבועיים הקרובים לא תכלול את "יש עתיד". במקרה כזה אני וחברי נלך לאופוזיציה בראש מורם, מבלי שנרגיש אפילו לרגע שמישהו שונא או פוסל אותנו. כולם מבינים הרי שזה חלק מכללי המשחק הדמוקרטי.
כולם, חוץ מהמפלגות החרדיות.
משום מה התקבע פה העקרון האומר שלא משנה מה תוצאות הבחירות, ולא משנה באיזו השקפת עולם בחרו תושבי ישראל, המפלגות החרדיות חייבות להישאר בממשלה. הם לא "השותפים הטבעיים" של נתניהו, הם השותפים הטבעיים של כל מי שמנצח. ימין שמאל או מרכז, אין הבדל, תמיד נמצא את אלי ישי מחייך מצידו האחד של ראש הממשלה, ואת ליצמן מרצין פנים מצידו האחר.
מדוע בעצם?
האם מישהו שינה את החוקים ושכח להודיע לנו? האם מותר להקים ממשלה בלי הליכוד, בלי העבודה, בלי קדימה, בלי מרצ, בלי המפלגות הערביות, בלי כל מפלגה בעצם, אבל את החרדים חייבים תמיד להכניס לממשלה אחרת תואשם שאתה מטיל חרמות ופסילות? איזה מן תהליך דמוקרטי מוזר זה?
אני לא פוסל בני אדם – חרדים או לא – אבל יש הבדל בין אנשים למפלגות. את החרדים עצמם עלינו לחבק ולקיים איתם דיאלוג אמיתי על עתיד המדינה, אולם המפלגות החרדיות הן סיפור אחר לגמרי.
איני מאמין שש"ס ויהדות התורה יכולות לשבת בממשלה שתעשה את השינוי שעליו הלכנו לבחירות: השינוי בקריטריונים לדיור, לימודי ליב"ה לכל, השיוויון בנטל הגיוס, הקיצוץ המתבקש בתקציבי הישיבות.
תפקידה של "יש עתיד" הוא להחזיר את המיקוד של החברה הישראלית לנושאים כמו חינוך, סיוע לעסקים קטנים, הוזלת הדיור והורדת יוקר המחיה. במילים אחרות, במקום להגדיל את כוחם של סקטורים ולמגזרים, עלינו לסייע למעמד הביניים הישראל שעומד לקרוס בשל הצורך לממן את כל האחרים.
זהו סדר יום אזרחי חדש, אחר, שרוב מכריע של אזרחי המדינה תומך בו, אבל המפלגות החרדיות מתנגדות לו בתוקף. זו זכותם כמובן, אבל פוליטיקאים צריכים גם להיות מוכנים לפעמים לשלם את המחיר על עמדותיהם.
המסקנה המתבקשת היא שלא יקרה שום אסון אם בקדנציה הקרובה הם יישבו באופוזיציה.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.