ידיעות אחרונות'? 'גלובס'? אפשר להגיד עליהם שהם שמאלנים?

נתניהו נזף בבכירי גלי צה"ל על יחס העיתונות לרעייתו שרה: "הדברים ממוחזרים" ■ במקביל עודד את אנשיו להיות "גברים" בהתעמתות עם התקשורת ■ מדוע הפוליטיקאים מתנגחים בתקשורת, בין היא נוקטת קו שמאלני ובין אם לאו?

במהלך השבוע שעבר הגיעו בכירי מערכת החדשות של גלי צה"ל לירושלים למפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בימים אלה, ימי מערכת בחירות, עורך רה"מ מפגשים סגורים תכופים עם עיתונאי התחום הפוליטי והמדיני בתקשורת הישראלית, חלקם אישיים – בעיקר עם עיתונאים בכירים – וחלקם מערכתיים. אל הלשכה הגיעה קבוצת אנשי התחנה הצבאית ובתוכה בין היתר גם המפקד ירון דקל, ראש מערכת האקטואליה ספי עובדיה, והמגיש הבכיר רזי ברקאי.

נתניהו פתח בתלונה. בזו אחר זו, מנה רה"מ ארבע עוולות שעשתה התקשורת לו ולפועלו בשבועות האחרונים. הוא דיבר על הביקור בפריז, ועל איך שחשיבותו הוחמצה בגלל עיסוק התקשורת בהידחפותו אל השורה הראשונה בצעדת מנהיגי העולם; על הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת יפן שזכה להתייחסות אפסית, ועל הנסיעה המתוכננת שלו לקונגרס, אשר לדבריו התקשורת חוגגת עמדה יחידה מתוך רשת פוקס, אשר בה הובעה נגדו ביקורת.

מעל לכל, הדהדה תלונתו של נתניהו באשר ליחס העיתונות הישראלית לרעייתו. "הדברים ממוחזרים", אמר. בסוף דבריו, שלהם האזינו הנוכחים בקשב רב מבלי לקטוע, סיכם נתניהו, "אתם תוקפים אותי כל יום, עכשיו שמעתם מה יש לי להגיד במשך שבע דקות, בלי הפרעה".

דבריו של נתניהו בחדרים הסגורים מתיישבים כהלכה עם המסר שהעביר גם לאנשי "הליכוד", שעליו דווח ב"ידיעות אחרונות" השבוע, ולפיו אל להם לחשוש לתקוף את התקשורת. נתניהו לא לבד בעניין, גם נפתלי בנט, יו"ר "הבית היהודי", נוקט כמעט מאז ראשית הקמפיין הנוכחי טקטיקה של תקיפת כלי התקשורת, ובמסגרתה פוסט שפרסם בגנות אתר האינטרנט ynet ("ירו לי כדור שקר בראש") וראיונות תוקפניים ב"פגוש את העיתונות" בחדשות 2, ובתוכנית "המטה" של חדשות 10, שבה טען כי הערוץ עצמו מתנהל "כמפלגה".

בחזרה לאותו מפגש עם אנשי גלי צה"ל. בתום דבריו של נתניהו, הנוכחים ביקשו להכחיש את דבריו. הם טענו כי הסיקור שהם מעניקים לו אובייקטיבי והגון. דברים דומים אומרים לנתניהו פרשנים בכירים שיושבים איתו באחרונה בארבע עיניים. אבל זה לא באמת משנה. בין אם התקשורת אכן נוקטת קו שמאלני ובין אם לא, הבחירה המודעת באסטרטגיית ההתנגחות בתקשורת אינה מובנת מאליה.

לא סתם אמר נתניהו לאנשיו להיות "גברים" (כך צוטט ב"ידיעות") בהתעמתות עם המסקרים אותם, שכן במידה רבה התקשורת היא סם חייו של כל פוליטיקאי ודרוש אומץ. מדוע אם כן לבחור בקמפיין מודע ונגטיבי דווקא נגד התקשורת, ולהפוך אותה לנושא בבחירות האלה? את מי קמפיין כזה משרת ומה הסכנות בו?

אתרוג או קטרוג?

בסביבתו של נתניהו מדגישים שתחושותיו אותנטיות. שהוא לא עושה שימוש ציני בטרוניותיו נגד התקשורת, וכי הוא משוכנע שהתקשורת מוטה שמאלה ושמה לה למטרה להזיז אותו מכיסאו, שלא לומר "להפיל". הוא יודע שיש שלושה כלי תקשורת עיקריים שמשפיעים על סדר היום הישראלי הציבורי – חדשות 2, "ידיעות אחרונות", ואתר ynet, וכשהוא מביט בשלושתם הוא סבור שהם נגדו.

אבל אלה לא רק הם בראייתו של רה"מ, מבחינתו מדובר בסחף שסובב בכל מערכות התקשורת. בלשכתו של נתניהו קוראים לזה "אתרוג/קטרוג". התקשורת "מאתרגת" את מי שנוהג על-פי אמות המידה שלה, כביכול, ותוקפת את מי שנגדה. לו היה נתניהו יוצא להליך פינוי שטחים, הוא היה מאותרג גם כן. הוא בטוח בזה.

לסכסוך של הימין מול התקשורת יש היסטוריה ארוכה, שמתגלגלת עד לראש הממשלה המנוח מנחם בגין. אלא שהתקשורת של 77' היא לא התקשורת של 96', ערב עלייתו של נתניהו לשלטון בפעם הראשונה, ובוודאי לא זו של היום. בשנת 2015, מצהירים נתניהו ובנט כי הם מעלים פוסטים בפייסבוק, על מנת להתגבר על התעלמות התקשורת מפועלם החיובי.

גם ב-96' נתניהו נזהר לתקוף את התקשורת, שהייתה מצומצמת מאוד וריכוזית. הימים היו ימי פוסט רצח רבין, גם הימין הלגיטימי זכה לקיתונות של בוז מהעיתונות, וראש הממשלה ביקש להוכיח שהוא מנהיג ראוי לתפוס את השלטון. החוויות הקשות שלו ושל אשתו שרה מול התקשורת בקדנציה הראשונה, הולידו בסופו של דבר בשנת 99' את נאום התקיפה המפורסם בכנס פעילי "ליכוד" בצפון, "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". היה זה בשבוע האחרון לקמפיין שהלך וקרס, כשתמונת נצחונו של ברק הלכה והתבררה.

"תקיפת התקשורת הגיעה הפעם מוקדם יותר מבדרך-כלל", אומרת היועצת האסטרטגית רונית אקשטיין, שהייתה יועצת אסטרטגית של "הליכוד" ערב חזרתו לשלטון בין השנים 92' עד 96'. "התקפות נגד התקשורת מגיעות בדרך-כלל בסיומו של הקמפיין. זו טקטיקה שמגיעה מתוך תסכול נקודתי, ומתפתחת לאסטרטגיה. זה מתחיל מייאוש ומהעובדה שליריב יש מסרים שנטמעים, לעומת המסר שלך שלא נקלט. זה הופך לאסטרטגיה, כשאומרים לך חפש אויב ותקוף אותו, והתקשורת תמיד מצויה שם. כל מי שתקף את התקשורת עד היום, יצא מזה מורווח".
על שולחנם של יועצי התקשורת של בנט ונתניהו לא מונחים סקרים עדכניים שמוכיחים שהציבור נהנה מתקיפת התקשורת, אבל אין באמת צורך בסקרים כאלה. "אתה יודע שכשאתה תוקף את התקשורת אתה מעורר את הציבור מתרדמתו", אומר יועץ בכיר באחת המפלגות, "וזה נכון בעיקר לציבור הימני, שברור שהוא מרגיש שהתקשורת לא מייצגת את עמדותיו. לכן, כשבנט תוקף את התקשורת, הוא מחזק בעיקר את מאגר מצביעיו הטבעיים. האנשים שחוזרים מעמל יומם הלא מתגמל, מסתכלים בטלוויזיה, וכועסים על המציאות כפי שמדווחים להם אותה 'השמאלנים'".

יצוין, כי ההתנגחויות הפומביות בתקשורת נעשות בדרך-כלל במסגרת כנסים של פעילי המפלגות ולא אל מול הקהל הרחב.

לדברי אקשטיין, "כשבנט מתייצב באולפן ותוקף את מארחיו, זה בא לענות על צורך נקודתי של קמפיין. הרי התקשורת בנתה את בנט, הפכה אותו למגניב, ובנט רוצה לקבל יחס אוהד יותר מצופי 'המטה' (תוכנית פוליטית המשודרת במוצ"ש בערוץ 10, ל"א), להראות שהוא יודע להיות קול ונשכני ולתקוף את התקשרות. זה יחס לא הוגן מבחינתו".

על-פי סקר שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה בעבור המגזין "ליברל", אין אחיזה במציאות לטענות שהתקשורת שמאלנית. לשם הדגמה, לאורך שנת 2014 זכה נתניהו ל-1,225 כותרות חיוביות או נייטרליות בכלל העיתונות המודפסת, לעומת 745 שליליות. לדברי היועץ האסטרטגי משה דבי, מדובר באסטרטגיית הסחה. "זה מדהים שלא בנט ולא נתניהו לא העלו קמפיין פוזיטיבי לפי שעה, רק נגטיבי", אומר דבי. "נראה שאין משהו חיובי להגיד".

לדבריו, "הרי ברור שהתקשורת לא שמאלנית – חדשות 2? 'ישראל היום'? 'ידיעות אחרונות'? 'גלובס'? אלה גופים שאפשר להגיד עליהם שהם שמאלנים? קמפיין כזה מדבר לציבור שלהם, ובא להחזיק היטב את קהל הבוחרים הטבעי. זה לא מדבר לציבור שאינו נמנה עם המצביעים האוטומטיים למפלגות הימין, התקשורת הרי לא תפסיק לסקר את בנט בגלל זה. הוא יוצר שיח על התקשורת עצמה ומניפולציה על סדר היום התקשורתי, במקום להתעסק במהות – מדברים על הנושא החברתי? על נישואים חד-מיניים? זה לא הנושא, התקשורת נגדי. זו מניפולציה של האג'נדה, זו הסחה והוא מצליח בזה".

לדברי אקשטיין, התקשורת לא מוטה פוליטית, אלא מוטה דווקא כלפי מי שמספק לה חומר, ובמקרה הזה לבנט אין מה להלין. "התקשורת אוהבת את מה שאנחנו קוראים לו לוקינג גוד", היא אומרת, "אנשים שנראים טוב, זורמים, מביאים עמדות חדות, מספקים ניוז ואומרים את מה שהם חושבים. דף המסרים שהפוליטיקאים נוטים לדקלם לא מחלחל באמת".

לדבריה, יש מקום לערער על עצם המושג "תקשורת". אחרי הכול, "היום התקשורת היא מושג שלא נמצא בערכים מוחלטים. רוב הציבור עובר לצרוך באינטרנט, לכן התקשורת המסורתית היא נדבך שלא יכול לשנות באמת עמדות פוליטיות. צריך להתייחס לזה בפרופורציה – נכון שהיא מעודדת את השמאל, אבל 'הליכוד' והימין בשלטון כבר שני עשורים, בשורה התחתונה היא חסרת השפעה ובמקרה הרע היא משעשעת.

"הציבור בכללותו לא אוהב את המראה שלו, ולכן הציבור לא אוהב את התקשורת. תקשורת היא מילה אמורפית שקל לעשות בה שימוש – לא ראינו ולא נראה ביקורת על התקשורת כשהקמפיין מצליח והסקרים ממריאים. התקשורת של היום היא לא התקשורת של פעם – של כתבים שמביאים מכלול עמדות. היום תקשורת נותנת ביטוי למי שמוצא חן בעיניה ועובר טוב מסך ומספק כותרות".
"להרוויח נקודות קלות לטווח קצר"

ומה עובר על העיתונאי שמותקף בשידור על-ידי המרואיין? רינה מצליח, מגישת התוכנית "פגוש את העיתונות" המשודרת בערוץ 2, שמרה על קור רוח כשיו"ר "הבית היהודי" התנגח בה בשידור, ככל הנראה עדיין מרוגז מהדברים שהטיח בו הפרשן אמנון אברמוביץ' ערב לפני ב"אולפן שישי". אך לא מן הנמנע, שהתחושות הפנימיות שלה היו שונות ממה שידרה על המסך ועל-פי גורמים בחדשות, היא יצאה נסערת מהראיון.

האם כצעד טקטי, נכון למרואיין לתקוף את מארחו, האם הדבר מכניס אותו מיידית למגננה או דווקא מלבה את היצרים? "ברור שזה אסטרטגי ולא אותנטי", אומרת מצליח ל"גלובס", "לפעמים המתקפה על התקשורת היא מפלטו של החלש, אתה מחפש לתקוף מישהו שלא יגיב לך ולא יענה לך בחזרה, כי זה מה שאנחנו העיתונאים עושים בדרך-כלל, בטח שבשידור. אתה רוצה להרוויח נקודות קלות, ואלה אכן נקודות קלות כשתוקפים עיתונאים, לעומת כאשר תוקפים יריב או מהלך של יריב. אבל אלה נקודות שצבועות בצבע מים, שלא יחזיקו מעמד".

– מדוע?

"משום שהעיתונות היא לא דבר הכי פופולרי בתפיסה המיידית של הציבור, ולכן אלו נקודות טובות לטווח קצר. אבל בטווח הארוך, בדימוי של איש הציבור, זה לא תורם לו. כי בסוף כולם יודעים שהעיתונאים מייצגים את העם. כשבנט תקף אותי זה היה בצורה כל-כך חריגה, אלימה ובלתי מוסברת, שאני חושבת שאפילו בציבור שלו זה לא עבר יפה. כולם יודעים שהתקשורת היום כל-כך מגוונת וכל-כך רבת פנים, אז כל הסיפור הזה שהעיתונות שמאלנית, כבר לא מוכר כמו פעם".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.