יום הבחירות של מרן: "תסתובבו בבית האבלים ותורו להם בשמי לצאת להצביע"

ארבעת המשמשים בקודש שוחחו עם עיתון 'יום ליום' וסיפרו על יום הבחירות של מרן ועל חודשי חייו האחרונים מלאי הייסורים עד לרגעי פטירתו – "ביום הבחירות עצמו היה מתפלל בנץ החמה, ומיד לאחר התפילה היה דופק על השולחן ומצווה על כל אחד ואחד ללכת ולהצביע באופן מיידי, טרם אכילת פת שחרית

 

ארבעת המשמשים בקודש שוחחו עם עיתון 'יום ליום' וסיפרו על יום הבחירות של מרן ועל חודשי חייו האחרונים מלאי הייסורים עד לרגעי פטירתו * "ביום הבחירות עצמו היה מתפלל בנץ החמה, ומיד לאחר התפילה היה דופק על השולחן ומצווה על כל אחד ואחד ללכת ולהצביע באופן מיידי, טרם אכילת פת שחרית" * על תחנוניו בבית החולים: "אני לא מצליח ללמוד, אני לא שווה כלום בלי תורה"

ארבעת המקורבים ביותר למרן זיע"א, בני משפחה ומשמשים מספרים על דאגתו הכנה של מרן לעולם התורה ועל יום הבחירות לו. הרב יעקב סיני, נכדו ומבאי ביתו מספר על דאגתו העמוקה לעולם התורה ולמפעליו הכבירים. אנקדוטה לכך היתה, כאשר עלה ראש הממשלה בנימין נתניהו, למעונו של מרן בכדי לנחמו על פטירת בנו הגאון רבי יעקב זצ"ל, פנה אליו מרן בבכייה ואמר לו: "בני עלם חמודות היה, אך צערי על עולם התורה שלא יגייסו חלילה את בני הישיבות הוא גדול יותר", והפציר בנתניהו להעביר מן הארץ את גזירת הגיוס. "בני המשפחה ששהו ימים ולילות במחיצתו, היו שומעים את מרן מתעורר משנתו ויושב ובוכה בכי מר על הרס עולם התורה והפגיעה הקשה בישיבות הקדושות. '"מה יהיה על התורה, מה יהיה על בני הישיבות?'", היה נאנח מרן.

הרה"ג רבי אמיר קריספל שליט"א ממחיש את חרדתו של מרן זיע"א לנוכח הכוונה לפגוע בעולם התורה ומדגיש כי תמיד סבר שיש בכוחנו להציל את עולם התורה והיהדות על ידי חיזוקה של תנועת ש"ס. "רק כדי להמחיש לך עד היכן היתה דאגתו של מרן", מספר הרב קריספל, "בכל מערכת בחירות וגם במערכת הבחירות האחרונה לפני כשנתיים, היה קורא לי מרן ומבקש ממני להסתובב ולאתר בתי אבלים, ולהורות להם בשמו שיצביעו ש"ס. ואף הוסיף בלשון קודשו: אם יהיו כאלו שיסרבו לך, מייד תביא לי אותם בטלפון. באמת היו כאלו שהסתפקו, ומיד התקשרתי למעונו של מרן. הוא שוחח עימם והורה להם לצאת ולהצביע ומיד לשוב לביתם להמשיך ולהתאבל כדת וכדין. כל זה כדי להראות את חשיבות המערכה הרת הגורל לחזק את תורת ישראל על ההצבעה לתנועת ש"ס.

עוד סיפר הגר"א קריספל, כי לכל אורך מערכת הבחירות היה פונה אליו מרן ושואל אותו: מה עשית היום למען הצלחת התנועה, על כמה יהודים השפעת? "הוא היה שולח אותי במיוחד לראשי כוללים, ומורה לי לדרוש בשמו להורות לכל האברכים להפסיק את לימודיהם, ולצאת לפעול למען חיזוקה של תנועת ש"ס. ראש כולל שהיה ממאן ולא מתלהב בלשון המעטה לשלוח את האברכים לעבוד בבחירות, היה מבקש ממני להביא אותו אליו. וכך היה. היינו מביאים בפניו כמה וכמה ראשי כוללים, ודיבר על ליבם בדבר החשיבות להיחלץ חושים לפעול למען תנועת ש"ס. באוזניי שמעתי כיצד היה מרן ממש מתחנן וכמעט בוכה בדמעות שליש ואומר: אילו היה בכוחי הייתי יוצא בעצמי להשפיע על אחינו שבשדות לפעול למען התורה, למען תנועת ש"ס.

"אף ביום הבחירות עצמו היה מתפלל בנץ החמה, ומיד לאחר התפילה היה דופק על השולחן ומצווה על כל אחד ואחד ללכת ולהצביע באופן מיידי, טרם אכילת פת שחרית או כל עיסוק אחר, ופקד על כל אנשי ביתו והסובבים אותו לצאת ולהצביע בשעת בוקר מוקדמת מיד לאחר התפילה, ואת שאר היום לנצל בכל רגע לשכנע עוד ועוד יהודים שיצביעו ש"ס".

הרה"ג ר' אליהו שטרית שליט"א, אשר זכה ללמוד בחברותא במחיצתו של מרן זיע"א, "זכור אזכור כיצד נכנסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ופמלייתו לחדר, ומרן ישב רכון על ספריו ושקוע עמוק בלימודו. רק כעבור דקות ארוכות הרים את הראש וראה שמולו עומד ראש הממשלה. שום דבר לא עמד לנגד עיניו, אך ורק עמל התורה, וכשפוגעים בעולם התורה ובתנועת ש"ס, הוא ראה זאת כפגיעה קשה בו עצמו". עוד סיפר, כי עם היוודע תוצאות הבחירות, כאשר שמע מרן את התוצאה – 11 מנדטים מפיו של יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, מיד פתח ואמר: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ושב לאלתר לעמול בתורה".

הרב צבי חקק, האיש ששימש בקודש ביד רמה במשך שנים את מרן זיע"א, מתאר את הרגעים הראשונים מאז נפל מרן למשכב:  "כשהגענו בלילה הראשון לבית החולים הבחנו שהרב מוטרד מאוד. הגאון רבי משה ואנוכי ניסינו לברר מה מפריע לו, אך הוא לא השיב, 'הכל בסדר'. ראינו שהכל לא בסדר ושאלנו שוב ושוב מה מפריע לו, עד שהסכים להשיב: "אני בלי ספרים! איך אתם רוצים שיהיה בסדר?" ירדתי מהר והבאתי מלמטה גמרות כבקשתו ועד הבוקר הוא ישב ולמד גמרא (כמדומה שהיתה זו מסכת יומא).

"בכל משך שהותו בבית החולים הבחנו בתופעה מופלאה: רוב הזמן הרב למד. גם מתוך הייסורים הקשים ביותר הוא למד. הרב היה שוכב או יושב ולומד עד לאפיסת כוחותיו, עד שהיה נרדם ממש. בכל פעם היינו לוקחים את הספר וסוגרים אותו כדי שלא ייפול ויתבזה. בכל פעם בדקנו באיזה דף הרב אחז. בכל הפעמים, כשהרב התעורר, היה מבקש: 'פתח לי את הגמרא בדף פלוני' – תמיד היה זה באותו דף שנותר פתוח בהירדמו! אם לא היה באפשרותו ללמוד מהספר – היה לומד ומשנן בעל פה. תורה בשבילו היתה חייו".

 

בתקופה האחרונה ידע מצבו של מרן עליות ומורדות. בימים האחרונים הראו הסימנים על התאוששות. התקווה החלה לפעם, אך בליל מוצאי שבת, בסביבות השעה 4 בבוקר, החל תהליך ההידרדרות. בסביבות 6-7 החלו שלבים נוספים של קריסת הכבד ומעט לאחר מכן נקראה המשפחה כולה אל מיטת מרן. בה בעת התכנס עם ישראל כולו להיכלי התורה והתפילה בניסיון לבקוע רקיעים.

אראלים ומצוקים אחזו בארון האלוקים במלחמה עזה שבה נוצחנו. הרב הסתלק בשעה 1.23 בצהריים. שמועות שונות אמרו אחרת, בעקבות העובדה שהרב עדס הגיע למקום מוקדם יותר, אמר את פסוקי יציאת הנשמה והלך. אולם בפועל הרב עוד היה בחיים באותה שעה. מילותיו האחרונות של מרן זיע"א היו: "אין לי כח יותר, אני לא רוצה לסבול יותר"!!!

בתקופה האחרונה סבל מרן מכאבים עזים. כל הבדיקות לא הצליחו להצביע על הגורם להם, רופאים מכל העולם כולו ניסו למצוא את האבחון הנכון אך לשווא. מרן לא הצליח ללמוד מחמת הסבל והייסורים הללו שהפריעוהו מריכוזו. "אני לא מצליח ללמוד, אני לא שווה כלום בלי תורה", היה מתאונן מרן שוב ושוב, הוא בכה ממש על כך שאינו יכול ללמוד תורה כהרגלו מזה קרוב לתשעים שנה ברצף ובאהבה עצומה.

הרב צבי חקק נזכר במעשה שיש לו משמעות מיוחדת אף בזמן הזה: "בתקופת כהונת ברק כראש ממשלה, הוטחו על ראש הציבור החרדי גזירות קשות, בנו של מרן הגאון הגדול הרב דוד שליט"א, שאל את אביו: "אבא! איך יכול להיות שאנחנו סובלים גזירות כל כך קשות?" מרן נאנח והשיב לו: "בני, הגזירות הללו הן התחלה של פעמי משיח. נתפלל שאכן המשיח יבוא במהרה והקב"ה יאמר די לצרותינו".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.