יום הזיכרון • מיוחד ל"קוקר": ח"כ אורי מקלב מספר על דודו שנפל במלחמת העצמאות

ח"כ אורי מקלב בראיון מיוחד ל"קוקר" על דודו, אורי מקלב, שנפל במלחמת העצמאות: "המדינה צריכה לדעת שיש מהנופלים שנפלו למען תורת ישראל. הדרך לכבד את זכרם: לא לפגוע בלומדי התורה"

לקראת יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, ערכנו שיחה מיוחדת עם ח"כ אורי מקלב, שסיפר על דודו, על שמו הוא קרוי, שנפל בעת שהגן על ארץ ישראל במלחמת העצמאות.

תפסנו את מקלב באמצע שליחת מכתב תנחומים למשפחתו של האדריכל רם כרמי, שנפטר לפני שלושה ימים. מתברר שכרמי הוא משפחה של מקלב. מקלב מספר כי כרמי זכה שביתו הינה אשה שומרת מצוות, ובניה לומדים בישיבות הקדושות.

שאלנו את מקלב על דודו שנפל במלמחת העצמאות. "הוא היה בחור מוכשר במיוחד" מספר מקלב, "זו היתה אבידה גדולה למשפחה. זכרו של אורי נישא בפי הוריו, סבי וסבתי, ובמשפחה המורחבת, בכל עת ומקום.

"סבי, דוד מקלב, פעל רבות למען משפחות שכולות ואלמנות צה"ל. מאז שאורי נפל במלחמה, היה סבי מגיע לבתי המשפחות, מנחם אותם ועוזר להם בכל אשר היו נצרכים.

"במשך שנים פעל סבי, כמזכיר "יד לבנים" בפתח תקוה, למען אותם משפחות שאיבדו את יקירם. סבי ראה בזה שליחות מאת בנו אורי, ולכן פעל למענם ללא לאות".

על דודו, אורי, שעל שמו הוא נקרא, סיפר לנו ח"כ מקלב כי "הוא היה נערץ על ידי מפקדיו ועל ידי פקודיו באצ"ל. הוא היה צנוע מאוד, אינטילגנט, חרוץ ואחראי. מפקדיו של אורי סמכו עליו כל כך שרק הוא ידע את כל שמות החיילים והמפקדים במחתרת. הסודות הגדולים ביותר של המחתרת באזור היו שמורים אצלו. הוא ניסח את הכרוזים של האצ"ל והעביר קורסי הדרכה למגויסים הטריים.

"בגלל הכריזמטיות שלו, אורי, שכונה במחתרת "זבולון", הצליח לגייס רבים באזור השרון למחתרת. הכריזמה שלו הגיעה מהשקט שלו. הוא היה צנוע ושקט כל כך שהשלטונות הבריטים לא חשדו בו בתחילה. הוא היה בעל מידות ויושר יוצאות דופן. הוא היה שומר את הכסף שהמחתרת הייתה לוקחת מההתקפות על הבנקים בכדי לממן את פעילות המחתרת, עד כדי כך סמכו עליו.

"אורי היה שותף לחלק מהפעולות הגדולות של האצ"ל נגד הבריטים. הוא שותף בהתקפה המפורסמת נגד תחנת המשטרה הבריטית ברמת גן, שם נתפס דוב גרונר ז"ל, משם לקחו לוחמי האצ"ל נשק רב. לאחר מכן הבריטים כבר החלו לחפשו.

ח"כ מקלב סיפר לנו על הפעולה בה נפל דודו: "אורי השתתף בכיבוש שכונת מנשיה, בצפון יפו ומיד לאחר מכן יצא בראש קבוצה לכיבוש הכפר יהודיה (יהוד), משם ירו הערבים ישירות על העיר פתח תקוה. תוך כדי ירי חיפוי על חבריו, הצליח להבטיח לקבוצתו את הדרך להתחבר עם יתר היחידות ולפרוץ את שורות האויב, אך הוא עצמו, בזמן שקפץ מעל המחסה שתפס, נפגע מצרור שנורה לעברו, ונפל ב-כ"ה בניסן תש"ח. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בפתח תקוה. כידוע, חלק ממשפחת מקלב נרצחה באכזריות בפרעות תרפ"ט במוצא.

"סבי תרם רבות לישיבה ביהוד של הרב טורצ'ין. העיריה ביהוד החליטה להנציח את שמו של אורי וקראה רחוב על שמו. ישנו אפילו רחוב ביהוד שקרוי על שמו.

לדברי ח"כ מקלב, הדבר יוצא הדופן במיוחד שבלט אצל אורי, הוא השמירה על המצוות בזמן הלחימה במחתרת, דבר נדיר וקשה באותם ימים. "כל מי שהכיר את אורי ציין את שמירת המצוות הבלתי מתפשרת שלו" אומר מקלב, "אורי שמר על המצוות במסירות נפש ממש. הוא היה הולך ברגל בשבת מביתו למפקדה ביפו בשביל לא לחלל שבת, והוא לא הסתמך על שום היתרים של פיקוח נפש.

"פקודיו סיפרו למשפחה שהוא אהב את ארץ ישראל בגלל התורה, והוא ידע שכל זכות הקיום שלנו בארץ הוא בגלל התורה הקדושה. פקודיו סיפרו שבנוסף ללימוד שהרביץ בהם על דרכי הלחימה, הוא הרביץ בהם גם את האידיאל הנשגב שארץ ישראל היא שלנו בזכות התורה. שמירת התורה והמצוות היו אצלו במקום הראשון. כאשר הביאו את גופתו נמצא על יד הרימונים החיים שהיו ברשותו זוג תפילין שאותם לקח לכל מקום.

לדברי מקלב ישנם חיילים ש"ההיסטוריה מדלגת עליהם. כנראה לא נוח לחלק מהאנשים סוג ציונות כמו של אורי ז"ל. ציונות ששאובה מהתורה, ציונות יחד עם שמירת מצוות. אורי מסר את נפשו למען ארץ ישראל, אבל קודם כל הוא מסר את נפשו למען תורת ישראל. זכרו ופועלו אמורים להורות את הדרך לכל השאר – אסור לפגוע בתורת ישראל.

שאלנו את ח"כ מקלב על יחסו ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. "המדינה קבעה את היום הזה כיום שבו מתייחדים עם הנופלים" אומר מקלב ומוסיף, "רוב משפחות הנופלים מקבלות את זה וזוהי בעצם הדרך היחידה בה המדינה זוכרת את הנופלים. אני מכבד את זה. יחד עם זאת, ישנם משפחות שהדרך בה הם היו רוצים שהמדינה תנציח את יקיריהם היא בשמירה על מסורת ישראל ועל תורת ישראל, כמו אורי, שזכה שמשפחתו אחריו הינם לומדי תורה.

כאן עובר מקלב להתקפה חריפה על התנהלות המדינה, בפרט בחודשים האחרונים מאז כינונה של הממשלה החדשה. "ברדיפה של המדינה את ציבור שומרי בתורה, כמו שאנחנו רואים בזמן האחרון, פוגעת המדינה בזכר אותם נופלים שנפלו על קידוש ה' – על תורת ישראל. זה לא הנצחת זכרם של הנופלים הללו, אלא זו פגיעה בזכרם". לדבריו, "המדינה צריכה לכבד את זכר כל הנופלים ולא רק את חלקם.

מקלב מוסיף לתקוף: "יש ציבור בארץ שהמדינה מנסה להפוך אותו ללא לגיטימי. כל ההתנהלות בזמן האחרון וכל ההסתה נגד לומדי התורה, ההתנכלות והקושי שהמדינה מערימה על לומדי התורה, פוגעים בזכרם של אלה שהקיזו את דמם על האדמה הזאת למען התורה".

סמל אורי מקלב (מתוך אתר משרד הביטחון)

דודו של ח"כ אורי מקלב, אורי מקלב
דודו של ח"כ אורי מקלב, אורי מקלב

בן רבקה ודויד (ממשפחת מקלב אשר כמה מבניה נהרגו בידי הפורעים הערביים בפרעות תרפ"ט), נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ח (29.6.1928) בפתח תקווה למשפחה שומרת דת ומסורת. הוא למד בבית-הספר הדתי "נצח ישראל", הצטיין בלימודיו ובהתנהגותו, וחיבוריו על נושאים דתיים-לאומיים זכו לתהילה בפי מוריו שניבאו לו עתיד ספרותי. גם בהמשיכו ללמוד בגימנסיה "אחד- העם" היה מטובי התלמידים ושמר אמונים למסורת ישראל (ואף כאשר היה בשירות המולדת הקפיד על הכשרות במחנות ובמחיר הליכה ארוכה ומיגעת נמנע מחילול שבת בנסיעה).

אורי היה בעל להט לאומי עמוק ושואף לפעולה ועוד בילדותו הצטרף לתנועת בית"ר. בשנת 1944 הצטרף למחתרת אצ"ל. בשקידתו ובהצלחתו בלימודים לא ניכר כלל שהוא מקדיש הרבה זמן ומרץ לפעולות המחתרת. כיוון שהיה שתקן ומכונס בתוך עצמו, ידע לשמור סוד ובתקופת החיפושים לא עורר תשומת-לב וחשד כלשהו. באצ"ל מילא אורי תפקידים שונים: הדבקת כרוזים, הפצת כרוזים על-ידי פצצות נייר, ארגון, תעמולה, הדרכה, גיוס חברים, והשתתף בפעולות רבות נגד הבריטים (כגון ההתקפה על משטרת רמת גן לשם החרמת נשק, בה נתפס דוב גרונר ז"ל), שימש כמקשר למפקד הסניף – תפקיד אחראי במחתרת, ורק הוא הכיר אישית את כל החברים והמפקדים. סיים קורסים שונים ועלה בדרגות הפיקוד לסמל ולראש קבוצה. נקרא במחתרת בכינוי "זבולון".

בחורף תש"ח השתתף גם בפעולות נגד האנגלים, אבל עיקר הפעולות היה מכוון להגנה על פתח תקווה מפני האויב הערבי. הוא השתתף בכיבוש שכונת מנשיה, בצפונה של יפו ומיד אחר-כך יצא בראש קבוצתו לכיבוש הכפר יהודיה, שאיים על פתח תקווה במישרין. תוך כדי חיפוי במקלע "ברן" על חבריו, הצליח במשימתו, להבטיח לקבוצתו את הדרך להתחבר עם יתר היחידות ולפרוץ את שורות האויב, אך הוא עצמו נפצע ונפל ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כתבה יפה
    רק חבל שמקלב טורח לתקוף את הממשלה ביום כזה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב