כך ש"ס תעקוף את קביעת היועמ"ש

מכוח ההסכם הקואליציוני, ש"ס תגיש הצע"ח שנועדה לעקוף את קביעת היועמ"ש לפיה גופים פרטיים יוכלו להעניק כשרות לבתי עסק

כך ש"ס תעקוף את הוראת היועץ המשפטי לממשלה: בשבוע שעבר קבע היועמ"ש עו"ד יהודה ויינשטיין כי בעלי מסעדות יוכלו להציג עצמם כמושגחים על ידי גופים פרטיים, בלא שהדבר ייחשב להם לעבירה פלילית. גורמים ברבנות הראשית זעמו על החלטה שמשמעותה היא "שבירת מונופול הכשרות", אולם בש"ס כבר מצאו דרך לעקוף את ההוראה.

בימים הקרובים יגיש חבר הכנסת יואב בן צור מש"ס הצעת חוק שמטרתה לרוקן מתוכן את הפרשנות שהעניק ויינשטיין לחוק איסור הונאה בכשרות. לפי ההסבר להצעת החוק של ח"כ בן צור, "מטרתה למנוע הונאת ציבור הצרכנים במדינת ישראל המבקש לצרוך מזון כשר". לפיכך, בדברי ההסבר לה נכתב כי "תישלל האפשרות מבעלי בתי אוכל או יצרנים להציג מצג כשרותי מכל סוג שהוא, שעה שלא ניתנה להם תעודת הכשר".

בן צור פועל מכוח סעיף קואליציוני שמופיע בהסכם של הליכוד עם מפלגתו לפיו "הממשלה תפעל ללא דיחוי לתיקון חוק איסור הונאה בכשרות באופן שיבהיר את המונח 'כשר' ככזה הכולל גם מצג או סימון המעידים כי נשמרים דיני כשרות".

בשיחה לוואלה! יהדות אמר בן צור כי הוא מצטער "על הצורך לעגן בחקיקה דברים אשר מובנים מאליהם", אך הסביר כי נאלץ להגיש את ההצעה לאור "מדיניות היועץ המשפטי לממשלה שהרחיקה לכת אף מן הפרשנות המקובלת זה כ-30 שנה בפסיקות בית המשפט העליון אף אחר חקיקת חוקי היסוד". עוד הוסיף כי להצעה הצטרפו חברי כנסת רבים, דתיים וחילונים כאחד "אשר הגנת הצרכן והשמירה על מערכת כשרות ממלכתית עמדה בראש מעיניהם".

חוק איסור הונאה בכשרות, נועד להגן על צרכני הכשרות ולמנוע את הונאתם. כך יוצא שמצג כשרותי לגבי בית אוכל או מצרך הוא אפשרי אך ורק אם ניתנה לבית האוכל או למצרך תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך, שהינם מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהסמיכה לכך, רב מקומי בתחום כהונתו ורב צבאי.

לפי פרשנות החוק שנהגה עד כה, החוק נאכף גם על בתי אוכל שהוצג בהם מצג כשרותי שניתן להבין ממנו כי המקום או המוצר הינם כשרים, אף אם המילה "כשר" על הטיותיה השונות, לא צוינה במסגרת מצג זה במפורש ואף אם לא צוין במסגרת המצג שהכשרות היא דווקא מטעם הרבנות הראשית או הרבנות המקומית. בעלי מסעדות שהציגו מצג כשרותי ללא תעודת הכשר, נקנסו על ידי הרבנות הראשית והוגש נגדם כתבי אישום.

בעתירה המתנהלת בבג"ץ, טענו שני בעלי מסעדות בירושלים כי האיסור על מסעדות להשתמש במילה "כשר" רק מכיוון שאין ברשותן תעודה של הרבנות הוא בלתי מידתי. וינשטיין השיב בבג"ץ כי בעלי מסעדות יוכלו להציג עצמם כמושגחים על ידי גופים פרטיים, בלא שהדבר ייחשב להם כעבירה פלילית וקנסות שניתנו בעבר – יבוטלו.

באדיבות וואלה! יהדות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.