כיוונת לדעת רש"י…"

"כיוונת לדעת רש"י…" תשובתו של הרה"ג יצחק ברדא שליט"א שהפתיעה את השואל. צפו

במהלך שיעורו השבועי של ראש מוסדות יצחק ירנן באשקלון – הרה"ג יצחק ברדא שליט"א, דיבר הרב על מצוות ספירת העומר, שהיא נחשבת מצווה נפרדת, שבכל ערב זוכה המברך למצווה בפני עצמה ולכן מי ששכח לברך בשוגג יכול להמשיך ולברך שוב בברכה ביום הבא.

בסיום הדברים שאל אחד הנוכחים שאלה את הרב שליט"א וכך סיפר: חזרתי מהעיר בודפשט שנמצאת במדינת הונגריה, שם השעון מכוון שעה אח אחורה והשקיעה מתאחרת, מה שגורם למצב שהפרש צאת הכוכבים מארץ ישראל לבודפשט הוא כמעט שעתיים.

אותו שואל שישב במסעדה בתפר השעות הללו, קיבל הודעת תזכורת מישראל על ספירת העומר, "לא פתחתי את ההודעה כדי לזכור ולברך ולאחר יותר משעה בירכתי בשם ומלכות על ספירת העומר… כשסיימנו לאכול ולברך, עלינו חזרה לרחוב הסואן וגילינו שהשמיים עדיין מוארים והכוכבים עוד רחוקים מלצאת… מהספק ספרי עומר ללא ברכה לאחר שיצאו הכוכבים…"

האם עשיתי בסדר? שאל.

"כיוונת לדעת רש"י…" ענה הרה"ג יצחק ברדא שליט"א, "רש"י מובא במחזור ויטרי, הלכות פסח בסימן ק"ד, העידו תלמידי רש"י עליו ואמרו: רבי התפלל ערבית ביום, ככה היה המנהג של העולם, מתפללים מנחה וערבית מבעוד יום… ולא רצה לברך ספירת העומר עם האחרים כי היה דואג שמא יעשה ברכה לבטלה, אבל ספר עם האחרים ולא ברך והיו תמהים איך הוא סופר, אמרו לו, אם אתה לא מברך אז למה אתה סופר? עדיין יום…"

"אמר להם, שמא אשכח ויצאתי קרח מכאן ומכאן"

בשלב זה ציטט הרב ברדא שליט"א את לשונו של רש"י: מיימר אמר, אם אזכור בלילה בביתי, אחזור ואברך כדין ונמצא שלא בירכתי ברכה לבטלה קודם שקיעת החמה…"

מכאן הלכה שזמן ספירת העומר לפי דעת רש"י בשקיעת החמה, כך גם על פי דעת הרמב"ם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.