כך הושבה אחורנית היד שנשלחה אל החינוך החרדי 

מאיר פרוש המכהן כסגן שר החינוך מספר על התיקון שהשיב את המצב לקדמותו מאז שנת תש"י והסיר את חרפת הניסיון לפגוע בעצמאות החינוך החרדי ועל התיקון שהסיר את כפיית הליב"ה מעל ילדי ישראל שיחה מתוך פרספקטיבה היסטורית על נס קיום החינוך הטהור בארץ הקודש "אל תגעו במשיחי" {פרוש מסביר}

מאיר פרוש המכהן כסגן שר החינוך מספר על התיקון שהשיב את המצב לקדמותו מאז שנת תש"י והסיר את חרפת הניסיון לפגוע בעצמאות החינוך החרדי ועל התיקון שהסיר את כפיית הליב"ה מעל ילדי ישראל שיחה מתוך פרספקטיבה היסטורית על נס קיום החינוך הטהור בארץ הקודש "אל תגעו במשיחי"

פרוש, קצת רקע. האם אכן הושבה עטרה ליושנה?

פרוש: בהחלט, ואגולל כאן את הרקע בקצרה. כבר משלטון המנדט היו בתי ספר כמו "סיני" בתל אביב, "שארית ישראל" בפ"ת, ת"ת בטבריה וכד', בשונה מתלמודי התורה, מוכרים כשייכים לזרם של אגודת ישראל. משהוקמה המדינה, הצהיר ראש הממשלה הראשון, שיאפשר לכל זרם לשמור על עצמאותו החינוכית ועל פי זה הוחלט לחלק את זרמי החינוך שתחת חוק חינוך חובה לארבעה קטיגוריות: א) הזרם הכללי. ב) הזרם של העובדים. ג) הזרם של המזרחי, והזרם הרביעי של "אגודת ישראל". בחלוקה הרשמית הם מוספרו בסדר יורד, ולכן הזרם של אגודת ישראל היה מוכר בשפה המדוברת כ"הזרם הרביעי". סעיף חמש התייחס למוסדות הפטור, אלו המוסדות שאנו מכירים אותם כ"חיידר", שהחוק הכיר וראה בהורים ששולחים לשם כפטורים מחוק חינוך חובה שתחת הפיקוח הישיר של משרד החינוך. כל זאת נכפף תחת הסמכות  של "השר הממונה שרשאי להורות ברשומות כפטורים מהחוק שבסעיף ארבע" – דהיינו, החוק היה מוכן להכיר בקיומם של מוסדות אלו מתוקף וסמכות הוראתו של השר.
ואכן, ממשיך הרב פרוש, על הדף שהועבר על ידי נציגי אגודת ישראל (מקריא – א.א.), נכתבו עשרים ואחד שמות של תלמודי תורה ובתי ספר לבנות שביקשו ליהנות מסעיף חמש בחוק חינוך חובה, להגדיר עצמם כ"מוסדות פטור". לצד שמות תלמודי התורה הופיעו פרטי התלמוד תורה המבקש, שעות הלימוד בהוראות הקודש ולהבדיל החול. 

בשנת תשי"ג בוטלו הזרמים וכולם הוכפפו תחת ההגדרה הכוללת –  "ממלכתיים" שהתחלקו לשניים: "ממלכתי" ו"ממלכתי דתי", ואילו מוסדות "החינוך העצמאי" הוגדרו כ"מוכר שאינו רשמי". מאז במשך עשרות שנים לא הועברו רשימות של ת"תים נוספים, אך אלו המשיכו להתקיים מכוח אותו סעיף, משנת תש"ט עד שנת תשל"ז, שאז התרחש המהפך עם עליית ממשלת הליכוד והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה על פי הוראת מרנן ורבנן זצוק"ל. בתשל"ז נערך מחדש התיקון לחוק ופרטיו עוגנו ב"חוזר מנכ"ל" המשתרע על חמישים וחמישה עמודים, שם עודכנה רשימת מוסדות הפטור. לפי הוראת מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, מוסדות הפטור תוקצבו דרך "החינוך העצמאי".

צילום: משה גולדשטיין
צילום: משה גולדשטיין

כיצד התקבלה ההכרה במוסדות הפטור?

פרוש: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו"… בזכות הסייעתא דשמיא של שלוחי דרבנן כיד ימינם של מרנן החזון איש זיע"א וגאב"ד בריסק זיע"א וכל גדולי ישראל לאורך הדורות. אספר לך עובדה מעניינת. כאשר ישבנו שבעה על אמי מורתי עליה השלום, הגיע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א לנחם את אבא זצ"ל ואת משפחתנו. תוך כדי השיחה, הוא שאל את אבי מורי זכרונו לברכה, האם נכון הוא שהיה שליח ממרן גאב"ד בריסק זיע"א אל האדמו"ר הריי"צ מליובאביטש זצוק"ל, לבקשו שישפיע על נשיא המדינה דאז שניאור זלמן רובשוב שכונה שז"ר, שהיה מקורב לחב"ד, כדי שיפעל לאפשר את קיומם של מוסדות הפטור, ואכן האבא אישר זאת וסיפר שאכן השליחות נעשתה ובעקבותיה הפנייה אל שז"ר שאכן סייע ותמך מאחורי הקלעים בהכרה במוסדות אלו. ואנקודוטה מעניינת מסוג אחר: כאשר ישבתי שבעה על אבי מורי זכרונו לברכה הגיע לנחם השר אהרן ידלין שכיהן בעברו כשר החינוך. הוא סיפר לי שהאבא היה מי שקירב אותו להכיר במוסדות הפטור, "ואני", הוסיף, "תמכתי בזה כי ראיתי בכך שימור של שפת האידיש"… כך לפי הבנתו. 

מה קרה כעת שנוצר הצורך בתיקון החוק?
פרוש: לפני כשבע שנים דרש בג"ץ להגדיר בחוק את הסמכות של השר לתקצב את מוסדות הפטור, שכן סמכות זו לא הוגדרה על אף שהיא הונהגה הלכה למעשה על פי הפיסקה של "לפי הוראות השר הממונה" עוד בשנת תש"י ובהמשך לאורך כל השנים. אבל כפי שאמרנו לא הרי נוסחאות מעורפלות של תש"י כהרי דרישות החוק בתשע"ו. כאשר בג"ץ תבע זאת ניאות מי שכיהן אז כשר שי פירון הזכור ולא לטובה – להגדיר את הסמכות בחוק, אלא שהוא משך אותו לכיוון הרצוי לו: "אין לי כשר החינוך סמכות להעניק פטור. החוק לא העניק לי את הסמכות הזו"! הוא הוסיף לכך את אותן התניות חמורות ומסוכנות הידועות על למודי ליב"ה, מבחני מיצ"ב, פיקוח לפי כוונותיו וכדומה וכל מה שראה לנכון להשית על תלמודי התורה העצמאיים. כמובן שדבר זה היווה איום על עצמאות החינוך החרדי כפי שהיה מקדמת דנא. אדגיש, כי עצם סמכות השר איננה חדשה, היא הייתה מאז ומתמיד. אבל ההתניות האלו תוך ניצול העובדה שהסמכות לא הוגדרה בחוק ולכן "אין לי סמכות להעניק פטור", הם היו תורף הגזירה החמורה על החינוך הטהור. 

אם אכן הסמכות של השר כבר הייתה מעוגנת משנת תש"י, מה לא סיפק את הבג"ץ?

הרב פרוש: זה לא סוד שמה שהחוק הגדיר בשנת תש"י כ"הוראותו של השר" לא יכול לספק את המצב בשנת תשע"ו, שכן אז יכול היה השר להקציב כראות עיניו על פי "צעטיל" שהעביר או אפילו בהוראות פיו, ברצותו הרחיב וברצותו קיצר כראות עיניו וככל שעלה על רוחו. כיום הדרישה היא שכל דבר צריך להיות מוגדר בחוק, אחרת הדרך לפנייה לבג"ץ פתוחה ובטוחה.  

איך בפעילות נחרצת של הנציגים החזרתם עטרה ליושנה?

פרוש: בשנת תשע"ה כאשר הצטרפנו לקואליציה העלינו את הדרישה בהסכמים הקואליציוניים לבטל את ההתניות של שי פירון. עתה זכינו ובפעילות המאומצת של "יהדות התורה" הושבה עצמאות החינוך החרדי אל המצב הקודם כפי שהיה במשך שנים. 

כיצד זה נעשה?
פרוש: הותרנו כמובן את התיקון שהעניק את הסמכות לשר, שכן כאמור סמכות זו הייתה מאז ומתמיד מני שנת תש"י ועד עתה, אלא שהיא נדרשה על פי בג"ץ להגדירה בחוק, כך שדבר זה לכשעצמו הוא תועלת למוסדות הפטור, לאחר שעיקרנו את ההתניות החמורות של השר פירון. תהליך זה דרך אגב, הוא לא חדש והוא לא מיוחד למקרה הזה. כידוע גם הישיבות הקטנות למשל היו במשך שנים רבות ללא הגדרה בחוק ולאחר שבג"ץ תבע זאת, הן הוגדרו בתיקצוב של "תרבותי ייחודי", הגדרה זו הבטיחה את התקצוב של הישיבות הקטנות לשמחת ולנחלת כל שלומי אמוני ישראל. גם כעת הגיעו אלינו קולות ממסדרונות הבג"ץ ומערכת המשפט שהמבנה התקציבי של "מוסדות הפטור" אינו חסין מפני תביעות ולכן עשינו את אותו תהליך בדיוק, כפי שעשינו בישיבות הקטנות וסידרנו את המבנה התקציבי הטכני של מוסדות הפטור, רישום שמי וכתובות מסודרות, מתוך ראיה חד משמעית של סידור המסגרת התקציבית מחד, אך תוך הסרת ההתערבות המסוכנת בתכני הלימודים כפי שניסה לעשות השר פירון ושמירה על עצמאות החינוך החרדי כמאז ומקדם. 

ניתן להגדיר עתה את המצב כהשבתו אל קדמותו

פרוש: בהחלט, תוך הבטחת מניעת ניסיונות עתידיים להשתמש בבג"ץ להפרת המצב הנוכחי. 

נביע בזאת הכרת תודת עולם התורה לנציגים הנאמנים והמשך הנחלת החינוך לילדינו שמורה להם.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אולי בחוק זה עבר
    בפועל יותר חרדים לומדים לימודי ליבה
    עבר לא מטומטמים

    פןפ |
    הגב