כוח המחשבה בבית היהודי • תובנה זוגית בפרשה

הרב ליאור סיבי במאמר על כוח המחשבה ושימושו בחיי הנישואין

פרשת וישלח – כמים הפנים לפנים

בפרשתנו אנו קוראים על אחד הכוחות החזקים ביותר הנתון בידי האדם והוא: כח המחשבה. הנה, יעקב אבינו מצליח להפוך את מחשבת אחיו עשיו, ולשנות את התכנית, מהריגה – לחיבוק ונשיקה. הוא השתחווה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו – יעקב כפה את מחשבותיו והפך בזכותו של עשיו, עד שנהיה כאחיו ממש. ואכן, התוצאות לא איחרו לבוא; עשיו רץ לקראתו, מחבקו ומנשקו בכל לבו.

הסיפורים הבאים ימחישו לנו טוב יותר מכל אמצעי אחר מהו כוחה האדיר של המחשבה – לטוב ולמוטב, ולאחר מכן במשפט אחד נבין מה ועד כמה יכולים אנו להועיל לעצמנו ולחיי נישואינו בעזרת כח אדיר זה:
סיפור ראשון [הובא כאן בקיצור]: כמה דקות לאחר שאיימו על רבה של ירושלים, הגר"ח זוננפלד זצ"ל ברצח, סיפר הוא לבני משפחתו כיצד הצליח בכוח המחשבה להניס את המאיימים; הרב עמד במצב של סכנת חיים מוחשית ומפחידה, אז החל הוא לחפש אחר מחשבות של זכות וחמלה על התוקף, ואכן, בעקבות כוח המחשבה זה הצליח הרב לשנות באחת את תוכניות התקיפה, והלה ירד מעל סוסו והתחנן לסליחה ומחילה.
סיפור שני: במדינה כלשהיא גזרו על שלושה אנשים גזר דין מוות, וכיון שכך, הציעו להם לערוך עליהם ניסוי רפואי ואמרו להם שאף יש סיכוי שישארו בחיים. ומהו הניסוי? יוציאו את כל הדם מגופם דרך הווריד ביד, ואחרי שכל הדם יצא יחזירוהו בחזרה. "אם המשכתם לחיות הרי שזכיתם בחייכם כבונוס, אבל הסיכוי להישרדות נמוך מאוד", אמרו להם. השלושה שבכל מקרה לא היה להם מה להפסיד הסכימו "להמר" על חייהם שהיו אבודים גם כך.

ביום ההוצאה להורג אוכלסו שלושת הפושעים בחדרים שונים. הגיע המוציא להורג, ליפף סביב עיניהם מטפחת בהרמטיות, ובעזרת קרח דק חרט להם על היד, מה שנתן להם הרגשה מוחשית כאילו נחתך להם הווריד, ומיד הניח דלי מתחת ליד. בעזרת צינורית טפטף מים אל תוך הדלי, כך שהיה נשמע כאילו כל דמם נוטף אל תוך הדלי, וכך שלושת הפושעים היו בטוחים שהצליל של הטפטוף זה בעצם דמם שמתרוקן מתוך גופם אל הדלי הסמוך.

לאחר כמה דקות המוציאים להורג עצרו בהדרגה את זרם המים. עד שקול טפטוף המים נדם לגמרי… וראו זה פלא: ברגע שהפסיק טפטוף המים, הפסיק גם ליבם של השלושה לפעום! מבלי שעשו בגופם כל פעולה פיזית, עלתה נשמתם בסערה השמיימה…

המעניין ביותר הוא שבנתיחה שלאחר המוות התברר שהם לא מתו מפחד אלא 'מאנמיה מוחית'. כלומר, חוסר דם במוח. מה שאומר שהמוח שלהם באמת האמין שנגמר להם הדם בגוף, והכל בכוחה האדיר והחזק [ההרסני] של המחשבה.

סיפור שלישי: לאחד המפעלים הגדולים באנגליה הוזמן טכנאי מקררים לתיקון מקרר תעשייתי שהפסיק לפעול. במהלך התיקון נזכר הטכנאי ששכח את אחד המכשירים ברכבו ופנה לכיוון דלת המקרר. כמה נחרד לגלות את מר גורלו כשהבין שהדלת ננעלה עליו…

מן הסתם החל הוא לזעוק לעזרה – אך הסיכויים שמישהו ישמע מבעד לקירות כה מבודדים היו קלושים ביותר, אם בכלל. לאחר מספר שעות הוא נמצא שם מוטל ללא רוח חיים, על ידי מספר עובדים שפתחו את דלת המקרר. בבדיקות שניסו לגלות את סיבת מותו גילו שהוא קפא למוות, ואף כוויות קור נמצאו על גופו. הדבר המפליא היה שחדר הקירור לא היה קר כלל, בשל התקלה…

הסתבר שהמחשבה שהוא הולך להתקע בחדר הקירור והדמיון שחדר זה אכן קר, היא שהובילה אותו אל מותו. למעשה, הטכנאי ידע באופן מודע שהחדר אינו קר, אך הדמיון היה חזק יותר. מה שמחשבה אחת יכולה לעשות…

אכן, לוּ רק נחשוב שלבן זוגנו [כן, זה שלפני לא הרבה שנים עמדנו על ידו תחת החופה בטוחים שהוא האדם האהוב והטוב ביותר בעולם…] אין שום כוונה רעה כלפינו, הוא עדיין אוהב אותנו וכל משוגותיו נובעות משגגה ולא מזדון, או אז ייפתח לבנו ותתרבה אהבתנו, כימי קדם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.