כשמנכ"ל קופיקס גרם להגראי"ל לפרוץ בבכי

באחד הרגעים העצובים שלו כחייל במלחמת שלום הגליל פגש אבי כץ מייסד קופיקס את הרבנית שטיינמן שהרגיעה אותו בעיצומה של מלחמת שלום הגליל. ומדוע פרץ מרן הגראי"ל בבכי. מרגש {מפעים ומרגש}

באחד הרגעים העצובים שלו כחייל במלחמת שלום הגליל פגש אבי כץ מייסד קופיקס חייל צעיר את הרבנית שטיינמן שהרגיעה את האיש שלימים יחלוש על רשת בתי הקפה.

במאמר דעה לעיתון 'כלכליסט' הבוקר (ד) מתרפק כץ על  הימים הקשים הללו, עת שיצא מהבית החרדי בבני ברק וערק לשורות צה"ל, "בשמונת החודשים הראשונים של המלחמה שירתתי בשריון בקו הראשון. אין כמעט דבר רע שלא קרה לחברים שלי. מסביבי נפצעו, נהרגו, נשרפו לי מול העיניים", מתאר כץ ומספר על כך שגדל בבית  חרדי, "הייתי ילד חרדי יתום מאב, שהתגייס לצבא. אחרי שמונה חודשים יצאתי הביתה לבני ברק לחופשה, לבקר חבר שנפצע קשה ושכב אז בבית חולים ולנסוע להלוויה של חבר שנפל".

אבי כץ הגיע לתחנת האוטובוס שקיימת ליד בית אמו שנמצא סמוך לבית הבית שבו מתגורר עד היום הרב אהרון שטיינמן מנהיג הדור,  "כשעמדתי בתחנה, התחושה היתה קשה. הלב כבד – בין ביקור אצל פצוע ללוויה, ובדרך לחזית, והיה קשה להיפרד מאמא. אני מניח שארשת פניי הביעה את מה שהרגשתי, פתאום יצאה מהבית הרבנית תמר שטיינמן ע"ה, אשתו של הרב שטיינמן. הכרנו היטב. היא היתה חברה של אמי המנוחה, שאותה לא נטשה גם ברגעים הקשים של אלמנותה. גם כאשר התפרסם בעלה. אישה נמוכת קומה, מאירת פנים".

photo_2016-05-11_14-42-44

כאן מספר אבי כץ על הרגע שבו חיזקה אותו הרבנית "היא ניגשה אליי ועיניה אורו: 'אביל'ה מה נשמע?', לא הסתרתי את העצב הגדול שהייתי שרוי בו. סיפרתי לה מאין באתי ולאן אני הולך. הרבנית התמתחה במלוא קומתה, הושיטה את ידיה אל פניי וליטפה אותי. 'הכל יהיה בסדר אביל'ה, אתה תראה, הכל יהיה בסדר. אם ירצה השם, תחזור בשלום', היא אמרה, ושוב לטפה אותי, לא היה לה חשוב שום דבר. לא גובהי והמראה המוזר שלי במדים, לא מעמדה כרבנית שכבר הייתה ידועה בעיר ובציבור החרדי. היא ראתה חייל יהודי כאוב".

כץ מספר ל'כלכליסט' על הברכה של הרבנית שחיזקה את רוחו עד תום המלחמה, "אחרי שנפרדנו יצאתי ללוויה ומשם חזרתי ללבנון לשישה חודשים נוספים בקו הראשון. החום של הליטוף של הרבנית שטיינמן וההבטחה שלה שיהיה בסדר הלכו איתי שישה חודשים, עד שחזרתי הביתה מלבנון".

כץ חזר אל הבית בחזון איש 5 בשנית, היה זה  כשהלכה הרבנית לעולמה, "באתי אל הרב שטיינמן לניחום אבלים. לפני שקמתי ללכת, מי שהגיע איתי סיפר את הסיפור לרב שטיינמן. הרב הקשיש פרץ בבכי ולא נרגע דקות ארוכות". מסיים את מאמרו המרגש מנכ"ל קופיקס.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.