כתב הכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצק"ל עומד למכירה ב 50,000$

הזמנה לכהן כרב הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג, בחתימת ששה מראשי הקהל. קלויזנבורג. ד' תמוז [תרפ"א 1921]

"נזר הרבנות" – כתב הכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר לרבה של הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג – תמוז תרפ"א – מינוי שלא התממש בפועל
"נזר הרבנות" – כתב הכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הזמנה לכהן כרב הקהילה החסידית בעיר קלויזנבורג, בחתימת ששה מראשי הקהל. קלויזנבורג. ד' תמוז [תרפ"א 1921].
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית, מעוטרת בעיטורים צבעוניים, על נייר איכותי דמוי-קלף, עם שש חתימות של ראשי הקהל: "הק' פריד הילמאן[?] רה"ק" [=ראש הקהל]; "שמואל מארמארשטיין – רהק"א"; "פינחס פריעדמאנן – רהק"ב"; "הק' דוד ליעבערמאנן – סאקרעטער" [=מזכיר]; "חיים אליעזר ווייס – קאסיער" [=גזבר]; "משה הערשקאוויטש – גבאי". עם חותמת: "אויט. ארטה. 'ספרד' איזר. קולטוסגעמיינדע קלוזש" [=הקהילה היהודית האורתודוקסית האוטונומית "ספרד", קלוז'].
בראש העמוד נכתבו בהגדלה ובאותיות צבעוניות ומעוטרות המילים "מזל טוב" ו"נזר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ונפתח בראשי התיבות של שם האדמו"ר. בשולי הדף המעוטר נכתב רישום בחתימת המאייר: "הכנתיו אף עשיתיו, יצחק הכהן שווארטץ".
בכתב שלפנינו מבקשים ראשי הקהילה החסידית בקלויזנבורג – "קהל עדת הספרדים", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד של קהילתם. המינוי בסופו של דבר לא התממש.
הרקע לכתב הרבנות: ברבנות הקהילה האורתודוכסית בעיר קלויזנבורג, כיהן בשנים תרל"ח-תרפ"ג רבי משה שמואל גלזנר, מחבר ספר "דור רביעי", מצאצאי ה"חתם סופר". הרב גלזנר היה רב אורתודוכסי ותלמיד חכם, אך לא היה מקובל על הקהילות החסידיות בעיר, עקב דעותיו הציוניות והיותו אחד מראשי תנועת ה"מזרחי". העיר קלויזנבורג היתה למבצר של הציונות בטרנסילבניה. בעקבות כך התחולל פילוג בקהילה האורתודוכסית של קלויזנבורג. הפלג הקנאי, שהיה מורכב בחלקו הגדול מחסידי סיגט, רצה לייסד קהילה חדשה משלו, דבר שנאסר על פי חוקי הממשלה האוסטרו-הונגרית. אך לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר קלויזנבורג הפכה לחלק מרומניה, הותר לקבוצה הפורשת להקים קהילה חדשה משלה. וכך בעידודו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה מנהיגה הרוחני של הקבוצה הפורשת, פרשה קבוצה גדולה של חסידי סיגט מהקהילה הקודמת, ויסדה לעצמה קהילה חרדית חדשה שנקראה בשם "עדת הספרדים (=חסידים מתפללי נוסח ספרד) – קלויזנבורג" [עפ"י ההגדרה החוקית של המדינה נאלצו להגדירה כקהילת "סטטוס-קוו", ולא כקהילה אורתודוכסית]. הפילוג עורר פולמוס גדול שבו היו מעורבים הרבה רבנים; חלקם דרשו לשבח, וחלקם לגנאי. משני הצדדים נדפסו כתבי פולמוס, במאמרים בעיתונים ואף בספרים.
אנשי הקהילה החדשה רצו שמנהיגם רבי יואל טייטלבוים יבוא לקלויזנבורג לכהן כרב של קהילתם [בשנת תרע"א מונה רבי יואל לרב באורשיווא, אך מתחילת מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בסטמאר]. לכן כתבו וחתמו את כתב ההכתרה המפואר שלפנינו, בו הם מזמינים את רבי יואל לבוא ולכהן ברבנות הקהילה, אך תוכנית זו לא התממשה. בסופו של דבר, שלח אליהם רבי יואל מסאטמר בשנת תרפ"ו את אחיינו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שבא לכהן כרב הקהילה החדשה בקלויזנבורג [האדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שהקים לאחר השואה את ממלכת חסידות צאנז, היה אז חתנו של האדמו"ר בעל ה"עצי חיים", רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר]. רבי יואל עצמו חזר לכהן כרב באורשיווא בשנת תרפ"ב.
[1] דף. 59.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. מודבק על נייר לחיזוק.כירות

נמצא בבית המכירות קדם בירושלים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.