"לאחי היקר מעזה" / חיים גרילק במכתב אישי לתושבי עזה

"אח יקר, הגדרה עצמית לא באה באמצעות מה שלא מאפשרים לך, אלא דרך מה שיש לך לתת. תשכחו מהעתיד, תחיו את ההווה. אז כבר תבינו כמה הרבה יש לכם להפסיד". חיים גרילק מנסה להציל את תושבי עזה מההבנה הרופסת והשיקול המוטעה

אחי העזתי היקר,

הבוקר שמעתי מפי עיתונאי תושב עזה, בפעם המי יודע כמה את הטיעון "תושבי עזה תומכים בחמאס כי אין להם עתיד, לכן אין להם מה להפסיד".
והטיעון הזה, תסלח לי, פשוט בלתי נסבל.

תן לי לומר לך משהו, יתכן שאין לכם עתיד אבל יש לכם הרבה מאוד מה להפסיד, את ההווה שלכם. ואותו אתם, אכן, מפסידים ללא הרף. ולהפסיד את ההווה בגלל שאין עתיד זהו הדבר הכי מטומטם שקיים. וזאת, אם כבר אנחנו מדברים, בדיוק הנקודה שאתם העזתים ובכלל הפלסטינים תקועים בה ולא מצליחים להשתחרר ממנה כבר קרוב ל-70 שנה.

בלי שמץ פטרונות או שחצנות, אנסה לתמצת לך קצת מנסיון של קרוב לאלפיים שנות היסטוריה יהודית:

אנחנו- היהודים, לאחר שהובסנו על ידי כובשים זרים וגלינו מארצנו, שאפנו תמיד וייחלנו לעתיד טוב יותר. אך לא זה מה שהתווה וקבע את מציאות חיינו. אנחנו חיינו רק, ואך ורק, את ההווה, את הכאן ואת העכשיו. העתיד שלנו, האמן לי, היה הרבה יותר "לא אופציה" מכפי שאתה מסוגל לדמיין. ולמרות כך ואולי דווקא בשל כך כאמור, לקחנו את המעט שנותר לנו, את ההווה, ומיקסמנו אותו ככל יכולתנו. דווקא בגלל כל המגבלות, הרדיפות וההשפלות, הבנו שעלינו לתעל את כל האנרגיות שלנו לשיפור חיינו, לעשיה, יצירה, השכלה, לימוד, מסחר. לא לשם מלחמה בלתי פוסקת וחסרת סיכוי בחומות הברזל שסגרו עלינו.

חיינו את חיינו במחשבה מתמדת אחת, כיצד לעקוף את החומות הללו. ידענו שהעתיד שלנו גם הוא יגיע, אך רק אחרי שנעשה את הכל כדי שההווה שלנו יהיה טוב יותר.

אתם מדברים על מצור, על סגר. נניח שאכן זו המציאות. אך מה זה, לעזאזל, אמור למנוע מכם? נשמע לך טיעון מתנשא, אולי אפילו מטורף? כנס לערך גטו בויקיפדיה, ואני לא מתכוון אפילו, לגטאות בתקופת השואה. קרא קצת על הגטאות בהם רוכזו רוב יהודי אירופה בתקופה של מאות שנים ובהם התנהלו חייהם. משהו מנע מהם להיות הכח היצירתי המוביל ב כ ל מקום שבו שהו? לשנות את מציאות חייהם על אף תנאי הפתיחה הגרועים מאין כמותם ולהשפיע אפילו על העם "הכובש"?

אתם מדברים על כיבוש ודיכוי. אלפיים שנה חווינו פרעות שאין דרך לנסות בכלל להקיף אותן. זה הפריע לנו להפוך את חיינו, כשהתקיימו, לטובים ומעשירים יותר? לשנות, אגב כך, גם את העולם כולו עד בלי היכר??

אתם מייללים בלי הרף שמגבילים אתכם, בדייג או במסחר. נעזוב רגע את הסיבות שהובילו לכך,זה פשוט לא משנה, רוצה לשמוע באילו עבודות הותר ליהודים במהלך מאות שנים להתפרנס ובאילו מגבלות והיטלים ומיסים? זה הפריע להם ללמוד? זה שבר את רוחם? את התקווה?

האם לא הגיע הזמן שבמקום להקדיש את כל חייכם ל"מאבק בכיבוש", "פריצת הסגר", "שבירת המחסומים", תתחילו כבר לחשוב כיצד אתם משנים ב ע צ מ כ ם את חייכם? להתחיל ללמוד, לפתח, ליצור, לחשוב, לה ת ק ד ם?
כי את הרוח האנושית, שגם אתם העזתים חלק ממנה, לא ניתן לכבוש, לסגור ולחסום.

וכשתתחילו לעשות את כל זאת, פתאום תגלו שלא לכם משנה ובטח לא לנו, אם יש לכם 5 ק"מ שטח דייג או 200 ק"מ. לאף אחד לא ישנה איזו סחורה תכנס דרך המעברים, כי פשוט לא יהיו מעברים. לא ישנה מי וכמה עוברים במחסומים, כי לא יהיו מחסומים. זה עד כדי כך פשוט. כשתתחילו לחיות את ההווה שלכם, גם העתיד שלכם יגיע. פשוט לא יהיה ניתן להתעלם מכם. כי עד עתה כל מה שאתם מספקים הוא רק עוד ועוד סיבות מדוע אינכם ראויים לאותה הגדרה עצמית מיוחלת.

הגדרה עצמית לא באה באמצעות מה שלא מאפשרים לך, אלא דרך מה שיש לך לתת.
תשכחו מהעתיד, תחיו את ההווה. אז כבר תבינו כמה הרבה יש לכם להפסיד.

בתקווה לשלום ופריחה,
חיים, אחיך הישראלי.

8 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. חיים היקר, באמת.
    הם- הערבים, חיים במציאות חיים אחרת. הם לא מבינים למה אתה מתכוון ובהחלט שלא יצליחו להבין על מה אתה מדבר. לחקות את עם ישראל, זה נשגב מבינתם המצומצמת והקנאית לדתם. אז למרות שכתבת יפה מאוד והיטבת לנסח, הם לא יוכלו ליישם זאת. כך שנגזר גורלם, להיות משועבדים ונחותים.

    צבי הרשקוביץ |
    הגב
  2. שימשיכו לחיות ככה. גם ככה אין להם ערך לקדושת החיים. הם מקדשים את המתים והמתאבדים…

    י.ש. |
    הגב
  3. תכל'ס, טור לעניין. אם הם לא היו כל כך טיפשים חייהם היו טובים יותר.

    משה חיים |
    הגב
  4. לא נסחפת עם התיאור של שונאינו. למרות שהטור הוא מצוין.

    מיכל אלגבלי |
    הגב