כתב 'הארץ': "נתן מאיר אינו אח שלי"(וידאו)

מבקר הטלויזיה של עיתון 'הארץ' בטור חסר רגישות כנגד בני משפחתה של דפנה מאיר הי"ד: "השקפת עולם הרסנית ומזעזעת" {סערה}

אין גבול לאטימות ולהתחשבנות הפוליטית: אמש שודר בערוץ 10 סרט תיעודי על חייה ומותה של דפנה מאיר הי"ד שנרצחה בפיגוע דקירה בעתניאל. הסרט נקרא 'בדרכה שלה' והוא עוסק בעיקר בהתמודדות של האלמן והיתומים בשבועות שלאחר הרצח.

הסרט כלל רגעים מצמררים בהם דיברו בני המשפחה בגילוי לב על הכאב, הקושי וההתמודדות.

בוידאו: נתן מאיר, בעלה של דפנה הי"ד, מקריא לבנו עקיבא את המכתב האחרון שכתבה לו

צפו בהצצה ל'בדרכה שלה', סרטה של Tzipi Baider שישודר הערב (שני) אחרי החדשות בערוץ 10: "עקיבא מתוק שלנו. אני מאחלת לך שהשמחה והנחת תהיה תמיד מרכז חייך. כששמחים- אין כשלונות. עוד אאחל לך שתתחזק אמונתך בבורא עולם. אני אוהבת אותך עד בלי די- אמא דפנה". נתן, בעלה של דפנה ז"ל מקריא לבנו עקיבא את המכתב שהשאירה האם דפנה לבנה האהוב.***כזכור, לפני כ-3 חודשים, נרצחה דפנה מאיר ז"ל ע"י מחבל. תוך כדי המאבק בו, הגנה האם דפנה על ארבעת ילדיה ושני ילדה האומנה שחיו איתם. סיפורה נגע ללב כולנו- האישה שפתחה את ליבה לילדים שגורלם לא שפר עליהם, שהאמינה בדו קיום- שילמה בחייה בכדי להציל את ילדיה מידיו של מחבל תאב דם. הסרט המלא הערב ב') ב-21:00 בערוץ 10.***לסרטי דוקו נוספים>>>http://bit.ly/1RRjKRZ

‎Posted by ‎ערוץ 10 Channel10‎ on‎ יום שני 11 אפריל 2016

למרבה החרפה, מבקר הטלויזיה של עיתון 'הארץ', רוגל אלפר, בחר בבוקר שאחרי לתקוף את אמירותיהם של בני המשפחה. "בדרכה שלה — סיפורה של דפנה מאיר", סרטה התיעודי של ציפי ביידר, צולם ב–30 ימי האבל הראשונים אחרי הירצחה של דפנה מאיר בינואר בהתנחלות עתניאל, ומתכוון לשרטט דיוקן רגיש של בעל אלמן וששת ילדיו היתומים מאם, בתהליך התמודדותם עם השכול. שלא במתכוון, הוא חושף את השקפת עולמם המזעזעת, האבסורדית, המופרכת וההרסנית. אסור לצפות בסרט כזה צפייה אמפטית וסנטימנטלית. זה סרט פוליטי", פותח אלפר את טור הביקורת שלו.

אלפא מוסיף: "נתחיל בגזענות. "רצינו שרק יהודים ייגעו באבן הזאת ביום שאחרי", מספר נתן מאיר על המצבה. האמירה הזאת מתקבלת בלב הפריים־טיים של ערוץ 10 כלגיטימית ומובנת מאליה. ממש איזו הערת אגב של מתנחל. איפה היא ניצבת בסקאלת הגזענות של סמוטריץ'? זה יותר או פחות גזעני מלרצות ללדת עם יהודים בלבד?".

אלפר לא עוצר ועובר להתעמת עם אמונתו של מאיר: "זה היה חמישה מטרים מהמקום שבו אני יושב", מספר נתן על הרצח, ישוב בסלון ביתו, "כן, אתמול ליטפתי את האבנים האלה ואמרתי 'פה', וכן, פה, פה אלוהים… זה המזבח, פה הוקרב הקורבן, פה אלוהים בחר לעשות את העקדה הפרטית שלנו". נתן מאיר מאמין שאשתו דפנה הוקרבה לאלוהים. זה לא דיבור ציורי, לתפארת המליצה. זה מה שהוא מאמין. הסרט פוטר את האמונה הזו מכל בחינה ביקורתית. ולנתן מאיר יש גם לוגיקה: "אנחנו יישוב מאוד מאוד מוגן. היינו ונשארנו. פלא שהבחורצ'יק הזה נכנס לפה והצליח לעשות את הרצח הזה פה בתוך הבית… לבחור הזה קרה נס. הוא הגיע לפה ליישוב בליווי, כמה שקשה לי להגיד את זה, בליווי צמוד של אלוקים. כי הוא הלך פה בין הטיפות של האבטחה בצורה לא תיאמן".

אלוקים, אם כן, שלח "בחורצ'יק" בן 15 לרצוח את דפנה מאיר. שיהיה ברור: נתן מאיר איננו פרטנר. הוא לא פרטנר לשום תהליך פוליטי רציונלי ודמוקרטי שיכול להוביל להסדר עם הפלסטינים. הוא לא אח שלי. נתן מאיר מדבר יפה ורהוט אבל הוא לא יכול להיות פרטנר שלי לכלום. כנראה שגם לא למדינה.

"אם אלוהים החליט לתת לי כאפה, זה אומר שהוא לא אלוהים?" שואל נתן. בפראפרזה על ליבוביץ' אפשר לומר לו שאלוהים לא מחלק כאפות. הפרדיגמה של נתן כה שונה משלי עד שהוא חי במציאות אחרת. לא המציאות שבה אני חי. הכותרת החדשותית שלו לרצח היא: "עקדת דפנה — אלוקים שלח נער פלסטיני בן 15 לרצוח את דפנה מאיר, כקורבן שאלוקים זבח לעצמו. נשמתה של דפנה המשיכה למקום אחר". בשביל נתן מאיר אלה עובדות. הרושם הוא שהרצח חיזק את אמונתו באלוקים".

"אני מחפש איזו אמת מידה משותפת עם נתן מאיר, ולא מוצא", חותם אלפר את טורו חסר הרגישות..

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. שילך לגור בעזה עם האח שלו
    ושיעזוב אותנו בשקט.

    וגם
    שיחזור בתשובה שלמה
    יתמו חטאים לא חוטאים….

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. רשע מרושע, מה בכלל אתם כותבים מילה במילה מה הוא כתב מספיק לכתוב בכללי!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. כמה אני שמח מר (כלענה) אלפר שאין לי כל משותף אתך (מלבד זה, שבניגוד לרצונך, הינך יהודי)………..

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. בושה וחרפה
    חוסר רגישות , אם הוא לא אח שלך אז כנראה שאתה מרגיש אח של המחבלים

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב