יומולדת – מיומנה של גברת B

חשבון הנפש של ימי ההולדת שלי תמיד מקבל משמעות אחרת כיום שנופל בחודש אב ומלווה בעטיפת מחברות וסידור קלמרים, ולמה ששואלים אותי לגילי אני יורה את התשובה בגאווה – יומן האושר

מידי שנה, כלתה נפשי למראה חברותיי ילידות חשוון עד אייר חוגגות יומולדת בכיתה עם עוגה ומיני תופינים, בעוד אני נולדתי במנחם אב. ואותי זה ממש לא ניחם. חודש אב כידוע נופל על החופש הגדול. ולהיוולד בחופש הגדול זה מאתגר באנדרסטייטמנט.

יום ההולדת שלי היה נופל תדיר על איזו חופשה משפחתית ולווה בעטיפת מחברות ורכישת ציוד בית ספר. יכול מאד להיות שהחסך הזה הוא שגרם לי להכתיר את היום הזה כיום מכונן. ולחגוג אותו בפול ווליום עבור מעגל הקרובים אותי, הורי, אחיי ולימים בעלי וילדיי.

באמתחתי שנים של תכנוני ימי הולדת והפקות שלא מביישות משרד הפקת אירועים.

אם זו חופשה בהפתעה ליומולדת של בעלי שתוכננה לפרטי פרטים. במעטה חשאיות חולקו הילדים, נארזו החפצים. ובשעת לילה מאוחרת כוונו כל שעוני הבית שעה תמימה קדימה. בשעה חמש בדיוק צפצף השעון המעורר באותו שאון צורמני של כל בוקר. אך קולו היה ערב לאזניי שכן הוא בישר התחלתה של חופשה נעימה אותה גילה בעלי רק לאחר כעשר דקות של נסיעה מנומנמת, עת סטינו מהנתיב המוביל יום יום לעבודה לכביש המוביל בואכה אילת.

וכמו ביום ההולדת של אחת מבנותי אשר נולדה בסמוך לחג הפורים. הגעתי לבית סיפרה מחופשת לליצן מכף רגל עד ראש עטור חוטם אדום ופיאה צבעונית. תוך תיאום עם המורה נכנסתי לכיתה ובאמצעות דפים שהוכנו מראש הציג עצמו ״מוקי״ הליצן בפני הכיתה אשר במהירות השתלהבה ומחאה כפיים לעודד את מוקי להכניס לכיתה את המתנה אותה הבטיח בפתקיו. בתחילה שלפתי מכיסי חבל דק שהוביל אל מחוץ לכיתה. משכתי את החבל אשר בסופו היו קשורים שני מגשי פיצה מהבילים לקול תשואות הבנות. לא יכולתי שלא להבחין אל מבעד למשקפיים הגדולות האדומות, בבתי מקפצת בשמחה לנוכח משולש פיצה. מה היתה גדולה תדהמתה עת מיקי הליצן החל מושך בתנועות פנטומימה ״מתאמצות״ חבל נוסף שבסופו ריחף בלון הליום אדום וברכה.

ניגשתי לבתי, נתתי לה את הבלון והברכה, והיא לא זיהתה אותי עד הרגע בו לחשתי מזל טוב על אזנה ונעלמתי. וכך, שנה אחר שנה, בים, ביבשה. עם תכנית מפורטת לפרטי פרטים אני חוגגת לאוהבי את יום חגם. היום המיוחד שהוא רק שלהם יום ההולדת. ונזכרת איך ביום בו ילדתי אותם, היה זה בעצם יום חגי שלי.

יומולדת זהו יום של חשבון נפש! כך היתה אומרת חמותי לילדיה מידי שנה. תעשו חשבון נפש מה יכולתם לעשות בשנה שעברה ולא עשיתם. עם תובנה זו ילדיה, בהם בעלי, לא פיתחו ציפיות מיוחדות לחגיגה ביום זה.

וכך כאשר בעלי שכח לחגוג לי יום הולדת. היה לו את האליבי המושלם. כך חונכתי, אמר, ואף קינח ב״דבר תורה״ על כי יום הולדתו של פרעה- הינו יום ההולדת היחיד המופיע בתנ״ך. מה שמצביע על כך שזו לא סיבה למסיבה.

אם אתה לא רוצה לחוות את עשרת המכות, כדאי לך לרדת מהטיעון של פרעה ומהר…אמרתי בחיוך.והוא הבין שאני לא צוחקת בכלל.

ואכן, כשיום ההולדת שלי מגיע אני עושה חשבון נפש! אני מסתכלת על השנה שחלפה ומרגישה ברת מזל. אני יודעת שמלאתי את ימי בתוכן. שגדלתי וצמחתי והתפתחתי במטרה להיות אדם טוב יותר, קשוב יותר. שמחה על כברת דרך של התפתחות בעבודה. על צמיחתם של ילדיי כי הצלחתם הצלחתי. על פריחתם מן הקן. על השקעות שהשקעתי בתבונה בכל הדמויות המרכיבות את סיפור חיי. ויודעת כי זה רק מבוא, פתיח וספויילר, לשנה הבאה שתבוא עליי לטובה בע״ה.

אז כששואלים אותי לגילי אני יורה את התשובה בגאווה. כי מי שחוגגת יומולדת זו הנפש שלי והיא לנצח תישאר צעירה.

נ.ב-מזל טוב גדול גם לאבי, אימי, אחי, אחייניותיי, בעלי, בתי ובני, וחברנו משכבר הימים א׳. כולם ילידי החופש הגדול.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מקסים! כתבת מאוד נכון ומרגש

    גם אני משתדלת להשקיע בימי ההולדת ובטוחה שאת עושה את הדבר הנכון

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב