כיצד ינהגו חסידי חב"ד החברים בגוף הבוחר * מדוע חתם יצחק כהן על הצעת חוק לחזרה לגבולות 67 – טור שבועי

ישראל מפקירה את הזירה האירופאית לארגונים חסרי ניסיון* כיצד ינהגו חסידי חב"ד החברים בגוף הבוחר* וההסבר של ח"כ יצחק כהן מש"ס מדוע חתם על הצעת החוק של ח"כ חילק בר לחזרה לגבולות 67

 

מאת אברהם רוזן

לפני מספר שנים התעורר פולמוס מעניין בין רבנים בני זמננו האם יש עוד מקום לתפילת 'נחם' הנאמרת ביום ט' באב היו שסברו כי בנוסח התפילה נכתב :"את העיר החרבה והשוממה"… וכי היום העיר שחוברה לה יחדיו היא העיר החרבה והשוממה? שאלו אותם רבנים וביקשו לשנות את נוסח התפילה. מיותר מלציין כי על אף שקיימת בניה בעיה"ק ירושלים. אולם עדיין היא אבלה ושוממה. גם היום תשע"ג 2013 כשעם ישראל נמצא על אדמתו עדיין לא זכה לגאולה. בית המקדש עדיין לא נבנה ואדם הרוצה לבנות מרפסת בירושלים צריך להזדקק לאישור הרשויות בוושינגטון.

תזכורת להיותנו בגלות קיבלנו דווקא במהלך צום תשעה באב, אותו היום המר שיהודים בכל העולם מבכים את חורבן ירושלים, אובדן העצמאות המדינית והיציאה לגלות בת אלפיים שנה.

מחליט האיחוד האירופאי שלא לקיים כל מגע עם גורמים ישראליים המצויים בירושלים יהודה ושומרון ורמת הגולן. בהחלטת האיחוד נוסף גם דבר מעניין. באיחוד מגבלים את ההתקשרות עם ישראל כך  שבכל הסכם שייחתם עם ישראל יצוין כי ההתנחלויות אינן חלק ממדינת ישראל.

רבים סבורים כבר במשך שנים כי אירופה כולה נגדנו.  המטרה של ההחלטה היא להחזיר את מדינת ישראל לגבולות1967.

הבסיס הרעיוני שעומד מאחורי ההחלטה הזו היא החיזור הבלתי פוסק של אירופה כלפי המהגרים המוסלמים   הרבים  שהולכים ומשתלטים על אזורים רבים באירופה ולחלקם הגדול יותר יש כבר אזרחות אירופאית. לחלקם זכות בחירה לפרלמנט ולרשויות המקומיות. כשאתה אומר ישראל אתה מוצא לך קואליציה מקיר לקיר נגד.

מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בתחומים שונים בחזית האמריקאית. על אירופה בישראל כבר ויתרו מעולם לא נערכו פעולות משמעותיות מול האיחוד האירופאי ומול ראשי מדינות באירופה. ביקורי נימוסין הם דבר טוב. אך שת"פ כמו שישראל עושה מול ארה"ב טרם ראינו. מדוע מדינת ישראל לא מקימה איפ"ק שדולה ישראלית באיחוד האירופאי.

ישנם מספר גופים וארגונים שהקימו שדולות שתפקידם לפעול בתוך האיחוד האירופאי הבעיה היא שמדובר ברוב המקרים בנערים חסרי ניסיון שהידע שלהם בנושאים הקשורים למדעי המדינה ויחסים בין לאומיים מינימליים . וחלקם הם כלי שרת של אוליגרכים ואלי הון המעוניינים לקדם את העסקים הפרטיים שלהם דרך אותם ארגונים.

היחס כאמור גם באיחוד האירופאי וגם במשרד החוץ הישראלי הכולל בתוכו את השגרירויות באירופה בהתאם. הגיע הזמן כי המדינה תקים גוף של שדולה ולא תמסור את הטיפול בנושא בידיהם של כלי שרת של אנשי עסקים שחלקם מפוקפקים.

אולם בעוד המזרח התיכון בוער, במצרים כרגע מתקיימת לה מיני מלחמת אזרחים. בסוריה כבר מתבצע טבח עם במשך שנה, באיראן מחמשים טילים בנשק גרעיני. והם למעשה מהווים את האיום האמתי על העולם כלו.  ובאיחוד האירופי החליטו לטפל כרגע בישראל.

המאבק האמיתי הוא על ההתיישבות ביהודה ושמרון המאבק הוא על עיר הבירה של מדינת ישראל המאבק הוא על ירושלים בירת הנצח של עם ישראל

נמשיך להישאר כִּבשה בין שבעים זאבים התיאולוגיה הנוצרית, שעל מזבחה אדמת אירופה כוסתה בדמנו. רוצה לראות אותנו חלשה ולא שולטת בעיר הקודש ירושלים. האסלאם מעדיף אותנו בים. ובית אל וגבעת מגרון הם רק התירוץ. הסיפור האמיתי הוא ירושלים.

האירופאים סבורים כי אם בישראל יהיה שקט אזי  שהשקט הזה יוביל לשקט עולמי. אשליה הזויה   שפעם אחרי פעם מדינת ישראל נדרשת לשלם את מחירה. אולם לאחר התשלום מוגבר הטרור.

חזרה לגבולות 1967 היא עזרה משמעותית למדינות ערב להוביל את היהודים לים, זהו למעשה הקו האחרון בתוכנית השלבים שלהם.   תוכנית זדונית המנחה את מדינות ערב מאז הקמת מדינת ישראל.

בימים אלו מציינים שמונה שנים לגירוש מגוש קטיף. זהו אנחנו כבר לא שם. ויש לנו שקט? ממש לא!. מאז הגירוש נאלצו אזרחי מדינת ישראל להיכנס למרחבים מוגנים. האם אירופה גילתה סולידריות מול התוקפנות הערבית. ברור שלא. מוטלת חובה מוסרית על כל המפלגות בישראל, שמאל, מרכז וימין להתייצב כגוש אחד  ולהודיע לכל העולם כי עם ישראל חזר לאדמתו בכדי לא להיות נתון לחסדי אומות העולם. אולי אחרי אלפיים שנה יבינו באירופה כי היהודים אינם מוכנים עוד להיות שק חבטות של פוליטיקה צינית, צבועה ומסוכנת.

החוק של חליק בר

זה לסוד כי בכנסת ה-19 חברי כנסת הנמצאים במפלגות כמו הליכוד- ביתנו וגם 'בבית היהודי – האיחוד הלאומי' כבר מדברים אחרת נאום בר אילן שהיה סדין אדם בליכוד כבר מטשטש זמן רב את ההבדלים שבין הליכוד לקדימה ובין הליכוד למפלגת העבודה.

ח"כ חיליק בר ממפלגת העבודה.  הגיש הצעת חוק עליה חתומים  חברי הכנסת מיכל רוזין זהבה גלאון וניצן הורביץ ממר"צ נחמן שי מהעבודה וח"כ יצחק כהן הח"כ החרדי היחיד החתום על הצעת חוק זו.

הצעת החוק של בר מונחת על שולחן הכנסת  בעקבות פרסומים רבים ומהלכים הנרקמים בימין לפעול לסיפוח חד-צדדי של שטחי יהודה ושומרון והחלת ריבונות ישראלית עליהם.

בר  יזם ביחד עם קבוצת ח"כים נוספים את הצעת "חוק שתי המדינות" האומרת כי עתידם ושייכותם של שטחי יהודה ושומרון יקבעו אך ורק במסגרת הסכם שתי מדינות וכי ישראל לא תחיל ריבונותה חד-צדדית על שטחים אלו ולא תספח אותם. אם חוק זה יעבור, הוא יהווה רוח גבית לממשלה לקידום עיקרון שתי המדינות. ההצעה נוסחה תוך התייעצות עם מומחים ובשיתוף תנועת "קול אחד" הפועלת לקידום פתרון שתי המדינות והמטרה היא לפנות לציבור ולחברי הכנסת במהלך השבועות הקרובים במטרה ליצור תמיכה רחבה בחוק וסביבו.

ח"כ חיליק בר אמר ל'יום ליום': "סיפוחם של שטחים אלו חד-צדדית ע"י ישראל יסגור סופית את הגולל על האפשרות לפתרון "שתי מדינות לשני עמים" ויחסל סופית את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עד לכדי פגיעה אנושה במפעל הציוני החשוב לכולנו. הצעת החוק שלנו תעמיד בפני חברי הכנסת אחת ולתמיד את הבחירה בין שתי מדינות לשני לאומים ועמים או מדינה אחת לשני עמים ולאומים. הצעת החוק גובשה גם מאחר ובכנסת קיים כיום רוב ברור לאישור הסכם על בסיס שתי מדינות לשני עמים."

בר הוסיף ואמר: "נמאס שהממשלה והקואליציה שבות ומדברות על כוונותיהן לשתי מדינות לשני עמים וכי הדברים נשארים רק בגדר הצהרה ולא הופכות למעשה בשל היותן של הממשלה והקואליציה בנות ערובה בידי כוחות ימין קיצוני השולטים בממשלה ובקואליציה ואינן משקפים את רצון העם ואת הרוב בכנסת. תמיכה או אי תמיכה בהצעת חוק זו תחשוף את פניהם של אלו בכנסת המאמינים בפתרון שתי המדינות אל מול אלו שלא, ואת כוונותיה האמתיות של הממשלה בסוגיה. מהלך זה יוכיח לעצמנו, לעולם הערבי, לפלסטינים ולקהילה הבינלאומית אם יש או אין הסכמה ורוב בכנסת להסכם מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית. חלון ההזדמנויות להסכם שתי המדינות הולך ומצטמצם והצעת חוק זו הינה בבחינת מתן רוח גבית לממשלה ולקואליציה להיכנס למו"מ מידי." 

חשוב לציין כי  מאז שנת 1992 לא הייתה כנסת עם רוב כה מוצק להסכם מדיני על שתי מדינות לשני עמים. חייבים לשקף זאת בחקיקה שתבטיח שתי מדינות ותשקף את הרוב שקיים בציבור ובכנסת לפתרון שתי המדינות.

 זו הפעם הראשונה שמוצע חוק המבטיח כי פתרון הסכסוך יהיה אך רק במסגרת "שתי מדינות לשני עמים".

דרך חוק ״שתי המדינות״ רוצה בר להוות רוח גבית לממשלה לקידום הסכם על בסיס שתי המדינות ולעזור לממשלה לקיים את התחייבה לבוחרים.

בהודעה לעיתונות שנשלחה לכתבים הפרלמנטרים הודגש :"מטרת החוק אינה "להביך" את הקואליציה והממשלה אלא לחזק אותן ולתת להן רוח גבית מהכנסת והעם לקראת פיתרון של "שתי מדינות לשני עמים".

פגשתי את ח"כ יצחק כהן השבוע ושאלתי אותו מה ראה לנכון להיות שותף להצעת חוק זו  כהן השיב לי כי הוא דווקא דואג לכך שלא יחזור על עצמו מקרה גוש קטיף. כהן סבור כי יציאה חד צדדית מגוש קטיף הביא על ישראל אסון. מטרת החוק לפי כהן היא למנוע מצב שבו יוחזרו שטחים שלא בהסכם כמו שארע בגוש קטיף.

אלא שמדברי ההסבר לחוק משמע כי מדובר בחוק מסוכן. נכון שמודבר על החזרת שטחים בהסכם אבל מדובר על החזרת קרית ספר ביתר עלית ועמנואל.

הבחירות לרבנות הראשית לישראל

הדברים נכתבים כשבוע לפני הבחירות לרבנות הראשית לישראל. שבוע במונחים של פוליטיקה ישראלית הם נצח. אבל מערכת הבחירות למשרת הרב הראשי לישראל נמצאת בעיצומה. מדובר ביורה רותחת שכבר זמן רב מבעבעת.

שבוע לפני איש אינו יכול לתת אפילו הערכה מי הזוכה. הן בצד האשכנזי והן בצד הספרדי. אותו אסטרטג שליווה את מערכת הבחירות לכנסת ויעץ למתמודדים בפריימריז של מפלגות שונות. "הפעם המצב שונה הוא אומר" ומבהיר "מודבר בגוף מסובך ממש לא אחיד יש קושי עצום להעריך וכולם משקרים את כולם".

לש"ס יש גרעין חזק וגם ליהדות התורה עם כל השינויים שנערכו בגוף הבוחר הכוללים נשים ואנשי הבית היהודי עדיין השליטה היא של ש"ס ויהדות התורה.

על הבוחר מוטלת אחריות כבדה ביותר. מאחורי הפרגוד אדם נמצא עם קונו אבל עליו לדעת כי הצבעה לא נכונה עלולה לגרור את היהדות האורתודוכסית למדרון חלקלק בין עשר שנים.

עד אז רבים מדברים על הקולות של חסידי חב"ד שלהם חלק מאוד משמעותי בגוף הבוחר אלא שבירור בין חברי הגוף הבוחר המזוהים עם חסידות  חב"ד מעלה תמונה שונה וחזית לא אחידה ויש שם דעות רבות. אחד המתמודדים אמר לי כי רב בכיר בחסידות חב"ד החבר בגוף הבוחר הסביר לו כי רבני חב"ד סרים למרותו והמתמודדים השונים אכן עלו אליו לרגל.

בירור קצר מעלה תמונה שונה לחלוטין וכי מתברר כי העבודה חייבת להיות מול כל רב בנפרד אל תחשבו כי הם גוש אחד.

הכותב הינו פרשן פוליטי וסגן עורך בעיתון 'יום ליום' 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.