יהיה מענין: עשרת הימים הגורליים של הממשלה

ממשלה בפלונטר: 10 ימים למועד האחרון לאישור התקציב והספקנות בקואליציה גוברת ■ במערכת הפוליטית מעריכים כי התקציב לא יאושר בזמן ■ האם הבחירות יוקדמו? ■ לילך ויסמן

1. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יידרש להכריע כבר ביממות הקרובות בארבע סוגיות מאקרו-כלכליות מרכזיות – אחרת הממשלה לא תצליח לאשר בזמן את תקציב המדינה. מקורות המעורבים בהכנת התקציב העריכו היום (ב') כי קיים עדיין סיכוי קטן שהממשלה תעמוד בלוחות הזמנים התובעניים לאישור התקציב, אך כנראה שכבר לא ניתן יהיה לעשות זאת מבלי לדרוס בדרך כמה מנוהלי מינהל תקין שהתגבשו בשנים האחרונות סביב תהליך אישור תקציב המדינה, ולמעשה "נדרש נס" כדי שהדבר אכן יקרה.

חוק יסוד משק המדינה מחייב את הממשלה להגיש את תקציב המדינה לכנסת "לא יאוחר מ-60 יום לפני תחילת שנת הכספים" – כלומר בסוף חודש אוקטובר.

את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים המצורף אליו מכינים באגף התקציבים באוצר – התהליך נמשך לא פחות משישה שבועות מרגע אישור התקציב בממשלה. השנה כבר סוכם כי באגף התקציבים יעבדו בימי חול המועד סוכות כרגיל, אך עדיין נדרשת הממשלה לאשר את התקציב בסוף השבוע הבא לכל המאוחר, על-מנת שתצליח לעמוד בדד-ליין להגשת הצעת התקציב לכנסת. ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה 2015 נקבעה ל-11 בספטמבר, כלומר ליום חמישי בשבוע הבא. כדי שהשרים יוכלו להתכונן כראוי לישיבה התפתח בשנים האחרונות נוהג שלפיו מעבירה להם מזכירות הממשלה את הצעת התקציב 10 ימים מראש – לפי הנוהג הזה אמורים היו השרים לקבל את התקציב לידיהם כבר היום. השנה זה לא יקרה. נכון לשעות הבוקר, עדיין לא סוכמו מסגרות תקציב המדינה ואפילו לא נקבעה ישיבת המשך לישיבה סביב הסוגיה שהתקיימה בשבוע שעבר אצל ראש הממשלה.

מעניין לציין שהשנה האוצר דווקא ניסה לשפר את היכרותם של השרים עם התקציב וחוק ההסדרים והחליט לקיים שלוש ישיבות מקדימות של הקבינט החברתי-כלכלי בסוגיות המרכזיות ובשינויים המבניים שמוצעים. דיון ראשון של הקבינט התקיים ב-17 ביולי, בתחילת מבצע "צוק איתן", אך שני הדיונים האחרים שתוכננו עדין לא התקיימו וכלל לא ברור האם יתקיימו לפני ישיבת הממשלה.

2. עוד לפני שישיבת הממשלה תוכל להתקיים ולפני שניתן יהיה להעביר את הצעת התקציב לעיון השרים, צריכה הממשלה לקבוע מהן מסגרות התקציב ובראשן תקרת ההוצאה ומגבלת הגירעון, בהתאם לכללים הפיסקאליים.
ההחלטות על מסגרות התקציב מחייבות את הכרעותיו של ראש הממשלה. ישיבה ראשונית בנושא שהתקיימה בשבוע שעבר הסתיימה ללא הכרעה לאחר שהתברר כי קיימים פערים מהותיים בין האוצר לבנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה. בימים הקרובים אמורה להיקבע ישיבת המשך שבה תוצג לראש הממשלה התחזית המעודכנת של האוצר להכנסות המדינה ב-2015.

באוצר אמורים לסיים את עדכון התחזית לאחר שיתקבלו נתוני גביית המסים לחודש אוגוסט. התחזית שתוגש הפעם צפויה להיות שמרנית במיוחד: ראשית, לאור הירידה הצפויה בהכנסות ממסים בגלל ההאטה בפעילות הכלכלית במשק – האטה שכבר הורגשה בנתוני גביית המסים המאכזבים לחודש יולי. שנית, עורכי התחזית פעלו השנה בראשונה תחת איום מבקר המדינה שמתח ביקורת קשה על ראשי אגף תקציבים קודמים בגין תחזית הכנסות אופטימית מדי שהכינו ל-2012. הדוח מייצר תמריץ נוסף על אנשי האוצר להמעיט בהערכת ההכנסות בתחזית הקרובה.

3. לאחר שתתקבל תחזית ההכנסות, יידרש נתניהו להכריע במחלוקות הבוערות ובראשן כמובן גובה תקציב הביטחון לשנה הקרובה. בה בעת שמערכת הביטחון מבקשת להגדיל את תקציבה ל-2015 ב-11 מיליארד שקל, מוכנים באוצר להגדלה של 5 מיליארד לכל היותר, ומאיימים כי כל הגדלה מעבר לכך תחייב קיצוץ עמוק בתקציבי המשרדים החברתיים. החלופה לקיצוץ כזה יכולה להיות רק העלאת יעד הגירעון ל-3.3% עד 3.5%, כפי שמציע האוצר – אבל הצעד הזה מעורר כידוע התנגדות עזה אצל נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל.

להחלטות שיקבל נתניהו בנושא תקציב הביטחון והגירעון תהיה השפעה רבה על שתי ההחלטות הנוספות שהוא נדרש לקבל – העלאת מסים ותקרת ההוצאה. שר האוצר כבר הכריז על העלאת מסים כחציית קו אדום מבחינתו שיוצרת במידה רבה מאזן אימה מול הקו האדום של פלוג וקנדל בנושא יעד הגירעון. מה שמסבך עוד יותר את המצב היא כמובן יוזמת הפטור ממע"מ לרוכשי דירות של לפיד והוצאות נוספות שכרוכות בהמלצות ועדות גרמן ואללוף. כל ההצעות האלה מגבירות את הלחץ לכיוון העלאת תקרת ההוצאה התקציבית ביותר מ-2.6% – כשלמרבה האירוניה היה זה דווקא האוצר שטען עד לא מזמן כי מדובר בשיעור גידול גבוה מדי.

4. ארבע ההכרעות שיידרש נתניהו לקבל יחייבו בהכרח ויתורים כואבים מצד חלק מהשחקנים – אם לא כולם. אחרי שלפיד, פלוג ואולי גם יעלון ייאלצו לבלוע את הצפרדעים יופץ התקציב לשרים, שכאמור יקבלו הרבה פחות זמן לעיין בו לעומת שנים קודמות. השרים יתמרמרו מן הסתם, והתוצאה עשויה להיות אי-אישור התקציב בישיבת הממשלה ב-11 בספטמבר. תרחיש כזה יגרור כמעט בוודאות אי-עמידה בלוחות הזמנים לאישור התקציב בכנסת. ומה יקרה אם התקציב לא יאושר עד ל-31 בדצמבר, כפי שדורש החוק? לממשלה תעמוד במקרה זה ארכה נוספת, עד סוף חודש מארס, לאישור התקציב – כשבינתיים תהיה רשאית להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב השנה הנוכחית. זהו מצב לא נעים מבחינת ההשלכות שיהיו לו על הוודאות במשק ועל אמינותה של ישראל בשוקי ההון הבינלאומיים. אם התקציב לא יאושר עד לסוף הרבעון הראשון של 2015 והחוק לא יתוקן – תפוזר הכנסת וייערכו בחירות.

5. ואולם לאף אחת מהשותפות הקואליציוניות אין אינטרס בעת הזו להקדים את הבחירות. לכן, על פי הערכות, אם תקציב המדינה יוגש, הוא גם יעבור. המפלגות אולי ינסו לגזור קופונים ולשפר עמדות, אבל בסופו של דבר כולן חפצות חיים ולכן יצביעו בעד התקציב. השאלה שמטרידה את אנשיו של לפיד היא האם מבחינה פוליטית בכלל כדאי להעביר תקציב. יש עתיד צוללת בסקרים ומאבדת מנדטים מדי חודש. תקציב גזירות כמו זה שצפוי לעבור עלול להבריח ללפיד את מעט האלקטורט שעוד נשאר לו. כשבקרוב מאוד הוא יצטרך להחליט אם הוא מוותר על חוק מע"מ אפס ורומס את האמינות שלו, או מעלה מסים ומפר את כל ההבטחות שלו, אין ספק שכל בחירה שלא יעשה עלולה להביא אותו לריסוק אלקטורלי. מצד שני, לפיד יודע שאם יפיל את הממשלה ויוביל את המדינה לבחירות מבלי שהצליח לממש אף אחת מההבטחות שלו לבוחר, הוא יואשם בגרירת המדינה לבחירות – ולא ישכחו לו את זה בקלפי.

לפיד היה מעדיף שלא להעביר תקציב, ולפרוש לשנה-שנתיים לאופוזיציה. אלא שלפי שעה לא נראה שיהיה מי שייכנס במקומו לקואליציה. החרדים היו רוצים לראות את עצמם מחליפי מקום, אלא שליברמן מתנגד להצטרפותם לממשלה, ומפלגת העבודה אפילו לא שוקלת את האפשרות. מכאן שכל פרישה של לפיד תוביל לבחירות שלאחריהן לא ברור כמה מחברי הכנסת של יש עתיד יזכו לראות את משכן הכנסת מבפנים. אנשיו של נתניהו מביטים מהצד בהנאה. הם יודעים שלפיד לא יכול להרשות לעצמו בחירות, ולא נותר להם אלא לספור לו את המנדטים שצוללים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.