כותבים לשמשון / משפחת דלבקוביץ' כותבת ליום השנה לפטירתו

בני משפחת דלבקוביץ', מלאי כאב וגעגוע, כותבים לשמשון ז"ל, לרגל יום השנה לפטירתו שחל היום.

היום יחול יום האזכרה הראשון של שמשון דלבקוביץ ז"ל. שמשון היה חבר בלהקת אוף שמחעס', והלך לעולמו, בשנה שעברה, לאחר שסבל מהמחלה הקשה בה היה חולה במשך שנים רבות.

שמשון, תמיד שמר על חיוך גם כשסבל, היה משמח אחרים ו"מדביק" אותם בשמחתו. בני משפחת דלבקוביץ', האחים מנחם ויהודה והאחות חדווה דגני כתבו לשמשון, על תחושותיהם הקשות והגעגוע שלא נפסק.

יהי זכרו ברוך.

********
שנה חלפה ללא שמשון.

כמה קשה הייתה השנה החולפת, בה הרגשתי לראשונה בחיי, מהו געגוע ועד כמה קשה להתגעגע למשהו שלא יחזור, למשהו שכבר לא פה.

שמשון אחי האהוב,

גם כעת, כשאני כותב לך, מנסה אני שלא לדמוע, מנסה להלחם עם הטבע. בכל יום שאני מביט בתמונתך, הלב שלי נצבט. לא נצבט בכאילו, לא סתם אמירה, פשוטו כמשמעו נצבט. וזה כואב. כואב מאוד.

בכל פעם שמדברים עליך, אני מעביר נושא, מנסה לדבר על נושאים אחרים, סתמיים יותר, שכואבים פחות. באוסף הווידאו ממך, אינני מסוגל לצפות ואפילו לשירים שלך אני לא מסוגל להקשיב.

אני משתדל לברוח מכל מה שמזכיר אותך.

לא יכול להתמודד עם החוסר שלך, עם זה שאתה לא מתקשר, לא מחבק ואפילו סתם לא מתלונן. כשאני מדבר עם אימא והיא בוכה, אני אומר לה שאני חייב לסיים את השיחה, מפחד שאבכה איתה יחד, שאכאיב לה יותר. כאשר הילדים שואלים עליך, אני מנסה להסביר במהירות ולשנות את הנושא. וכשאני מביט באשתך ובילדיך- אינני יכול להסביר לך מה קורה אצלי. בעצם, רק אתה אולי מבין אותי, כי כאב- מי כמוך ידע?

הלכת והשארת אותי פה לבד, עם הכאב הזה שלרגע לא עוזב, לא מרפה. עוקץ, צובט ומכאיב. וכך גם השמחה היא לא אותה שמחה, החיוך הוא לא אותו חיוך, והחיים הם לא אותם חיים, בלעדיך.

הכל חסר, לא שלם, הכל לא כל כך חשוב. התגמד עם לכתך מאיתנו.

אז נכון ששנה חלפה, אבל אצלי אלו רק ימים שעוברים, ובהם הכאב רק מתחזק והגעגוע מתעצם, לא נהיה לי יותר קל, לא התרגלתי למצב, לא השלמתי עם העובדה…

אז לכבוד יום השנה הראשון שלנו- בלעדיך, הבנתי שאני לא מסוגל לעבור עוד שנה כזאת, לא יכול יותר להתגעגע או לחלום, לא רוצה לעשות לזכרך כל מיני דברים, לא מוכן להמשיך ולהעמיד פנים. כי כל מה שאני רוצה זה אותך כאן חזרה.

ואני יודע שיש לך מקום מיוחד ליד בורא העולם, אני בטוח שאתה שם בקשר עם כולם (ממש כמו שאהבו אותך כאן, למטה), אז בבקשה ממך- תהפוך שם את העולמות העליונים, תפעל ללא הפסק, אל תוותר, תעשה ככל יכולתך להביא את הגאולה ותבוא אלי, אל כולנו- חזרה.

אוהב ולא מפסיק להתגעגע,
אחיך, מנחם.

********

היה לי אח. אח שהלך ולא שב, היה לי אח יחיד ומיוחד.

אח שסבל יסורים ובשקט כל חייו, אבל שר ושימח כל אדם. לא דבר לשון הרע והיה בעל נשמה גבוהה. אח שהיה בן להורים, בעל לאישה ואבא לילדים…

אחי שמשון, היה מיוחד במידותיו חבר ואח של כל כואב ודואב, היה תמיד ברגע הנכון בזמן הנכון, היה לדוגמה ומופת. אחי היה הרבה דברים שאנשים כלל לא יודעים.

אבל הוא מיוחד והיה ונלקח. ולקח עמו את כל המצוות והזכויות שלו אל עולם שכולו טוב, ואנו נשארנו כאן מתגעגעים, כואבים ומייחלים שיתקשר ואפילו לדקה.

שמשון- הקב"ה לקח אותך קרוב אליו, אבל רחוק ונעלם מאיתנו. בלבנו תישאר לנצח אח אהוב ומושלם, הגעגוע והכאב לא נפסקים, הדמעות זולגות ונשפכות והלבבות מרוסקים וכואבים.

את מגע נשמתך כולם רוצים, את מגע הקסם שהיה רק לך, הלב הרחב והטוב עם העין הנוספת בה ניחנת, לראות את האנשים והחברים הכל כך רבים סביבך ולהקרין להם מהניצוצות הגבוהים שהיו שייכים רק לך.

הלכת צעיר, אבל השארת פה לדורות הבאים את מסלול חייך- שמחה,אמונה ואהבה. את הפשטות שלך שאיתה היית גדול מהחיים. גם עם המחלה הקשה איתה התמודדת בגבורה, היית אציל נפש, קבלת הכל באהבה- כי אתה היית נשמה מיוחדת.

איך נפרדים ממך- שמשם?? שמשון הגיבור שלנו? איך אומרים לך שתנוח בשלום, איך?- ואין מילים. רק עצב, דמעות וגעגועים קשים.

אח יקר, אח אהוב, לך תעמוד שם למעלה, בשמחה ששימחת כאן למטה, בזכותה, תבקש שיבוא גואל. שנוכל לראותך, להרגיש אותך, ולהגיד לך תודה על היותך אתה ועל שזכינו להיות חלק ממך.

היית אח וחבר דואג ונאמן, אהוב ומקסים. בן שמכבד את הוריו, בעל מעניק ואוהב ואבא מדהים לבנותיו. איש שלם ומושלם, תמים ישיר וישר שאוהב את הבריות ומקרבן!!!

אוהבת תמיד,
חדוה, אחותך.

*********

אני כותב לך, אח יקר שלי.

אולי מאוחר מדי, ואולי זה הזמן, עם רגשות מעורבים ולב גדוש בכאב וגעגוע, טבול באמונה ותקוה, כמו שלימדת אותי.

לנצח, אחי, אזכור את כל השמחה והאור, איך לכולם ידעת לחייך למרות ייסורים וכאב.
השארת אותי עם חור ענק בלב, רסיסים של רגעים, שברי זיכרונות והבזקי אור נעלים.

אני בטוח שגם שם כמו שתמיד, אתה ממשיך לחשוב עלי. ואני עליך…

לנצח, אחי, אזכור את חיוכך ומאור פניך, איך תמיד ידעת לשמוח גם שהיה בך כאב עצום ופחד מהלא נודע,
תנוח נשמתך בשלום, תתפלל עלי, כי אתה קדוש. תשלח לי עוד קצת אושר, עוד קצת מהכוח האלוקי שלך. אוהב אותך- תמיד.

גם בשתיקה הענקת. כך הסתרת, כמעט את הכל. שבורים ורצוצים השארת את כולם, כמו חללים פזורים בשדה המלחמה.

אתה שהמצאת את הנוסחה הכל כך מדויקת לחסד אמיתי, אתה שהיית ההפך מ-אנוכי. אותך ואת מידותיך הנעלות נמשיך בשיירת נצח, למרות ואולי בגלל הגעגוע…

לנצח, אחי אזכור את החסד שעשית עם כולנו בשמחה שלך, ואפילו בסבל שלך- עליו הקפדת לשמור בשתיקה- שלא נצטער שלא נכאב. את החיוך התמידי שהיה על פניך, גם בעת כאב ומשבר, החיוך שהאיר לכולם, לכולנו.

זוכר ולא אוכל לשכוח,
אחיך הקטן, יהודה.

מודעת אבל IMG-20150310-WA0010

השיר אותו הקדישו החברים בלהקת אופ שימחע'ס לזיכרו של שמשון דלבקוביץ' ז"ל:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.