ילדי החטא שלי / יעל מזרחי

"אם כל חטאת": מכתב פתוח לפרופ' אבי שמחון: משפחות ברוכות מחזיקות את הכלכלה. קשה לכם? נסתדר לבד {דעה}

שלום מר אבי שמחון

״משפחה עם שמונה ילדים היא חטא ״, כך אמרת

חטאתי לחברה והבאתי לעולם 11 ילדים.
את ״רובם״ ללא אפידורל , תחת ידיו האמונות של פרופסור סמואלוב,

לא. עשרה לא הספיקו לי. וחוצמיזה עזוב ,הם כבר פה.

מצטערת שערערתי לך הדמוגרפיה, שהמטתי אסון על הכלכלה הישראלית, שפגעתי בצמיחה הכלכלית ובתנופתה, שאנחנו נטל ומטרד כלכלי על החברה .

ואני לתומי חשבתי איך כל החברות במשק ישרדו בלי כל ילדי החטא שלנו. הרי אם אני עוצרת לילדיי את השוקו, מחלבות תנובה טרה וגד קורסות יחד
עם מטרנה וכל תחליבי החלב למינהם .

ומה תעשה אגד ודן בלי כל ילדי הסרדינים החרדים? ונהגי המוניות ורופאי השר"פ? וכל המערך המיילד יהיו מחוסרי עבודה בלעדינו.

בתי ההארחה והמלונות, פארקי המים והשעשועים, חנויות ההלבשה וההנעלה יהיו מיותמים בלי החרדים וצאצאיהם ומי ינהר בהמוניו אל רשתות השיווק בעגלות קניות מפוצצות במע״מ של ילדי החטא המיותרים האלה.

לא חבל מר שמחון?

איך זה אצלכם במגזר?, אני רוצה להבין. כל ילד מתוכנן בקפידה ואז מגיע לעולם עם סל קליטה עד גיל 18? כי אצלינו כל ילד מגיע עם הברכה שלו ,
סבתות לא טועות. (מצד שני אף פעם לא הייתי חזקה בחשבון)

אני חושבת לעיתים שכל הענין של להביא את הילד הבא אינו רק כלכלי אדוני, כי בעלות של שני ילדים שאתם מגדלים (כלכלית, חוגים מותגים תרבות ופנאי) אני מגדלת עשרה.

עובדה שעל משכורת של 20000 שח יצאתם לרוטשילד.

בעלי ואני מפרנסים (כן כן קראת נכון, לא בטלנים) מבוקר עד ערב, אבל ברוך השם שילדינו לא נחשפים לכל שטף הגירויים שהמסך והרחוב מציעים להם
(עם יד הלב כמה עלתה לכם חופשת החנוכה? פסטיגלים פסטיבלים הצגות…לי-למעט קמח ,בצים ,שמן לטיגון, פה ושם הפתעות מה״חנות בשקל״ והילדים היו מבסוטים אש, בכל נר שרנו ורקדנו ,שיחקנו משחקי קופסא על השטיח, טוב. מודה ,חיכיתי לנר השמיני אבל סך הכול היה כיף).

הבגדים , הילקוטים בדרך כלל עוברים אצלינו בירושה , החינוך הוא להסתפקות במועט, תשאל כל ילד חרדי בגיל 3 מה זה ״בל תשחית״.

התור למקלחת קצת ארוך יותר, ישנים קצת בצפיפות (ראש וזנב) אבל עם הרבה חום ואהבה. בבית הספר או ״בחיידר" כמעט ואין תחרות מותגים, כולם עם אותו סנדויץ ממרח ״השחר" או גבינה עם מלפפון, בראש חודש זוכים לשוקו ולחמניה (בעאסה השנה שנה מעוברת) ותאמין לי הילדים שלנו מבסוטים, ההורים שלהם לא במרוץ מטורף אחרי הכסף ,המעמד והיעדים, יש להם סנדויץ בילקוט, קלפים של גדולי הדור במהדורה החדשה, מעיל חם, גינה ושמש. ומה צריך ילד יותר מזה??

כל ילד הוא עולם ומלואו וכל ילד פיתו -בסלו. השמחות שלנו צנועות – בעלות ארוע אצלכם ,לא יהיה ילד רעב אחד בעזה.

אז אולי כל ענין הילודה הוא לא רק קטע כלכלי אלא מיצוי אישי שלכם (שזה בסדר גמור, כן? זה לא אתם זו אני). בילד השני נהיה לכם צפוף באוטו, החברים הלימודים, היעדים, הו היעדים מטריפים אתכם, השבתות בבוקר ,הפיגורה שלה האספרסו שלך.

להביא שמונה ילדים לעולם זה באמת לא פינוק גדול, זה מלא ויתורים. זה מלא ספלי קפה קרים, זה צלוליטיס, זה עיניים טרוטי שינה ותזכירו לי מה זה ״חופשה״?
זה ביטול העצמי והאני והאגו.

הבאת ילדים לעולם זה בעצם מחיקת כל הצרכים הבסיסים שלי, אז אתה באמת חושב ברצינות שהשיקול שלי היה כלכלי?

ניסיתם אותנו בקיצוץ הקצבאות, אך ברוך השם ״כן ירבה וכן יפרוץ״. זה לא עצר אותנו ,קומה 9 בשערי צדק מפוצצת טפו טפו (מה הסנקציות הבאות? תהרסו לנו את הבתים?) וזה, אדוני, בלי לציין את בעלותי הבלעדית על הרחם שלי, בלי להפחיד אתכם באיומים דמוגרפים, בלי השישה מיליון שאיבדנו.

זכותכם להעמיד את עצמכם לפני הילדים, לדאוג לחרותכם ולעתידכם הכלכלי,לא לחטוא למשפחה גדולה .

לכם קשה? סבבה. אז תשאירו לנו את העבודה.

אגב בחישוב מהיר אם כל 11 ילדיי ילכו בדרכי צפויים לי 121 נכדים. תשבע שאתה לא מקנא..

מאחלת לך הצלחה בתפקידך החדש כיור המועצה הלאומית לכלכלה.

יעל מזרחי.

אם כל חטאת.

הטור המלא התפרסם ב'מעריב'

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.