כל אחד משהו מיוחד

פרשת במדבר- סוד הדגלים

פרשת במדבר
"סוד הדגלים"- "כל אחד הוא משהו מיוחד"
בפרשת השבוע מצווה את ישראל ה' יתברך "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" (פרק ב' פס' ב') והנה עניין הדגלים מובא במדרש (רבה פרשה ב' ) "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי יָרְדוּ עִמּוֹ כ"ב רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, וְהָיוּ כֻלָּם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, י): דָּגוּל מֵרְבָבָה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, הִתְחִילוּ מִתְאַוִּים לִדְגָלִים, אָמְרוּ הלְוַאי כָּךְ אָנוּ נַעֲשִׂים דְּגָלִים כְּמוֹתָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, זֶה סִינַי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בַּיַּיִן (משלי ט, ה): וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, הֱוֵי: אֶל בֵּית הַיָּיִן, זֶה סִינָי. וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמְרוּ אִלּוּלֵי הוּא מַגְדִּיל עָלַי אַהֲבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כ, ו): נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה נִּתְאַוִּיתֶם לַעֲשׂוֹת דְּגָלִים, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם, (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, מִיָּד הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְמשֶׁה לֵךְ עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַוּוּ".

מדברי המדרש מבואר שעניין הדגלים הוא רוחני עד מאוד {מובא בזוה"ק שהיה מחנה למלאך גבריאל, ומחנה למלאך מיכאל וכן למלאכים רפאל ומיכאל) ועם ישראל חפצו להדמות למלאכי השרת. והביאור בכך מבאר "הנועם אלימלך" שנשמות ישראל הם למעלה מהמלאכים וידעו ישראל שנשמתם היא גבוהה כל כך אך לא ידעו שאפשר כ"כ לקדש את גופם ורצו שגם גופם יתקדש ויהיה לצורך עבודת ה' יתברך והיו שוכנים סמוך למשכן העדות בכדי שקדושת המשכן תתפשט מנשמותיהם לגופם. אשריהם ישראל!
והדברים עד כדי כך שאומות העולם מתקנאים בעם ישראל על החיבה הזאת של הקב"ה לעמו וכמובא במדרש "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת (במדבר כ, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו', קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּדִגְלֵיהֶם וְכָל הָאֻמּוֹת מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם וּתְמֵהִין וְאוֹמְרִים: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו', אוֹמְרִים לָהֶם הָאֻמּוֹת (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, הִדָּבְקוּ לָנוּ, בּוֹאוּ אֶצְלֵנוּ וְאָנוּ עוֹשִׂין אֶתְכֶם שִׁלְטוֹנִים, הֶגְמוֹנִים, דֻּכָּסִין, אִפָּרְכִין, אִסְטְרַטְלִיטִין. (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, וְאֵין נֶחֱזֶה אֶלָּא שְׂרָרָה, שֶׁכֵּן אָמַר יִתְרוֹ לְמשֶׁה (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה וגו'. שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שיר השירים ז, א): מַה תֶּחֱזוּ בַּשׁוּלַמִּית, מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ, שֶׁמָּא (שיר השירים ז, א): כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שֶׁמָּא יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּגְּדֻלָּה. שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים בַּמִּדְבָּר, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן, דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן, דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם, יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כָּךְ. מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית, מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ שֶׁמָּא כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שֶׁמָּא יְכוֹלִים אַתֶּם לִתֵּן לָנוּ כַּגְדֻלָּה שֶׁעָשָׂה לָנוּ הָאֱלֹהִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיִינוּ חוֹטְאִים וְהוּא מוֹחֵל לָנוּ וְאוֹמֵר לָנוּ (דברים כג, טו): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. אַף בִּלְעָם הִבִּיט בָּהֶם וְיָצְאָה עֵינוֹ כְּנֶגְדָן שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִגַּע בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): וַיִּשָֹּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו, אֵלּוּ הֵם הַדְּגָלִים, הִתְחִיל אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִגַּע בִּבְנֵי אָדָם אֵלּוּ, מַכִּירִין אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, מִיכָּן לָמַדְנוּ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים גְּדֻלָּה וְגֶדֶר לְיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.

רואים אנו מדברי המדרש כמה חשיבות ישנה שלכל שבט יהא דגל משלו ועי' רש"י שמבאר שלכל דגל היה סימן וצבע אחר , צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד היה כגוון אבנו הקבועה בחושן ומתוך כך יכיר את דגלו. ויש להתבונן מה רוצה ה' יתברך ללמדנו במעשה הדגלים? אלא הביאור שכפי שכיום אנו רואים שלכל מדינה יש דגל משלה בייחודיות רבה הן בסימניו והן בצבעיו, כך גם לשבטים הייתה ייחודיות מסויימת וכגון שבט יהודה שסימנו "אריה" הרומז למלוכה והנהגה וכדו' ורצה הקב"ה לרמוז לשבטים תכבדו כל אחד באשר הוא משום שכל אחד בעם ישראל הוא מיוחד ורק ביחד הם יוצרים סימפוניה מושלמת.

וכתב החיד"א -שבימים אלו ממש מר"ח סיון ועד לחג השבועות הבעל"ט ישנה סגולה מיוחדת שראוי לנצלה שכן בר"ח באו מדבר סיני ושם חנו באחדות מופלאה וכמש' (שמות פרק י"ט) "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי… וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" ודרשו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד" ולכן מבטיח החיד"א שכיון שימים אלו מסוגלים לקניית אחדות בעם ישראל, לשלום בית של קיימא ,להתקרבות ושותפות אמת במשפחה, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבות, לאהבת רעים ומתיחת קו על יריבויות ישנות ונושנות, ולפיוס בין פלגי העם לכל שבטיו ועדותיו, על כן מי שיעשה בימים אלו צעד לקראת השלום והאחווה יסייעו לו מהשמיים בכפל כפליים! וזוהי הכנה למתן תורה וכמו שכתב הרב בניהו שמואלי שליט"א- שישנם בעם ישראל שבטים שונים – שבט יששכר עוסק בתורה ושבט זבולון עוסק בסחורה אבל יש דבר אחד שמאחד את כולם וזוהי התורה הקדושה ועבודת ה' בתורה והמצוות וכמו שכתב הרס"ג "אין אומתינו אומה אלא בתורתה" ושמעתי רמז יפה לכך שהתורה מתחילה באות ב' ללמדך שלימוד תורה צריך להיות ביחד ולא יחידי ואז יש ברכה בלימוד ובחיים {מידידי ר' אביעד עמירה הי"ו}.

קוראים יקרים! כך גם בחיי היום יום ובפרט בחיינו הפרטיים כל זוג צריך לדעת שבעלך ואשתך הם משהו מיוחד. יש אשה שהיא "שפית" מעולה והשנייה לא מוצלחת כ"כ במטבח, אך היא ריתמיקאית מעולה וכדו' וכן אצל הגברים יש סופר סת"ם מצויין אך לשחוט בהמות אינו מסוגל, יש אחד שמיוחד בלימוד התורה אך ידיו שמאליות בתיקון החפצים בבית, ויש שלתקן כל דבר הוא מסוגל אך בלימוד תורה הוא לא יוצלח בכלל וכדו' אם כן נמצא שכל אחד הוא משהו מיוחד וצריך להעריך ולרומם את החלק המיוחד שבו וממילא לגמד את החסרונות ולכן אין לבעל להתאונן ולומר "מדוע אשתי לא כמו אשה אחרת"? והאשה לא תתלונן מדוע לא זכיתי לבעל כזה"? משום שכל אחד הוא משהו מיוחד. ובל נשכח שכשם שעם ישראל היו מסביב למשכן שאיחד את כולם כך גם בני הזוג צריכים לזכור שיש מישהו מעליהם ושהוא מאחד אותם וזה ה' יתברך ואנחנו עובדים "למען שמו באהבה" וכך צריכים לחנך את ילדינו לעובדו בלבב שלם ולכבד כל אדם באשר הוא וכמש' "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ונסיים בתפילה שה' יזכנו לכבד כל אדם ויחד נעבוד את הקב"ה באהבה ונזכה לקבלת התורה!
בברכת שבת שלום ומבורך!- אלירן אליהו נגארי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.