כששמעון פרס כורע ומשתחוה שבע פעמים לעבודה זרה – אייכלר נגד מוסד הנשיאות

היטב חרה לנו לשמוע השבוע את נשיא המדינה שמעון פרס כורע ומשתחוה שבע פעמים לעבודה זרה. הוא קורא לראש הכנסיה הנוצרית "הוד טומאתו", עשר פעמים בכל נאום. – ח"כ ישראל אייכלר נגד הנשיא


היטב חרה לנו לשמוע השבוע את נשיא המדינה שמעון פרס כורע ומשתחוה שבע פעמים לעבודה זרה. הוא קורא לראש הכנסיה הנוצרית "הוד טומאתו", עשר פעמים בכל נאום. יכולנו להתייחס בלעג להתרפסות יהודונית גלותית, בשולי גלימתו של הכומר, דווקא מפי ציוני גאה ב"אדמת המולדת". אבל אין להסתפק בלעג על הציונות ועל ה"גאוה הלאומית" שהתגלתה בנמיכותה ושפלות רוחה, יותר מיהודי גלותי שניצב כצאן ביד גוזזים בארצות הנוצרים. אדרבה, יהודים בגולה אף פעם לא התרפסו כך לכמרים. גם כאשר קיבלו צליפות מגלב מרשעי "דת הרחמים", הם בזו בגאון יעקב לדת השקר והדמים.
לכן יש להתייחס בביטול למוסד הנשיאות בכללותו לאור הבזיון שהיה השבוע ולהביע כאב ומחאה, גם יחד.


הכאב הוא לראות בחרפתו של יהודי בן תשעים, שסבו נשרף בבית הכנסת בליטא עטוף בטלית על היותו יהודי. איך הוא מדבר בחנופה על אותו האיש, שבשמו טובלת אירופה בדם אבותיו? פרס עצמו מספר תמיד על המילים האחרונות ששמע מסבו בוגר ישיבת ואלוז'ין בהיפרדו ממנו בדרכו לארץ ישראל: "אל תשכח בני שאתה יהודי ותמיד תישאר יהודי". מדוע לא הבין בן התשעים, מה שהבין בגיל חמש, שהדברים של סבא, נועדו בדיוק למצב מביש כזה מול ראש הנוצרים? כך להתרפס קבל עם ועולם לעבודה זרה בשיתוף ולפאר את אותו האיש ולקרא לנציגו "אחינו אתה".  על כבוד אבותיו ואבות כל בית ישראל, זה מה שכואב.


מה שמרגיז ומחייב מחאה, היא האמירה החוזרת ונשנית בחנופתו: "בשמי ובשם אזרחי ישראל ובשם העם היהודי" הוא מברך אותו. מי שמך לדבר בשם העם היהודי?! האם לא מספיק שהוא מדבר בשם "מדינת ישראל"? אותה מדינה שנלחמת בכל הקדוש והיקר לעם היהודי ועוקרת את אמונת ישראל ורודפת את שומרי תורת ישראל? אלה דברים הצורמים לאזני רוב בני ישראל ומחייבים אותנו להתייחס כך, למוסד הנשיאות העומד בימים אלה לפני בחירות.

אילו היתה כאן מדינה יהודית, גם אז אין שום משמעות מעשית למוסד הנשיאות שאין לו שום סמכות. גם הסמכות להטיל על ראש הממשלה להרכיב קואליציה, היא טקסית וסמלית ותלויה בתוצאות הבחירות. בעבר היתה לנשיא סמכות לחון עבריינים או מורשעים. זאת סמכות חשובה במדינה שרבים משופטיה, הם פוליטיים ואוסרים אנשים לתקופות קצרות או ארוכות לפי האג'נדה והפוליטיקה שלהם. אבוי ליהודי חרדי שנשפט על ידי שופט שונא חרדים, ובפרט אם השופט חובש כיפה. כך היה אצל הרב שלמה בניזרי, ששופט מזרחי עם כיפה שילש את תקופת מאסרו שגזר עלי בית המשפט המחוזי. כך היה אצל הרב דרעי שהורשע הרשעה פוליטית מראשיתה ועד סופה.
אבל מוסד הנשיאות כמו כל המישטר הציוני, לא יחון ולא ירחם ולא יחוס על שום יהודי, שהתשקורת העויינת עויינת אותו ובראשם יהודי שומר תורה. כך שמעולם לא היתה חנינה ורחמים ליהודים מבית הנשיא.

היום לאחר פרשיות  אולמרט, השליטים מצטערים שהקימו את הגולם בפרקליטות שקם על יוצריו. אבירי ״שלטון החוק״ מזניחים את עולם הפשע העלוב וחסר התהילה, ומקדישים עשרות חוקרים ומשפטנים, לסיכולים ממוקדים נגד אישים פוליטיים, כדי לזכות בתהילת התקשורת והקריירה. המישטר הציוני חשב שחמישים החוקרים שישבו שנים על תיק דרעי, במטרה לסלק שר חרדי, יסגרו את ה"באסטה", אחרי השלכת דרעי בכלא. אבל המנגנון והאנשים לא הלכו לשום מקום. הם רודפים עד היום את הפוליטיקאים בשלטון, בלי הבדל. כולם חשודים וכולם במעקב וחקירה. מפלטו היחיד של הפוליטיקאי הוא לא לעשות כלום ולהשאיר את כל העבודה ל"פקידים המקצועיים". הללו חסינים מפני רדיפה פוליטית, נכון להיום. לא תראו כמעט פקידים זוטרים מושלכים לכלא, למרות שמלאה כל הארץ שוחד ושחיתות. תשאלו כל אזרח הנזקק לשירות של פקיד כלשהו בכל משרד ועיריה. הוא יספר לכם על הטרטורים, הביורוקרטיה והסחבת, שננקטת נגד כל מי שלא מוצא "מאכער" או פקיד שמעונין להזיז דברים.

במסגרת ניטרול השפעת הפוליטיקאים והשרים, הם ניטרלו גם את הנשיא מסמכותו להעניק חנינה. הוא חייב לקבל הסכמת הפרקליטות ומשרד המשפטים. שר המשפטים רועד קדחת, פן ייחשד שנתן חנינה למישהו שאינו מחבל פלשתיני הראוי לשחרור למען מו"מ מדיני או בעיסקת שליט. כך שלמעשה אין שום סמכות לנשיא להעניק חנינה לפושעים בכלל ולאסירים פוליטיים בפרט. אם כן מה נשאר לו לנשיא לעשות מלבד לקבל שגרירים ולהחניף לכמרים בהתרפסותו גלותית? 
לכן זה פלא, איך יהודים חרדים בכלל מתענינים במוסד הסמלי ששמו "מוסד הנשיאות". ראיתם יהודים חרדים שמתענינים בצבע הדגל הציוני, המסמל מישטר חילוני אנטי דתי קיצוני הנקרא "מדינת ישראל"? שמעתם יהודים חרדים ששרים את "התקוה" של "להיות עם חפשי" אם לא בארצנו לפחות בניו יורק? הנשיא הוא סמל מדינה ותו לא.  במקום שבו אנו מניחים את הדגל ואת ההמנון, ואת יום העצמאות, שם מקומו של מוסד הנשיאות.  
כשגדולי ישראל זצ"ל ויבלח"ט מאורי דורנו שליט"א, מורים לנו ללכת ולהצביע לכנסת ולעיריות, הרי זה כדי להציל עשוקים מיד עושקיהם ולהילחם בדרכים חוקיות, להגנת שארית הפליטה של התורה ושומריה. זאת שליחות שתדלנית, להציל יהודים ויהדות, מזוטו של ים ההתנתקות מן היהדות וההתבוללות בתרבות הנכרית. אין גדולי ישראל מורים לנו להניף את הדגל הציוני ולא לשיר "התקוה" או לרומם את מוסד הנשיאות כסמל למדינה.

לדאבוננו יש סתירה מובנית בין קדושת ארץ ישראל וקדושת עם ישראל הדבק באמונת ישראל, לבין השעבוד של עם ה' תחת שלטון חילוני הכופר בה' אלוקי ישראל. בפלטרין של מקדש מלך עיר מלוכה, שולט מישטר המורד במלכות שמים ובחוקת התורה בגלוי ובמוצהר. כשקמה המדינה עלתה השאלה ולא ירדה עד היום מסדר היום הציבורי. איך יוכל עם אלוקי אברהם, אבי האמונה, לחיות תחת עול שלטונו של מישטר המחרף מערכות אלוקים חיים בארץ הקודש?  הרי זה בלתי טבעי שמישטר המנתק את עם ישראל מאמונת ישראל ישלוט בעם ה' אלוקי ישראל. כל זמן שהמישטר החילוני דמוקרטי מאפשר ליהודי נאמן לקיים את התורה ומצוותיה ולחנך את ילדיו בדרך ה', הצליחו לקבל אותו כגזירת גלות בין יהודים. אנו מעלים להם מיסים וארנוניות ושומרים את החוקים שאינם סותרים את חוקי התורה והשולחן ערוך. 

בשנים האחרונות הופר הסדר הציבורי שאפשר חיים משותפים בין העמים שהתנתקו זה מזה, בעקבות תכנית ההתנתקות מן היהדות. ההסתה נגד החרדים יצרה לגיטימציה לשבור את יסודות חופשהדת שהיא בסיס הדמוקרטיה. במדינה לא דמוקרטית,יש מלחמות דמים בין שליטים ונשלטים. המיעוט האנטי דתי הרים ראש לפתוח במלחמה חזיתית נגד היהדות החרדית. נשיא המדינה שהיה יכול לעמוד על המשמר נגד הגזענות, כמו שהוא עומד על השלום עם הערבים, שתק ולא טרח לכבות את האש. התוצאות ידועות.
לבחירות לנשיאות יש מבחן אחד. אם הנבחר יתייצב נגד הרוחות הרעות המובילות לאסון חברתי ומלחמת כנופיות ויצליח להחזיר את הדו קיום בין כל העמים והדתות והאמונות והדעות, על בסיס אנושי, הוא יציל את המדינה מגורלה של סוריה ועירק. או אז הוא יהיה ראוי לכבוד כנשיא המדינה אבל  לא כנשיא ישראל. כי נשיאי ישראל הם גדולי התורה מחנכי ומנהיגי הדור שימשיך את קיומו של עם ישראל.
 
אבל אם בית הנשיא ימשיך להיות חלק משלטון הזדון השולט בארצנו בשנים האחרונות, הוא יהיה סמל לבוז ולניכור, כשאר סמלי השלטון הנלחם נגד ה׳ ותורתו.  

הטור מתפרסם בשבועון 'המחנה החרדי' 

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. חזק ביותר !!!!!
    רק חבל שהכותב הוא אחד ששותף לכל החוקים ולכל מה שקורה פה במדינה מכיוון שהוא מצהיר אמונים ל"מדינת ישראל" ומ כיר במדינה ובממשלה הכופרת בתורה ובכל ההקדוש לעם ישראל.

    אני מצטרף לדבריו המפולפלים ומוכשרים אבל יחד עם זאת מביע כאב שהכותב הוא לא אחר מ"הרב" ישראל אייכלר… חבר כנסת בכנסת המינים של מדינת ישראל הציונית והכופרת !!!!!

    הכתבה הזאת הייתה צריכה להתפרסם בביטאון יותר קנאי ורציני ולא בעיתון שראשיהם ומנהיגם חברים לכל מערכת האנטי חרדית הזה…..

    ירושלמי |
    הגב