יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף: "לא נאפשר הרעת תנאים לאף קשיש"

בדיון ראשון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת על סעיפי תכנית הסיעוד הלאומית שבחוק ההסדרים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "יש כאן הרבה אינטרסים ואינטרסנטים. אותנו מעניין רק מקבל השירות. הדבר הכי חשוב ברפורמה הזאת הוא הפיקוח, אשר ימנע רשלנות. אני לא דואג לתושבי צפון תל אביב. אלה שגרים בשכונות בפריפריה, הם הסובלים. אין ברירה אלא לעשות חשבון נפש. בוויכוח בין כסף למתן שירותים ישירים, אין אופציה אופטימלית. יהיה גם זה וגם זה. עם זאת, הכנסת רשאית לשנות את הצעת החוק הזאת; לא תהיה הרעת תנאים לאף קשיש".

ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני) תהתה מי יכריע בבחירה בין שירותים בפועל לבין קבלת קצבה כספית, במקרה והקשיש אינו בר החלטה. ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) קראה להעניק שירותים כברירת מחדל: "קשישים סיעודיים לא פעם כלל אינם יודעים מה נעשה בחשבון הבנק שלהם. צריך שיינתן השירות הבסיסי, ובמה שנותר לאפשר לבחור גמלה כספית". יעל אגמון מאגף התקציבים במשרד האוצר השיבה: "מרכיב גמלה בכסף משפר את השירות ואת שביעות הרצון של הקשיש. כיום הוא לקוח שבוי".

מנהלת אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי, ארנה זמיר: "אי אפשר להכליל את הזקן הסיעודי, זה לא רק סוג אחד של מצבים. יש כל מיני רמות, סוגים רבים של משפחות. להגיד שבכל המשפחות הכסף יילך לצרכים לא ראויים?". ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שאל: "האם שינוי ברירת המחדל הוא להמלצת הביטוח הלאומי? גמלה בכסף חוסכת 20% מההוצאות לכן ברור לי מהי הכוונה האמיתית של משרד האוצר". זמיר: "אנחנו בעד בחירה. אנחנו סומכים על יכולת האנשים לדעת מה טוב בשבילם ואנחנו סומכים על בני המשפחה". ראש תחום המרכז לחקר הזיקנה במכון ברוקדייל, ג'ני ברודסקי, חיזקה את דבריה: "אני מתנגדת לגישה הפטרונית לפיה זקנים לא יכולים לקבל החלטות. מי שדמנטי גם ככה יתווספו לו שירותים".

לעומתן אמר יו"ר ועדת הרווחה של המרכז לשלטון מקומי וראש מועצת מזכרת בתיה, מאיר דהן: "אנחנו מתנגדים לברירת המחדל לשימוש בכסף. אנחנו חודשים שיש כאן מטרה אחרת, שאינה קשורה לשיפור הטיפול הסיעודי. כשאתה נותן טיפול ישיר, אתה יכול לפקח ולראות אם הטיפול ניתן ואם הוא טוב. אם יקבלו כסף, יגיעו הקשישים שוב אלינו למחלקות הרווחה, אלא שהפעם לא נדע מה לעשות איתם".

בדיון שהתקיים היום, סקרו נציגי משרדי האוצר והבריאות את עיקרי הרפורמה (מצ"ב המצגת המלאה):

לדבריהם, הרפורמה, שנועדה לחול על כלל הקשישים הסיעודיים בישראל (כ-200 אלף איש), מבקשת לייעל את השירותים הניתנים להם, ועלותה 1.76 מיליארד שקלים בשנה. עיקרי השינויים המוצעים: קביעת רמות נזקקות נוספות, שינוי ברירת המחדל לקבלת גמלה כספית במקום שירותים בפועל (עם אפשרות לשנות), הקמת צוות בין משרדי לגיבוש תכנית להפחתת הביורוקרטיה, הרחבת שירותים בקהילה עבור הקשישים, פיתוח תפקיד "מתאם טיפול" לקשיש הסיעודי, שיפור תנאי עבודת המטפלים, הוספת שירותי רפואת שינים לקשישים לסל שירותי הבריאות (בהדרגה, עד סכום של 400 מיליון שקל), הפחתת השתתפות בתשלום להורי ילדים סיעודיים, מתן חלק משירותי הבריאות בבית הקשיש.

סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אלון מסר: "סך ההוצאה הציבורית על שירותי סיעוד בשנה עומד על כ-9.3 מיליארד שקל. המערכת היום אינה ברת קיימא. תינתן תוספת של אלפי שקלים בנטו לכל קשיש, ונקל על משפחתו בטיפול". מסר אמר כי כיום רק כ-7% ממקבלי הסיעוד מנצלים את הביקורים במרכזי היום, ויש להגביר זאת כי זה הדבר הנכון ביותר מבחינה טיפולית. קריאות: "אבל איך? באלף שקלים בלבד שיוסיפו לקשיש?". אגמון: "זאת טעות וזה יתוקן. ברמה הנמוכה ניתן יהיה ללכת 3 ימים למרכז יום".

סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר: "הטיפול היום לוקה בביורוקרטיה עצומה ופיצולים רבים. אין סיבה לריבוי מבחני ההכנסה בכל המקומות, ועוד ועוד טפסים. התכנית שאנחנו מציגים מטפלת בכל הנקודות, כולל שיפור הניהול. קשישים שמרותקים לביתם ולא יכולים להגיע לקופות החולים, הצוות יגיע אליהם ויינתנו טיפולי בית. מבחני ההכנסה של ילדי הקשיש הסיעודי בכניסה לאשפוז סיעודי יבוטלו בהדרגה עד שנת 2021. במקום לשלם 15 אלף שקל בחודש על אשפוז פרטי, יוכלו הקשישים להיכנס למערכת הציבורית".

יעל אגמון מאגף התקציבים במשרד האוצר: "מחקרים רבים מראים שקשישים רבים לא מודעים לאפשרויות הפרושות בפניהם. עם קבלת הזכאות לגמלת הסיעוד, יגיע נציג לבית הקשיש ויסייע במיצוי הזכויות תוך מיפוי האפשרויות העומדות בפניו. המשפחה לא תצטרך עוד לכתת רגליה. יתווספו תקציבים רבים למשרד הרווחה כדי לשפר את מתן השירותים בקהילה". אגמון ציינה כי קצבת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי תיבנה מחדש, ויינתנו תוספת שעות של 36% עבור קשישים ברמה העליונה. היו"ר אלאלוף וחברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ואיציק שמולי (המחנה הציוני) תהו האם התוספת המקסימלית, של 8 שעות בשבוע, מספיקה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.