'יתד' נגד הצייצנים: "כמו זבוב אשפתות"

בביטאון 'דגל התורה' לא אהבו את הפרשנויות הפוליטיות שנלוו לסיקור הועידה בחפץ חיים ויצאו במתקפה חזיתית נגד הפרשנים {בשולי הועידה}

ימים ספורים לאחר נעילת 'ועידת 'דגל התורה' שהתקיימה בקיבוץ 'חפץ חיים' מתפרסם הבוקר בביטאון התנועה מאמר חריף התוקף את הפרשנים והעיתונאים "שהעיזו" להעניק משמעויות פוליטיות להתכנסות.

המאמר, פרי עטו של העורך ישראל פרידמן, נפתח בתיאור ציורי – יש שיאמרו פומפוזי ומוגזם – של הועידה, כשבהמשך מגיעה הביקורת המדוברת.

"ועידת "דגל התורה" ישבה שם על המדוכה כדי "לשמור" על הישן, על המסורת שהנחילו מייסדיה, "לעשות" – לטקס עצות, לפלס נתיבים, לפתוח דרכי פעולה ועשייה למען ציבור בני התורה, ו"לקיים" את כל זה, לתת לזה קיום לעתיד – להנחיל את הרוח לדור הצעיר ולדורות שיבואו.

ססמוגרף הרגשות רשם תנודה חדה וקיצונית, עם כניסתו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א. המעמד נורא ההוד הזה, נצרב כמכוות אש על לוח ליבם של המשתתפים, בגלל טמפרטורת ההיתוך הגבוה שעמדה בחלל האויר".

פרידמן מושיך לתאר: "השגרה היומיומית היא חיית טרף שבולעת בלהיטות כל דבר, ודוחסת את האדם לתוך מכבש ההרגל. ואז ארע הארוע המיוחד שהעיף את הפקק. הכניסה הזו הושיטה מפתח למנהרות לב שלפעמים אטומות. ארשת פני הנוכחים הרצינה. כמו כספית של מדחום שהוכנסה לתוך גיגית של מים רותחים, פרצה האהבה הגדולה בצלילים ומילים: ימים על ימי מלך תוסיף. אנשים התקבצו בתנועות ריקוד חזקות, מתרוממים מהריצפה בלהט. צלעותיהם עלו וירדו בקצב נשימתם. צעירים וזקנים מחאו כפיים. כולם כורים אוזן לקולות, מתמכרים למראות. השירה-תפילה ממלאת את האולם, מתפזרת בחללו של עולם, חודרת ללבבות, פולחת. מאות אנשים, כאיש אחד בלב אחד. וכל הדיבורים, וכל הדיונים, וכל השאלות וכל התשובות פורטים על מיתרי לב ומנפיקים צליל מכוון בדיוק כפי רצונו של המנצח על כל הסימפוניה האדירה והמורכבת הזו. המוח הבין, הידיים עושות והלב הרגיש. "עוד ינובון בשיבה", "ימים על ימי מלך תוסיף", "ובכן צדיקים", תווים לדמותה של תנועה!".

תורה ולא פוליטיקה? צפו בדיונים מתוך פאנל בנושאי תקשורת שהתקיים בועידה
https://vimeo.com/161946581

https://vimeo.com/161946024

וכאן מגיע פרידמן לסיקור שהוענק לועידה, סיקור שהתמקד בזוויות הפוליטיות שלה וכלל לא פעם אמירות ציניות וסאטיריות. "בשולי הועידה היו כאלה שלא נתנו ליצר הטוב לנצח והתייצבו בצד השני כדי לצנן את היורה. עיתונאים קטנים שנאלצו להוריד לדפוס את טוריהם שיתפרסמו לאחר הועידה עוד לפני שהארועים התרחשו, נעצו את קולמוסם בדברים שלא היו ולא נבראו והעבירו ביקורת על דברים שלא התרחשו והמציאות טפחה על פניהם", כותב פרידמן.

"כמו זבוב אשפתות שהולך אל הרפש, חיפשו פינות אפלות שלא ארעו במציאות. אחרים הגיבו על הארוע הרוחני והמרומם של קידוש המעש למען בני התורה ועל הגבהת הפעילות הרבה יותר מטפח מעל קרקע החולין, באמירות שכאילו הם עושים ארועים רק לתורה. כך טבעו של עולם: עיתונאים כותבים ושיירת הנצח עוברת. אשריך "דגל התורה" שיודעת לעשות מ"פוליטיקה" תורה. וי להם לאלו שיודעים לעשות מתורה פוליטיקה", מסיים פרידמן את הטור החריף.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.