כשאריאל שרון יעמוד בפני בית דין של מעלה יאמרו המלאכים: היה גיבור מלחמה, והוביל אותנו לחורבן וסכנות – טורו של מיכאל בן ארי

ik

כשאריאל שרון יעמוד בפני בית דין של מעלה ומלאכים טובים ורעים ירוקנו את המזוודות למאזני המשפט, מתח רב ישרור במקום.
מטוטלת המאזניים, תנוע בפראות איומה לכאן ולכאן. יחידה 101, מבצע קדש, ואין ספור קרבות ומערכות שבשיאן הכרעת הקרב בחזית המצרית בחציית התעלה. כף הזכויות שמשקל כבד הועמס בה, תנוח על הקרקע, זחוחת דעת על עלבונו של כף החובה, המנופנף לו אל על, ריק ומבויש.
אך כאן בואו יבואו 26 ישובי חבל ימית, חממות פורחות, קהילות תוססות, וירוקנו את אשר להן לכף החובה. מגורשי ימית שזקנו וקמטי זכרון מפעלם החרב, פליטי גוש קטיף בניצן ובניצנה, שמחכים למימוש ההבטחה ׳לכל מתיישב יש פתרון׳, עקורי בית העלמין של גוש קטיף, טבוחי הפיגועים שטולטלו ממנוחתם, כשממול שיירת המגורשים, רוקדים ומקללים קיא חלאת ישמעאל. יבואו כל אלו ויזילו דמעתם ועלבונם אל כף החובה. ושוב תטולטל הכף, אך הפעם לשמאל, אל זדוניו של אדם עלי אדמות. וכמו סיפורו של י״ל פרץ, תטולטל הכף לכאן ולכאן.
כשמדברים על שרון הגיבור והמיישב, הנכנע והמחריב, הדימוי הזה נדרש עד מאוד. גם עובדת היותו תלוי בין שמים לארץ שנים ארוכות, מחברת אל אותה דמות המבקשת ׳מתנות׳ להכריע את הכף לזכות, לפתוח לה לנשמה שערי גן עדן.
לדידי, יש שרון האדם ושרון התופעה. עם פטירתו, על אף המנהג להפך בזכות, אני עושה את אשר ׳לא יעשה׳. אני בא חשבון, לא חלילה כי אני שם עצמי במקום בית דין של מעלה. אני עושה זאת כי אני מחוייב בכך. כי הסכנה רובצת לפתחנו, כי יש עוד כמה בדמותו ׳הימנית׳ של שרון. אנשי ימין מובהקים לכאורה, שמתהפכים עלינו במפתיע. ומאוהבי הארץ הופכים לעוכריה. מהבטחת בחירות ׳דין נצרים כדין תל אביב׳, עוקרים ומגרשים כפי שאחמד טיבי לא דמיין.  מלוחמה ללא פשרות באויב, הופכים את עורם ומתרפסים להם. יום אחד כותבים את ׳מקום תחת השמש׳, המטיף למלחמת חורמה בטרור, ולמחרת משחררים רוצחי תינוקות, בסיטונות וללא תמורה.
זה שרון, זה בגין האב והבן, זה אולמרט ולבני, זה ביבי ויעלון.
השמאל נוהג להגיד עליהם שהם התפכחו, שהבינו שאין דרך מלבד ׳הכניעה׳ ל׳דרך השלום׳.
אבל אני אומר, שהעניין הוא אחר. כשהאידאולוגיה הימנית היא בטחוניסטית, זה סופה. האחיזה בארץ שלנו איננה בטחונית, היא אמונית. הרב כהנא אמר על כגון זה: אינני רוצה לאבד את ארצי לא במלחמה גם לא בשלום. שרון שהיה גיבור מלחמה, הוביל אותנו לחורבן וסכנות, בהזיית שלום. חבל על זקנתו שביישה את מעשיו הגדולים.

 

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ההתהפכות הזו מגלה כי הוא לא היה אוהב ארץ ישראל, אלא היה אוהב את עצמו. והיה "ימני" כדי להתקדם פוליטית, אולם כאשר השתלם לו להיות איש שמאל, לשם הוא הלך.

    לכן, מעשיו האחרונים מעידים כי מעשיו הראשונים היו אינטרסנטים.
    ולכן אפשר לדון את כל מעשי הנבל הזה לחובה.

    יהי זכרו ארור

    משה |
    הגב
    • מיכאל בן ארי כותב יפה
      כותב אמת ברורה בלי להתחמק
      וגם בלי להתלהם

      חבל מאוד שהוא לא בהנהגה הציבורית של הציבור הדתי והחרדי
      חבל מאוד שהוא לא בכנסת

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב