יום השואה; מנקים את המצפון • טור דעה

יום השואה נהפך ליום בו אנחנו בעיקר מכסים על היחס המחפיר אותו מקבלים ניצולי השואה מאתנו במשך ימות השנה • אנחנו כנראה מעדיפים לא לראות  אלה הם ניצולי השואה – האנשים השקופים

במשך ימות השנה אנחנו לא רואים אותם, אנחנו לא מעיפים לעברם מבט ואנחנו בקושי יודעים שהם קיימים. האמת היא שקשה לבוא בטענות אל כלל הציבור על ההזנחה של אותם אנשים שקופים, כי כאמור, אנחנו מעדיפים לא לראות. לא קל לראות אנשים שעברו את זוועות השואה, שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין מה עבר עליהם שם, כאשר ביתם במצב מחפיר, בריאותם במצב רופף ומצבם הכלכלי בכי רע. אז עדיף להסיט את המבט לצד השני. עדיף להמשיך בשגרת היום.

הבעיה העיקרית היא המדינה. המדינה הפקירה את האנשים הללו, ולה אין את הפריבלגיה להסיט את המבט. כולנו יודעים מה עובר על הניצולים כאשר הם מגיעים לבקש סיוע מהמדינה. את סבך הבירוקרטיה שאליו המדינה מכניסה אותם.

צריך את המסמך ממשרד הפנים, את המסמך מהביטוח לאומי, את המסמך מהבנק, את המסמך משם ואת המסמך מפה. למלא אינספור דפים של שאלונים, שגם אנשים רגילים לא יכולים להבין מה לעזאזל הם רוצים ממך. אבל המדינה בשלה. תמשיכו למלאות את השאלונים ואולי בעוד שנה אנחנו נגיע להחלטה בעניינך.

אחרי שכבר הגישו את כל המסמכים הרלוונטים הם אמורים לחכות לתשובה. לפעמים זה לוקח חודשים ולפעמים הרבה למעלה מכך. "אני רואה שהעניין בטיפול" יגידו להם בטלפון. כנראה שמחכים שהם ימותו, אין הסבר אחר למסכת ההתעללות שהם עוברים.

אבל אז מגיעה שעתם היפה. קוראים לזה יום השואה. יום השואה הוא יום חשוב, הוא מעלה את המודעות למצבם, מתייחדים עם הקורבנות וזוכרים את הגבורה, אבל הוא גם כיסוי ליחס המחפיר שהניצולים מקבלים מהמדינה בשאר ימות השנה. ביום הזה המדינה וראשיה מנקים את המצפון.

ובהתקרב היום, אתם תראו בעיתון את הידיעה המפוצצת הבאה: ראש הממשלה ושר האוצר החליטו להעביר כך וכך מיליון שקלים לרווחת ניצולי השואה. באמת טוב שנזכרתם.

אדוני ראש הממשלה ושר האוצר, איפה הייתם במהלך השנה? איפה הייתם כשהם ניסו להבין את השאלה מספר 113 בדף 63 בשאלונים הבלתי נגמרים ששלחתם להם? איפה הייתם כאשר ניצול שואה נזקק לעזרה ולא היה אף אחד שיענה לטלפון?.

אבל עכשיו, יום השואה, זה בכותרות אז תפסתם כותרת. 'תראו איך אנחנו מגינים על ניצולי השואה' תאמרו לנו, 'אנחנו האבירים על הסוס הלבן שבאים לעזרתם של הנזקקים המסכנים'.

אני תוהה מה היה קורה אילו לא היה את יום השואה, האם ראש הממשלה ושר האוצר היו בכלל מעיפים מבט לכיוונם של האודים המוצלים מאש? תרשו לי לנחש שלא. עובדה. רק כאשר מגיע יום השואה והנושא נמצא על סדר היום התקשורתי הם יוצאים בהודעה נחרצת כי 'חייבים לעזור להם, נעביר כסף ולא נקבל את האלימות כנגד קשישים וניצולי שואה'. ואז הם בטח אומרים לעצמם, כשהם לבד עם עצמם בלילה ושמים ראש על הכרית המפנקת 'המצפון שלי נקי. אני עזרתי לניצולי שואה'.

כמו בכל דבר, גם בנושא הזה, הם יעשו רק את מה שיביא כותרת.

אז אומר להם רק זאת: Shame on you.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הלו אפשר תירגום של האנגלית בסוף?\
    לא למדתצי ליבה!!!!!!!

    המבקר |
    הגב